newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סערת אל-מידאן: מערבים לא צריך לבקש תגובה

ערוץ 10 הודיע שתיאטרון אל-מידאן ינוהל מעתה על ידי ארגון עדאלה, ולמירי רגב זה הספיק כדי לדרוש את שלילת המימון. חבל שאף אחד לא טרח לברר את זה עם התיאטרון עצמו

מאת:

מנכ"ל תיאטרון אל-מידאן, עדנאן טראבשה, התפטר השבוע במפתיע. בידיעה על כך בערוץ 10 (שבת) דווחו שני פרטים משונים: שהתיאטרון העביר את סמכויות הניהול שלו לעמותת עדאלה (*), ושזו מתכוונת לפנות בשמו לממשלת קטאר על מנת להמשיך בפעילות השוטפת.

אלא שעדאלה הוא ארגון העוסק בייצוג משפטי. מה לו ולתיאטרון? או לממשלת קטאר? הידיעה כולה נראית כמו ספקולציה שיצאה משליטה, והיתה נחסכת אם בערוץ 10 היו טורחים לברר את הדברים עם עדאלה. אבל כנראה חושבים שם שידיעות על ערבים לא מחייבות תגובות.

עדאלה הודיע אתמול בתגובה כי:

פרסומים אלה הינם חסרי כל בסיס. מדובר בהמשך ההסתה נגד התאטרון, אשר כל מטרתה היא סתימת פיות ופגיעה בחופש הביטוי ובחופש האמנותי.

מנהל התאטרון, מר עדנאן טראבשה, לא אמר את מה שיוחס לו, והוא לא ניהל כל שיחה עם ראש העיר חיפה בנושא. מרכז עדאלה מייצג את תיאטרון אל-מידאן מול משרד התרבות, משרד החינוך ועיריית חיפה בעניין שלילת התקציבים שהרשויות צריכות להעביר לטיפולו של התאטרון. הוועד המנהל של אל-מידאן, שבראשו עומד מר ואליד פאהום, אחראי על ניהול התאטרון, והוא הגוף היחיד שמנהל את התאטרון.

בעדאלה ובתיאטרון מכחישים גם את עניין הפנייה לממשלה הקטארית. כל הסיפור הזה היה יכול להסתיים בכך, אם שרת התרבות והספורט מירי רגב לא היתה מפרסמת פוסט בפייסבוק שבו היא מתייחסת ל"עובדות" שנחשפו על ידי ערוץ 10, ושבעקבותיהן היא הורתה למשרדה "לבחון את המשך הקפאת התקציבים".

דברים ברוח דומה פרסם גם אביגדור ליברמן. אולם לרגב בכל זאת יש אחריות גדולה יותר. רגב היא שרת התרבות. היא ממונה על הטיפול המקצועי בתיאטרון, ולמעשה בענף כולו. היא לא יכולה לקבל את ההחלטות שלה כלאחר יד, על בסיס ידיעות חצי-אפויות, ועוד לרוץ לחגוג עליהן בתקשורת לפני שנערך בירור רציני עם הנוגעים בדבר (רגב חזרה על תיאוריית קטאר ועדאלה גם בראיון לגלי צה"ל). לא מדובר כאן בשאלה אידיאולוגית, ימין ושמאל או יהודים וערבים, אלא פשוט בניהול ענייני ושקול של התחום שעליו היא מופקדת.

מירי רגב ותומכיה טוענים שהיא רצינית יותר מהקריקטורה הפופוליסטית שהתקשורת הפכה אותה אליה. אבל אם רגב מעוניינת ביחס מכבד יותר אליה, עליה להתייחס בכבוד גדול יותר לתחום אחריותה.

* הערה לכלי התקשורת ולשרי הממשלה: "עדאלה" בלמ"ד אחד. לא הכל בערבית קשור לאלוהים.

> שאלת המוסריות של צה"ל היא הסחת דעת

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf