newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סרטון חדש מוכיח: שוטרים תקפו את ח"כ עודה במהלך תקרית אום אל חיראן

בתחילה הכחישה המשטרה שימוש בכוח כלפי עודה שנפגע בזמן התקרית באום אל חיראן. בסרטון נראים שוטרים מרססים גז מדמיע בפניו. ח"כ עודה דורש: ועדת חקירה עצמאית לאירועים שהובילו למותו של יעקוב אבו אלקיעאן

מאת:

בסרטון חדש שמתפרסם הערב מתועדים שוטרים כאשר הם תוקפים את חבר הכנסת איימן עודה לאחר אירוע הירי שהוביל למותם של האזרח יעקוב אלקיעאן והשוטר ארז (עמדי) לוי באום אל חיראן בינואר האחרון. הסרטון מאמת את הגרסה שמסר ח"כ עודה למח"ש ומפריך את טענות המשטרה לאחר האירוע כי לא נעשה כלל שימוש של המשטרה בכוח כלפיו. מאוחר יותר ניסתה המשטרה להכחיש את השקרים שהיא עצמה פרסמה.

בסרטון, שצולם על ידי צלם רשת אל ג׳זירה מוראד סעיד, נראה ח"כ איימן עודה מלווה במספר פעילים, זמן קצר לאחר שנשמעו בכפר צרורות הירי שמאוחר יותר התברר כי הרגו את אבו אלקיעאן. עודה מנסה להתקרב לאזור הירי כדי להציע עזרה ולבדוק האם יש נפגעים.

> מאות פלסטינים בבקעה עומדים בפני גירוש: "רק רוצים לחיות"

בתיעוד נראים השוטרים חוסמים את דרכו של יו"ר הרשימה המשותפת, מתקהלים סביבו, דוחפים והודפים אותו ואת הפעילים ואף מרססים לעברם ספריי פלפל.

כשעודה מתעקש לנצל את חסינותו ולהתקרב לאזור הירי, שולף אחד השוטרים ספריי גז פלפל ומרסס אותו ישירות בפניו. עודה נרתע לאחור. אז נורים מספר רימוני הלם בדיוק לעבר המקום בו הוא רוכן כהוא מנסה להתאושש מהכאב בעיניו. כמה דקות מאוחר יותר נפגע ח"כ עודה מירי כדורי ספוג בראשו ובגבו, אולם ירי זה אינו מתועד בסרטון.

ועדת חקירה

"מסכת השקרים וההסתה של המשטרה והממשלה ממשיכה להיחשף, כל מה שאנחנו טענו מהרגע הראשון מתברר כאמת לאמיתה", אמר ח"כ עודה בעקבות חשיפת הסרטון המתעד את תקיפתו. "האחריות על האובדן הנורא של משפחות אבו אלקיען ולוי היא של ארדן ואלשיך והם היו צריכים להתפטר עוד באותו יום. כמעט שנה עברה, ונראה שמח"ש במקום לעסוק בחשיפת האמת והבאת האחראים לדין עסוקה בטיוח של הפרשה. אנחנו ממשיכים לדרוש שוועדת חקירה עצמאית תבדוק את אירועי הדמים באום אל חיראן מרגע קבלת ההחלטה ועד לתוצאות הטרגיות. הצדק היחיד שאנחנו עוד יכולים להציע למשפחת אבו אלקיען היא בחשיפת האמת ובהכרה בכפר אום אל חיראן ובהישארות התושבים על אדמתם ועל כך נמשיך להיאבק".

המשטרה החלה לתוות את רשת השקרים שלה לגבי מה שאירע באום אל חיראן כבר עם ההודעות הראשוניות של דוברות המשטרה בדבר פיגוע של מחבל המקושר לדאעש, טענות שהופרכו לחלוטין. מאוחר יותר הופרכו גם הטענות שקריות בדבר ירי של השוטרים באוויר, כמו גם הטענות כי אורות הרכב שבו נהג יעקוב היו כבויים.

למרות הזמן הרב שחלף, מח"ש עדיין לא סיימה לחקור את האירועים הקשים באום אל חיראן. אתמול (שלישי) פורסם כי בעקבות מידע חדש החזירה הפרקליטות את תיק חקירת התקרית למח"ש. עוד פורסם כי המידע החדש נוגע לתקיפה של ח"כ עודה.

פנינו לדוברות המשטרה בבקשת תגובה לתיעוד של תקיפתו של ח"כ עודה, אולם בניגוד לפטפטת של דוברות המשטרה בזמן התקרית הקטלנית בתחילת השנה, הפעם קימצו שם במילים, מסרו הצהרה כללית על כך שכולם שווים בעיני החוק והפנו אותנו למח"ש. ממח"ש לא נתקבלה עדיין תגובה והיא תתפרסם בסוף הפוסט הזה אם וכאשר תתקבל.

אום אל-חיראן הוא אחד מעשרות כפרים בדואים לא מוכרים בנגב. תושביו מנהלים מתחילת המאה מאבק נגד כוונת המדינה לפנותם, ולהחליף את הכפר שלהם ביישוב יהודי בשם "חירן". בשנים האחרונות ממתינים חברי גרעין חירן, שעתיד לאכלס את "חירן" במתחם זמני במחנה יתיר בממוקם קילומטרים ספורים מן הכפר.

בני שבט אלקיעאן חיו זמן רב לפני הקמת מדינת ישראל באיזור הנקרא ח׳ירבת זובאלה. בשנת 1948, הממשל הצבאי העביר בכפיה את אנשי השבט מאדמותיהם וישב אותם באזור נחל יתיר, במקום בו נמצא הכפר עד היום. אדמותיהם המקוריות הועברו לרשות קיבוץ שובל. החלפת הקרקעות המאולצת הזאת מתועדת היטב בארכיוני המדינה, אולם למרות העובדה ששבט אלקיעאן יושב במקום על ידי המדינה בעצמה בתי הכפר מעולם לא חוברו לרשתות החשמל או המים.

בינואר 2016 קבע בית המשפט העליון שהמדינה יכולה לשנות את דעה ולקחת בחזרה את האדמות בהן יישבה את שבט אלקיעאן. בית המשפט אישר את החלטת המדינה לגרש את תושבי אום אל חיראן ולהקים עיירה חדשה ליהודים דתיים במקום הכפר הקיים. משמעות ההחלטה היא הריסת הכפרים הבדואים ו-1,200 תושבים שיעקרו מבתיהם בכפייה, לעיירה חורה. אום אל-חיראן ייהרס, ועל חורבותיו יוקם ישוב יהודי חדש בשם חירן. במקום עתיר, תמשיך קק"ל להרחיב את יער יתיר.

> האם יפתחו התיקים החסויים של מדיניות פיזור האוכלוסיה בישראל?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf