newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"מה אתה כל כך מרוצה. אני יודע מה אתה. אתה סכיזופרן"

תחקיר: עמותת "שכולו טוב" מציעה מגוון אפשרויות תעסוקה למתמודדי נפש, במטרה להכינם לשילוב בשוק העבודה. עדויות שהגיעו לידי "שיחה מקומית" חושפות תנאי עבודה לא הולמים, השתקה של תלונות וזלזול במתמודדים. מנכ"ל העמותה: "אנו מטפלים בכל עניין שעולה בכל הרצינות ותשומת הלב"

מאת:

כותבת: מיכל בסן 

לעבודה בחנות "סיפור חוזר" בנשר, חנות ספרים שמפעילה קבוצת "שכולו טוב—מסגרת לשיקום תעסוקתי וחברתי" הופנתה ע', תושבת חיפה נפגעת-נפש על ידי העובדת הסוציאלית שלה.

מהו שיקום תעסוקתי? ב"דו"ח מפעלים מוגנים" שהוציאה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטה העברית בירושלים, ניתנה התשובה הבאה: "מפעל מוגן הוא מסגרת שנועדה לספק שירותי תעסוקה שיקומיים מוגנים לאנשים עם מוגבלויות שונות. לרוב מועסקים במפעלים מוגנים אנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית או פיסית, אשר המפעל המוגן נועד להוות עבורם שלב מעבר בדרך לתעסוקה".

סיפור חוזר- אחת מיוזמות השיקום התעסוקתי שמפעילה עמותת "שכולו טוב" (צילום: מעלה היצירה/שכולו טוב, ויקימדיה)

סיפור חוזר- אחת מיוזמות השיקום התעסוקתי שמפעילה עמותת "שכולו טוב" (צילום: מעלה היצירה/שכולו טוב, ויקימדיה)

עובדי מסגרות שיקום תעסוקתי, חשוב לומר, אינם נחשבים לעובדים מן המניין. במפעלים מוגנים לא קיימים יחסי עובד-מעביד, לעובדים לא עומדת זכות התארגנות, והם לא זכאים לשכר מינימום. הכסף שהם מקבלים בעבור עבודתם אינו "שכר", אלא דמי-שיקום היכולים לנוע בין 2.5 שקלים לשעה, ל-7 ואף ל-18 שקלים לשעה במקרים טובים יותר, כמו מפעלי "המשקם".

יוזמות "שכולו טוב", להבדיל ממפעלי המשקם בהם עובדים מתמודדים בעבודה חרושתית, מציעות לנפגעי נפש מגוון סוגי תעסוקה. כיום מפעיל ארגון "שכולו טוב" מגוון חממות תעסוקתיות, החל מבתי קפה ("קפה טוב"), עבור בעמדות מכירה בקניונים המוכרות בשם "ערכוּתי" וכלה בחנויות "סיפור חוזר", המנוהלות ומתופעלות על ידי נפגעי נפש.

בגין עבודתה בסיפור חוזר קבלה ע' 5 שקלים לשעה: 20 שקלים למשמרת מנדטורית של ארבע שעות. תשלום נמוך מאד לקבוצת אוכלוסייה שכל משאביה מסתכמים בלאו-הכי בקצבת-נכות בת 2,345 שקלים בחודש. כיוון שכך, הייתה ע' מופתעת להיווכח כי דמי השיקום שהיא מקבלת בסוף החודש אינם תואמים את השעות שהצהירה עליהן. בתגובה, פנתה ע' למנהלת החנות, ליאת, בבקשה להבין מדוע משמרות ארוכות מתקזזת לתגמולים חודשיים נמוכים אפילו ממה שהקציב לה משרד הבריאות. היא לא זכתה למענה.

את התעלומה פתרה ע' בעצמה. "יום אחד ראיתי את רכזת סיפור חוזר חיפה יושבת ומשכתבת את טפסי השעות שהגשנו". הטפסים, מסתבר, מולאו ביד, ובהיעדר רישום אלקטרוני של שעות ההגעה והיציאה, שוכתבו על ידי המנהלת.

אני שואלת את ע' אם בתלוש השכר או בצ'ק (או כל אמצעי שבו קבלת את המשכורת) לא היה רישום של המשמרות. "לא, לא היה רישום וגם לא היה שום מענה לשאלה למה מקבלים פחות או הסבר איך למלא את טופס שעות העבודה בצורה נכונה כדי שטעויות ״כביכול״ לא יחזרו על עצמן. לא היה כלום. פשוט מקבלים את הצ׳ק, חותמים שקיבלנו אותו וזהו".

"אין עם מי לדבר"

בעוד שאי-סדר בעבודה והתנהלות מול מעסיק בעייתי הנם מנת חלקם של מועסקים רבים בשוק החופשי, תכליתו של המפעל המוגן היא לספק לעובד – ובפרט כזה הסובל ממוגבלות נפשית – סביבה נטולת מתחים, בה יוכל לרכוש מיומנויות עבודה שיאפשרו לו לממש את הפוטנציאל שלו. אילו כלים לשילוב בשוק החופשי מעניק ארגון "שכולו טוב" לעובדיו?

את העבודה בסיפור חוזר מתארת ע' כ"בלגן אחד גדול. "קבלנו הוראות סותרות, משלוחים תמיד הגיעו באיחור". האנדרלמוסיה לוותה בסביבת עבודה בלתי-אפשרית. על כך מספרת רחל סעדיה, בוגרת קורס מנהלי רשתות שהועסקה בעבר כאחראית לוגיסטיקה ב"סיפור חוזר". בחנות, היא אומרת, היה מחשב אחד בלבד, מיני לפטופ ללא חיבור לאינטרנט. כיוון שהעבודה בסיפור חוזר הייתה מבוססת בחלקה על הזמנת ספרים מתוך קטלוג אינטרנטי, הפך המכשול הזה את התנהלות העובדים לבלתי-אפשרית. את החנות, מספרת סעדיה, הפעילה רכזת שחסרה את הידע הטכני, כמו גם את הידע השיקומי להפעיל את נפגעי הנפש שתחתיה.

התוצאה: פרישה של נפגעי נפש ממסגרת תעסוקתית הממומנת בכספי ציבור כך שתותאם במיוחד לצרכיהם. "היא הכריחה אנשים עם חרדה לעשות שירות לקוחות," מסבירה סעדיה. "אנשים ניתקו מגע, עזבו את העבודה והמסגרת. פחדו לדבר בטלפון כי פחדו ממנה. היה זלזול בעבודת המתמודדים".

> איך הגיבו פסיכיאטרים כשמתמודדות נפש החליטו להתפרץ להם לכנס ולדבר?

עמדת מכירה בקניונים, "ערכותי",שמפעילה עמותת "שכולו טוב". בשם אג'נדה חברתית נפגעי נפש נאלצים להציג את עצמם ואת מוגבלותם לראווה (צילום: מעלה היצירה/שכולו טוב, ויקימדיה)

עמדת מכירה בקניונים, "ערכותי",שמפעילה עמותת "שכולו טוב". בשם אג'נדה חברתית נפגעי נפש נאלצים להציג את עצמם ואת מוגבלותם לראווה (צילום: מעלה היצירה/שכולו טוב, ויקימדיה)

על פניו, ניתן היה לחשוב כי מדובר בבעיה נקודתית, אולם אל תלונותיהן של ע' ושל סעדיה נוספים גם דבריו של צ', לשעבר עובד חנות "סיפור חוזר" התל אביבית: "החנות היתה מסריחה. לקוחות נכנסים ואומרים: 'מסריח כאן כמו ג'ורה, איך אתם יכולים לעבוד כאן?', ובריח הזה אנחנו יושבים ומתבשלים כל יום, כל היום".

שמתמודדת תפעיל את עמוד הפייסבוק?

נראה כי התנהלות הארגון משקפת לא רק נורמות עבודה לקויות, אלא גם זלזול לשמו בעבודת נפגעי הנפש. לרחל סעדיה יש בטן מלאה על התנהלות ארגון "שכולו טוב":

בקשו ממני להפעיל את עמוד הפייסבוק של "יוצרים הזדמנות", מה שהפך לאחר מכן ל"ערכותי" (רשת עמדות למכירת מתנות בקניונים). ב-3 במרץ 2011 נסעתי על חשבוני מחיפה לרמלה כדי להיפגש עם עירד אייכלר (יו"ר ומייסד "שכולו טוב" מ.ב.) ועפר כהן (מנכ"ל מ.ב.) שהבטיחו הרים וגבעות.

כעבור מספר חודשים מתקשרת אלי המנהלת השיקומית של יוצרים הזדמנות בחיפה ואומרת לי: מזל טוב רחל, יש לנו עמוד פייסבוק. עניתי שאני הייתי אמורה לנהל את העמוד. היא אמרה לי: "אבל מתמודדים לא אמורים לנהל את העמוד".

בשלב מסוים, אומרת סעדיה, התחילו האיומים: "ניסו להשתיק אותי בכל דרך אפשרית. בהתחלה אמרו לי שאני ממרידה את העובדים וגורמת לאווירה עכורה במקום העבודה. אחר כך הגיעה בכירה מ'שכולו טוב', לקחה אותי הצידה והתחילה לאיים עלי. אמרה לי שאסור לכתוב ולדבר על ההתנהלות העסקית הלקויה שלהם".

אווירת פחד ואיומים

גם אנאיס, מתמודדת שמועסקת ב"שכולו טוב" במשך שנים, מעידה על התנהלות דומה לאחר שנחשפה לאי-סדרים וניסתה לעורר את תשומת לבם של הממונים, ללא הצלחה:

בקשתי לעזוב. רק אחרי שכנועים רבים, ומתוך ידיעה שעומדת להתקיים ועדת מעקב בעניין, הסכמתי להישאר. להפתעתי, במקום ועדת המעקב, ומבלי לידע בכלל את העובדת הסוציאלית שלי, הוזמנתי לשיחה על ידי אנשי שכולו טוב, ובה נאמר לי שההתקשרות אתי תופסק אלא אם כן אמשיך בעבודתי רק במחצית מהשכר שקבלתי קודם. הסיבה לכך: אני מעכירה את האווירה, ולא מסתדרת עם העובדים האחרים. בדיוק ההיפך ממה שנכתב עלי בדו"ח שהסביר מדוע קודמתי לתפקיד רכזת דוכנים. בסופו של דבר הסכמתי, הייתה לי ברירה?

זכור לי מקרה אחד מיני רבים בו עבד אתי בדוכן בחור צעיר, ומנהל התפעול אמר לו בערך כך: "מכרת יפה אתמול" ואז, באמצע קניון חיפה הגביה את קולו ואמר בזלזול "מה אתה כל כך מרוצה. אני יודע מה אתה. אתה סכיזופרן זה מה שאתה, סכיזופרן". אחרי המנהל ההוא הגיעה מתאמת שיקום שפשוט התעללה בי. כשהייתה ישיבת עובדים היא מנעה מאנשים לצאת לשירותים ואיימה עליהם שאם יצאו, היא לא תיתן להם משכורת בזמן. כשהתווכחתי אתה והסברתי שמדובר בנסיבות רפואיות, היא קראה לשומר שיוצא אותי ורשמה עלי דו"ח חריג לסל שיקום. דו"ח שבו לא ניתן לי לעיין עד היום.

מה מתוך כל האירועים הללו נודע להנהלה? אנאיס, שפנתה לעירד אייכלר, מייסד ויו"ר ארגון "שכולו טוב", סיפרה כיצד התעמתה עם אייכלר ושטחה בפניו את השתלשלות האירועים. "הוא לא הכחיש, אבל גם לא התייחס. כשציינתי את העובדה שקבלתי תעודת הצטיינות פעמיים הוא הסביר לי ש'אנחנו לא נותנים תעודות הצטיינות למי שמצטיין בעבודה, אלא למי שמתקשה'".

> בישראל מתקיימות שתי מערכות כלכלה ביקומים מקבילים

עמדת "משחק חוזר" שמפעילה עמותת "שכולו טוב" (צילום: מעלה היצירה/שכולו טוב, ויקימדיה)

עמדת "משחק חוזר" שמפעילה עמותת "שכולו טוב" (צילום: מעלה היצירה/שכולו טוב, ויקימדיה)

רחל סעדיה: "המקומות האלה בנויים על הרבה מאוד הפחדה. כל הזמן לרדת לנקודות הכי חלשות. לא לדבר אתך על הדברים שאת טובה בהם. מאד רוצים להנציח את הקטע שאת לא בסדר ואת עדיין זקוקה להם. כי ברגע שאומרים שאת יותר מדי אינטליגנטית ואת לא זקוקה להם, הם מתחילים לפחד ממך".

למי פונים במצב כזה? לכאורה, הכתובת הברורה הנן רכזות סל שיקום—הזרוע הביצועית של "חוק שיקום נכי נפש בקהילה", המממן את ארגון "שכולו טוב". על כך מספרת אנאיס:

פניתי לסל שיקום. לא היה כל מענה. מאוחר יותר העלו אותי לוועדה, שם סיפרתי הכל, כולל ההבדלים בין חוות הדעת שנכתבו עלי לפני ואחרי שהתלוננתי על התנהלות הארגון. בסל שיקום אמרו שהם מצטערים, אבל אין שום דבר שמשרד הבריאות יכול לעשות בנידון. אני הרי יודעת שזה לא נכון: עבדתי בעבר במפעל מוגן (של עמותה אחרת) שמשרד הבריאות התערב בהתנהלות בו ואף הגיש תלונה במשטרה על דיווחי שקר.

יש לציין כי היום עובדת אנאיס די בסניף סיפור חוזר חיפה ומרוצה מעבודתה.

קבוצת הפייסבוק שהושתקה

המפעלים המוגנים הם מוסד שפוגע בזכויות הבסיסיות ביותר שלאנשים עם מוגבלויות, וביניהן הזכות לכבוד, הזכות לאוטונומיה, הזכות לשוויון והזכות לחופש העיסוק, וזאת בצורה בלתי מידתית.
(דוח מפעלים מוגנים, האוניברסיטה העברית). 

התקריות שאוזכרו בכתבה אינן היחידות. תסכולם של נפגעי הנפש שהופנו לעבודה במסגרות "שכולו טוב" הגיעה עד לכדי פתיחת קבוצת פייסבוק שתפקידה לתבוע צדק לנפגעי הנפש המועסקים ביוזמות השונות של הארגון– ניסיון שהושתק ונסגר, על פי פוסט שפרסמה הנהלת הקבוצה, "עקב חוסר יכולת להתמודד עם כוחות הרשע".

> המדינה מקדמת העסקת נפגעי נפש, אבל הם נשארים עניים

סיפור חוזר- אחת מיוזמות השיקום התעסוקתי שמפעילה עמותת "שכולו טוב" (צילום: מעלה היצירה/שכולו טוב, ויקימדיה)

סיפור חוזר- אחת מיוזמות השיקום התעסוקתי שמפעילה עמותת "שכולו טוב" (צילום: מעלה היצירה/שכולו טוב, ויקימדיה)

תגובות:

עירד אייכלר, מייסד ויו"ר קבוצת "שכולו טוב" (בקיצורים הנדרשים):

לגבי סיפור חוזר בנשר- בעמדה זו אכן היתה בעיה של מחשוב וחיבור לאינטרנט- אשר נפתרה עם הקמת החנות הקבועה, ברחוב העצמאות בחיפה. כיום ישנו ניהול אלקטרוני של שעות הפעילות וכל מקבל שירות יכול לעקוב אחר הרישום של עצמו ולנהל שיח פתוח עם מנהלת החנות לגבי כך אם יש לו השגות.

לגבי הטענה משנת 2011- לא היה ידוע לנו על טענה זו בזמן אמת, אלא על פי התיעוד שבידינו הטענה הועלתה לאחר תקופה ארוכה מזמן התרחשותה, כשמנהל התפעול המדובר כבר לא עבד בעמותה ולכן לא יכולנו לערוך בירור בעניין.

לגבי היחס למתמודדים בסיפור חוזר בהקשר לשירות הלקוחות ,רבים מהאנשים המשתלבים בסיפור חוזר ובתחומים אחרים מתמודדים עם חרדות שונות, וחלק מההזדמנויות הקיימות בשירות הם דרך שירות הלקוחות- זהו אמצעי להתאמן/ לשפר מיומנויות ולהתמודד עם החרדה תוך כדי ליווי, תמיכה ותיווך. הכל נעשה במחשבה עם כל אדם ובהתאמה לרצונותיו וצרכיו, ומופעלת רגישות רבה ושיקול דעת.

לגבי הטענות של המתמודדת על כך שנאמר לה שתפעיל את עמוד הפייסבוק של יוצרים הזדמנות: התקיימה פגישה בנושא יחד עם המתמודדת בה נדונה אפשרות זו. בסופו של דבר הוחלט לבצע מהלך רחב יותר של הכנסת מנהלת שיווק ומכירות תחומית שתנהל כחלק מתפקידה גם את עמוד הפייסבוק. אנו מבינים את אכזבתה של המתמודדת מכך שלא קיבלה את התפקיד. השיקולים שהנחו אותנו הינם שיקולים שיווקיים מקצועיים בלבד, ואין לכך קשר להיותה מתמודדת.

לגבי חנות סיפור חוזר בתל אביב- נושא הריח בחנות מוכר לנו ואף טופל בהתאם. החנות ממוקמת ברחוב מנחם בגין בתל אביב בסמוך לעבודות הרכבת הקלה שהחלו להתבצע, והבעיה נמצאה במערך הביוב של הבניין בו שוכנת החנות כולו, הבעיה טופלה ונפתרה על ידי בעל הבניין.

עמותת ״קבוצת שכולו טוב״ הנה ספק שירות מוכר של משרד הבריאות, משרד הבטחון ומשרד הרווחה, ומספקת שירותי שיקום תעסוקתיים וחברתיים ללמעלה מ-4000 איש מדי שנה. אנחנו לא חפים מטעויות ומטפלים בכל עניין שעולה בכל הרצינות ותשומת הלב. לכן, אנחנו שמחים על ההזדמנות לשתף בדרכי הטיפול שלנו והתפישה האידיאולוגית והמקצועית לפיה אנו פועלים.

תגובת משרד הבריאות:

מערך שיקום נכי נפש בקהילה במשרד הבריאות מפקח על פעילותם של המפעלים המוגנים.

המשרד מקיים קשר רציף עם המשתקמים באמצעות וועדות מעקב מחוזיות בהן צוות השיקום המחוזי נפגש עם המתמודדים ולעיתים גם עם בן משפחתם. בוועדות יכולים המתמודדים להביע את שביעות ו/או אי שביעות רצונם, וכן לקבל סיוע והכוונה בתכנית השיקומית.

מערך השיקום בבריאות הנפש מבצע סקר איכות שנתי בו מרואיינים כל המתמודדים במפעלים.

עמותת "שכולו טוב" מוכרת למערך השיקום. במהלך השנים פתחה העמותה שירותי שיקום מגוונים, בתחום התעסוקה והחברה.

כמו בכל מסגרת שיקומית המעודדת שקיפות מול המשתקמים, גם מתמודדים מעמותת "שכולו טוב" לעיתים פונים אלינו. עד כה הפניות למשרד הבריאות היו מועטות ביותר ולא העידו על יחס מזלזל ופוגעני. במידה וישנם משתקמים אשר נתקלים בבעיה או קושי , נבקש להפנותם אלינו ישירות ואנו נדאג לבירור הבעיה.

* מיכל בסן, מתמודדת.

> לחיות כישראלי על הסט של "אללה אסלאם" בפריז

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf