newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אמן פלסטיני-סעודי נידון למוות באשמת "הטרדת היישות האלוהית"

האמן והמשורר אשרף פיאד נידון למוות בעריפה, ולא על ידי דאעש. זהו גזר דין דרקוני של המשטר הסעודי, שעדין משתמש בכריתת איברים, בסקילה ובמלקות פומביות. עכשיו בכל העולם מתארגן קמפיין להצלת פיאד

מאת:

מי שלא יודע איפה מתרחשת עלילת הדם שאליה נפל האמן אשרף פיאד, יכול היה לדמיין שמדובר באסיר של דאעש, אך זה אינו המצב. פיאד, אזרח סעודי, מוחזק בכלא לאחר שמשטרת אכיפת המוסר הסעודית הטיחה בו שורה של האשמות ללא כל ביסוס. פיאד לא השלים עם גזר הדין שהוטל עליו בבתחילה, ארבע שנות מאסר ו-800 מלקות, ובדיון בערעורו בחודש שעבר בית המשפט קבע כי מגיע לו עונש מוות. האשמה: "הטרדת היישות האלוהית".

מאות אנשי רוח ותרבות וארגוני זכויות אדם בעולם התגייסו בחודש האחרון לקמפיין תקשורתי המוני להצלתו של פיאד, נקטו בצעדים אקטיביים ודרשו לבקרו ולשנות את הכרעת הדין. את הקמפיין למענו מובילים בינתיים הפלסטינים, שמפנים את הזעם לעברו של אבו מאזן ותובעים ממנו לפעול, אולם עד כה הנשיא הפלסטיני עוד לא נקף אצבע ולא נראה שהמשטר הסעודי הווהאבי עומד להגמיש עמדות.

אשרף פיאד לא לבד. מספר הנידונים למוות בסעודיה השנה עומד על 151 בני אדם. מדובר בלא פחות מטבח המוני שמתרחש כל שנה. ודווקא בספטמבר האחרון נבחרה ערב הסעודית – שנוהגת להשתמש בעונש מוות, בכריתת איברים, בסקילה ובמלקות פומביות, כחלק ממערך הענישה החוקית במדינה – לכהן כחברה במועצה העליונה לזכויות האדם באו"ם, חודש לפני שנגזרה עריפת ראשו של פיאד.

> סעודיה ועבאס ניצחו את רג'וב: פלסטין לא תשחק במגרש הביתי

שריפה של ילדות בלי חיג'אב

בערב הסעודית פועלת משטרת דת מיוחדת, שנקראת "אלאמר באלמערוף ואלנאהי ען אלמונקר" – "רשות אכיפת המוסר ומניעת החטא". זו מוסמכת לפעול ברחובות ולהתערב בזמן אמת לאכיפת חוקי השריעה, ובכלל זה פיקוח על התנהגות, לבוש "שרעי" לנשים, הגעה לתפילות, סגירת עסקים בזמן התפילה, פשיטה על מסיבות ומניעת צריכת אלכוהול וסמים, וכו'. בעיר הבירה ריאד לבדה פועלים 38 מרכזים של המשטרה הזו, לעומת 18 בלבד של המשטרה הרגילה, ועד לאחרונה היא נהגה להפעיל אלפי אזרחים משת"פים שתפקידם להלשין על התנהגויות שסותרות את השריעה.

הרשות נוסדה בשנת 1940 על פי צו של המלך עבד אלעזיז בן סעוד, מייסד המדינה המודרנית. כינונה סימל מאז את מדיניותו של פלג היורשים ממשפחת המלוכה, שדיכאו את הקו האידיאולוגי המתון שהתחיל לצמוח באותה תקופה. לאורך השנים האזרחים הסעודים התקוממו לא מעט נגד רשות זו, המשליטה פחד בתוך החברה. כך לדוגמא בשנת 2002 הואשמה הרשות בגרימת מוות של 15 תלמידות בית ספר במכה שעלה באש, אנשי הרשות סגרו את הילדות בפנים ומנעו מההורים ומכוחות הכיבוי להכנס כי הנערות לא לבשו חיג'אב.

בשנת 2007 התעצמה הביקורת בסעודיה נגד הרשות, במיוחד לאור האשמות רבות בהעלמת עין ממסיבות פרועות של ילדי השליטים, מה שהוביל לרפורמה שהגבילה במעט את סמכויותיה. אף על פי כן, רשות זו עדין מהווה את הכלי המרכזי של שלטון הדת בסעודיה והאידיולוגיה הווהאבית הקיצונית.

> משיריו של סמיח אל קאסם: מוכן המת למסעו. ככל באי העולם

התמונה שהובילה להסתבכות. אשרף פיאד במוזיאון (מחשבון האינסטגרם של פיאד)

התמונה שהובילה להסתבכות. אשרף פיאד במוזיאון (מחשבון האינסטגרם של פיאד)

איך הסתבך אשרף פיאד?

מה שהחל בקיץ 2013 כוויכוח סוער בנושא אמנות ותרבות בין פיאד לבין מכר, אמן אחר, פונדמנטליסט סעודי, נגמר באיומים כלפיו. הסעודי פנה לרשות אכיפת המוסר והגיש תלונה נגד פיאד. מרגע זה החלה משטרת הדת לרדוף אותו, תוך שימוש במתלונן כעד תביעה יחיד, בכל הערכאות, בעוד שעדויותיהם של . רבים מעדי ההגנה כלל לא נלקחו בחשבון. העד טען כי פיאד קילל את היישות האלוהית ואת הממלכה.

מאוחר יותר השתדרג האישום וספרו הראשון של פיאד, שיצא ב-2008, "תעלימאת פי אלדאכל" – הוראות הפעלה בפנים – נכנס לרשימת ההוכחות, כאשר התביעה קובעת כי בטקסטים יש כפירה והתגרות ביישות האלוהית, שמהווים "הטרדה של היישות". לזאת נוספו גם האשמות בקיום יחסים עם נשים (לא בנות משפחה), וזאת בהסתמך על צילום מהאינסטגרם בו נראה פיאד עומד ליד אישה במהלך תערוכות אמונות.

ספרו של פיאד מ-2008 נעלם מהמדפים ולא ניתן להשיגו, אך מעיון בחלק מהשירים שהופיעו בספר והתפרסמו ברשת, נראה כי מדובר לא יותר מתקופה לא בשלה בכתיבתו, שירה מלאה בכאב וחלומות ומשמעויות פתוחות, כמו אצל משוררים מתחילים רבים.

בית המשפט קבע כי אשרף פיאד אשם, ודן אותו לעונש אבסורדי של 4 שנים בכלא ו-800 מלקות פומביות. הוא ערער לבית המשפט אך גזר הדין רק הוחמר – לעונש מוות בעריפת הראש. עשרה ימים אחרי שבית המשפט גזר עליו מוות, נפטר אביו של פיאד. מי שנאבק להצלת בנו במשך שנתיים לא עמד ברוע הגזירה. בשיחה עם מקורבו של פיאד הכלוא סיפר לי זה כי למרבה הפלא אותו מתלונן שאיים על פיאד והעיד נגדו בכל הדיונים, והיה מובטל, קיבל לאחרונה תפקיד במערך המשטרה הזו.

הזווית הפלסטינית

פיאד נולד בשנת 1980 למשפחה פלסטינית שהיגרה לאבהא שבדרום מזרח סעודיה בשנות השישים. האמן והמשורר הצעיר היה דמות בולטת ונערצת בסצנה האמנותית והתרבותית בעיר, ואף ייצג את סעודיה בפורמים בינלאומיים. תחילת האירוע שהביא למעצרו התרחשה למעשה במהלך הקרנת סרט במרחב ציבורי, כחלק ממיזם להנגשת האומנות לעם, שייסד פיאד עם חבריו למען תושבי העיר.

אבהא מאופיינת בחיי תרבות פעילים באופן יחסי למדינה, ומתקיים בה שחזור שנתי לפסטיבל השירה הערבית "סוק עוקאד" – פסטיבל היסטורי, מהימים שלפני האיסלאם, ששימש להצגת מיטב השירה הערבית, ומשוררים שהיו רחוקים מאוד משמרנות ומוסרנות.

לפני מאסרו זהותו הפלסטינית של פיאד לא הודגשה. "הוא הפגין שייכות גדולה. מבחינתינו הוא היה תמיד אבהאווי (יליד אבהא מ.נ.)", סיפר ידידו ואחד הפעילים לשחרורו, הבלוגר הסעודי בנדר ח'ליל, בראיון שערכתי איתו לאחרונה ברדיו אלשמס. "הוא לא רק פלסטיני. גם החברה בסעודיה מתפללת להצלת חייו", הוא הדגיש. בעיני ח'ליל מעצרו של פיאד הוא ביטוי לכוחו של הזרם הדתי קיצוני אשר מנסה להשתלט (או שכבר השתלט) על החברה הסעודית. "לכתוב וליצור בחברה כזאת זו הרפתקאה שיכולה לעלות לך בחיים", הוא אומר.

ראיון עם פיאד, במהלך תערוכת אומנות גדולה שאירגן בעיר ג'דה מעט לפני מעצרו:

הזרם הפונדמנטלסטי הקיצוני עליו מדבר ח'ליל מגובה, כמובן, על ידי משטרת הדת. הסניף שלה באבהא פירסם בהודעה חגיגית לתקשורת את דבר מעצרו של פיאד בפברואר 2014, ובה נאמר כי הרשות תפסה על חם אדם זר, אחד מאותם הדעתנים הסוטים, שמפיץ דעות אתאיסטיות. פיאד הוא אכן דעתן, הוא לא סוטה אבל כנראה כן זר, והוא הרגיש כך כל חייו. למרות שנולד וצמח בחברה הסעודית וניסה להיות אחד מבניה, את שיריו הוא הקדיש לגלות ולפליטות ולתחושת "אין בית", כולל ספרו המדובר.

לפיאד נותרה עוד הזדמנות אחרונה לערעור. בתוך חודשים צפויה ההכרעה על גורלו. ידידו בנדר ח'ליל, שנזהר מאוד בדבריו, ממשיך לקוות שהשלטונות יתעשתו. למרות החרדה העצומה לגורלו של ידידו, הוא נמנע מכל פליטת פה או ביקורת נגד המלך. מילים לא זהירות יכולות לחבל במאמצים להצלת אשרף, היות והמלך הינו היחיד המסוגל לחון אותו לאחר שניתן גזר הדין.

זהותו הפלסטינית של פיאד יכולה היום להיות גלגל ההצלה שלו: הפלסטינים מקווים שהמלך יחון אותו כמחווה להם, ולכן מפצירים באבו מאזן להתערב, לשכנע את המלך שהעם הפלסטיני סבל מספיק. מה שלא עשה למען הפלסטינים במחנה הפליטים אלירמוכ, שיעשה לפחות בשביל פלסטיני אחד. זה לא הוגן שצעירים פלסטינים נהרגים גם במולדת וגם בגלות.

> "את סוף הכיבוש אני לא אראה בחיי, אבל יש סיכוי שאתם כן": פרידה מיוסי שריד

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf