newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ביום שהאזרחים הערבים ידרשו את מלוא זכויותיהם, ישראל תשנה פניה

מהמחאה ההמונית נגד האלימות ועד להעצמת כוחה הפוליטי, החברה הפלסטינית בישראל מפגינה נוכחות בוטחת ובריאה יותר בזירה האזרחית. אלא שההישגים בשדה האזרחי עלולים להפוך לחרב פיפיות כל עוד לא יוסדרו היחסים הלאומיים במדינה

מאת:

קו ישיר, כך נראה, מחבר בין הקמפיין של הרשימה המשותפת והתוצאות המוצלחות שלה בבחירות האחרונות ובין הפגנת הזעם הגדולה שהתקיימה ביום חמישי האחרון בעקבות מקרי הרצח במג'ד אל כרום ובעקבות העלייה במעשי רצח בישובים הערביים בכלל בחודש האחרון, מה שהצדיק את הגדרתו כ"ספטמבר השחור".

במקרי הרצח והאלימות אכן נרשמה עלייה דרמטית, אבל התופעה הזו מלווה את החברה הערבית כבר זמן רב. לכן ניתן לשער כי ההתחזקות הפוליטית של הציבור הערבי-פלסטיני, המונעת מרצון להשפיע על הפוליטיקה הישראלית, השתקפה בהפגנה הגדולה ביותר מזה זמן רב ברחוב הפלסטיני ב"עניינים אזרחיים" ואפילו חוללה אותה.

הפגנה נגד האלימות בחברה הערבית במג'ד אלכרום, ב-3 באוקטובר 2019 (צילום: דוד כהן / פלאש90)

הפגנה נגד האלימות בחברה הערבית במג'ד אלכרום, ב-3 באוקטובר 2019 (צילום: דיויד כהן / פלאש90)

עד ההפגנה במג'ד אל כרום היינו עדים לעוצמת המחלה החברתית. עכשיו אנחנו עדים לעוצמת הנוגדנים בגוף החברתי. ההתעוררות הזו מופיעה דווקא כאשר מתרבים ההספדים על "האומה הערבית", וכאשר מטיחים שוב ושוב בחברה הערבית שהיא הפסיקה לתפקד כגוף וכמרקם חברתי חיים ובריאים.

עצם הסירוב המופגן והעיקש של בני ובנות החברה הזו לחיות ב"מערב פרוע" מעיד על חוזקם. הפגנת הכאב ועוצמת הצעקה הן עדות נחרצת לחיות הגוף. והחיוּת הזו והרצון להבריא ולהתחזק תרבותית, חברתית ופוליטית עשויים עוד להצמיח מול עינינו את הקבוצה הערבית הכי משמעותית במרחב הערבי הקרוב.

בהשוואה לחברות ערביות מקבילות באזור, מרכיבי הכוח כבר נמצאים כאן: עלייה והתרחבות ברמת ההשכלה ובאיכותה, מודעות לצורך בשוויון מגדרי, התחזקות במעמד הנשים, איים מתפתחים ומתרחבים של ליברליות, תהליכי עיור מתקדמים, התרחבות מעמד הביניים, נטייה מוגברת לאחדות פוליטית ומודעות למשמעות הפרקטית של האזרחות, שעולה דווקא מהזרם הערבי-הפלסטיני. מיקומם של הערבים-פלסטינים כשובר שוויון או כגוש בעל השפעה פוטנציאלית במעצמה אזורית כמו ישראל הוא מרכיב נוסף וחשוב מאד בנוסחת הכוח הייחודית שלהם.

מ"עם ישראל" ל"עם בְּישראל"

כבר עכשיו אפשר לחזות כי היום שבו כל המרכיבים האלה יגיעו למלוא הפוטנציאל שלהם הוא היום שבו מדינת היהודים תצטרך לעשות חושבים מחדש לגבי ייעודה, תפקידה ותפקודה. היום שבו האזרחים הערבים יבקשו את מלוא הזכויות האזרחיות שלהם, יהיה גם היום שבו מדינת היהודים תגיע לשיא המבוכה שלה. ישראל אז צפויה לשנות את פניה.

אולם, תביעה כנה ואפקטיבית של האזרחים הפלסטינים לממש את הזכויות האזרחיות שלהם לא תושג מבלי עיגונה בהסדר בין הלאומים בתוך ישראל. המסגרת האזרחית לבדה לא תוכל לספק פתרון.

