בתוך מראות הזוועה שממשיכים לזרום מעזה, בולטים קולותיהם של אלה שאינם מבקשים להיות גיבורים ומתארים את חיי היומיום באירוניה, בחמלה ובהרבה הומור עצמי, ומזכירים כי גם בלב התופת, אי אפשר להכחיד את הרצון העז לשמוח ולחיות