בניגוד למקומות רבים בעולם, בישראל אין "אומה ישראלית" מוכרת. העובדה שרוב גדול מבני הרוב היהודי בישראל רוצים הגמוניה ואף בלעדיות על המדינה היא הסיבה העיקרית להיעדר קיומה של אומה שכזו: היעדר קיומו של עם בְּישראל במקום עם ישראל. אולם הפחד והחשש המוצדק של האזרחים הערבים מ"ישראליות" שתביא לניתוקם מהעם הפלסטיני ומהאומה הערבית, גם הוא הקל במידה רבה על מניעת עיצובה של "אומה ישראלית".

הערבים הפלסטינים הבינו היטב ש'הישראליות' המוצעת להם היא לא רק ריקה מתוכן, אלא גם מרוקנת אותם מתוכן ומפוררת אותם לזהויות משנה כמו חמולות, שבטים, שיוך דתי וכולי. המיעוט הערבי אמר, בצדק, מה לא. אבל הוא טרם אמר מה כן

היעדרה של אומה ישראלית או כל חלופה משכנעת אחרת הוא לא רק פגם דמוקרטי של אי הכרה ב"דֶמוס" כריבון. זה גם מה שעומד ביסוד המחסום הרגשי והתודעתי המונע התפתחות של סולידריות אזרחית ושל יכולת הזדהות האזרחים עם המדינה ולא פחות מכך – של המדינה עם האזרחים. זהו תנאי ראשוני לתפקוד מינימלי של מדינה, בוודאי בענייני הפעלת כוח, במקרה כזה נגד אוחזי נשק וארגוני פשע.

בהקשר הזה, הערבים הפלסטינים הבינו היטב ש'הישראליות' המוצעת להם היא לא רק ריקה מתוכן, אלא גם מרוקנת אותם מתוכן ומפוררת אותם לזהויות משנה כמו חמולות, שבטים, שיוך דתי וכולי. המיעוט הערבי אמר, בצדק, מה לא. אבל הוא טרם אמר מה כן. נדרשת, איפוא, תשובה אזרחית פלסטינית ופוזיטיבית לשאלה הישראלית ולשאלת הישראליות.

הרצון להבריא ולהתחזק תרבותית, חברתית ופוליטית עשוי להצמיח את הקבוצה הערבית הכי משמעותית במרחב הערבי הקרוב. אזרחים פלסטינים בהפגנה נגד חוק הלאום (תומר ניוברג / פלאש90)

חרב הישראליזציה

דווקא בגלל תופעת הפשע והירי, המחייבת מעורבות משטרתית גוברת ברמות חסרות תקדים, הבשילה בקרב האזרחים הערבים הפלסטינים ההבנה כי אין מנוס מתביעת הזכויות שיש להם מתוקף אזרחותם. אבל יתכן מאד שהודות לה תבשיל גם ההבנה שרק כאשר תינתן תשובה לאומית ל"שאלה הישראלית", אפשר יהיה לממש את התביעה האזרחית ביעילות, במהירות ובקלות רבות יותר. רק כאשר השאלה הזו תיפתר אפשר יהיה לפתור את המחסום הפסיכולוגי והרגשי כדי לשחרר את הפוטנציאל האזרחי ולאפשר את מיצויו.

יש לצפות כי לתמונה של יחידות משטרתיות גדולות הנכנסות בהזמנת הציבור הערבי-פלסטיני ליישובים ערביים כדי לאסוף נשק יהיו השלכות רגשיות עמוקות שיחשפו את החריגוּת של קיום של האזרחים הערבים-פלסטינים כאן. היא תחדד את 'השאלה הישראלית' ואת הצורך לתת לה מענה בצורת נוסחה פוליטית ורגשית פוזיטיבית. שאם לא כן, הבלבול, התסכול והוויכוח הפנימי ישתלטו עלינו, יכרסמו בכוחנו ואף ישתקו אותנו.

הטיפוס של החברה הערבית לעבר הכוח צפוי להיות ארוך, תלול ומלא במהמורות. השלטון אף צפוי לנסות לנצל את המעורבות המשטרתית בישובים הערביים להגברת תהליכי הישראליזציה הידועים לשמצה. אבל אי-אפשר להתעלם מכך שהדרך של החברה הערבית-פלסטינית במעלה סולם הכוח בישראל ובאזור ממשיכה להיסלל.

אמיר פאחורי הוא עורך דין, פעיל פוליטי, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית ומנהל מכון המחקר בביה"ס לשלום בנווה שלום.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf