newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בין בדלנות לשילוב: על הדומה והשונה במחשבה הפוליטית של חד"ש ובל"ד

שתיהן רוצות מדינה חילונית ודמוקרטית, שתיהן דורשות שוויון אזרחי לכל. אז מה בכל זאת מבדיל בין שתי המפלגות שמנהלות את המחלוקת הרעיונית המרכזית ברשימה המשותפת?

מאת:

כותב אורח: סעיד זידאני

שאלה נפוצה היא מה מבדיל בין מפלגת "הברית הלאומית הדמוקרטית" (בל"ד) לבין "החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון" (חד"ש) מבחינת המחויבות האידיאולוגית והביצוע הפוליטי שלהן, ומה הוא החלל האידיאולוגי שבו שוחה כל אחת משתי המפלגות המתחרות.

אם נצלח את סבך הנאומים וההצהרות והטון של כל מפלגה, כמו גם סוגיות פרסונאליות, ואם נסתכל מקרוב על המצע הפוליטי וההתנהגות של הנציגים הנבחרים וההנהגה, ניתן יהיה בקלות למצוא את הדמיון וההבדלים, את קווי החיבור וההפרדה בין שתי התנועות הפוליטיות, שאותן ניתן לדעתי לסכם בנקודות שלהלן:

ראשית, כל אחת משתי המפלגות קוראת בגלוי להפוך את ישראל למדינה דמוקרטית חילונית עם שוויון בין כל אזרחיה (בין אם הם יהודים, ערבים או כל דבר אחר). ישנו הבדל בין שתי המפלגות בנוגע למצבם ועתידם של הפלסטינים של 48'. ההבדל הוא שבעוד החד"שניקים חושבים שהפיכת ישראל למדינה דמוקרטית חילונית תמצה את כל מה שנדרש, כלומר שוויון מלא בין כלל האזרחים, הבל"דניקים ותומכי הקו הפוליטי שלהם חושבים אחרת.

> ציונות 2017, קווים לדמותה

יו"ר חד"ש, איימן עודה, ויו"ר בל"ד, ג'מאל זחאלקה (יונתן זינדל/פלאש90)

מנקודת מבטם של הבל"דניקים ותומכיהם, לפלסטינים אזרחי ישראל ישנן זכויות קולקטיביות שלא ניתנות לרדוקציה במסגרת שוויון זכויות הפרט, ולכן הדרישה שלהם היא חרב בעלת שתי פיפיות: קודם כל להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, ולאחר מכן אוטונומיה. ההבדל הבולט בין שתי המפלגות הינו בסוגיית הזכויות הקולקטיביות וכל מה שקשור אליהן, והאוטונומיה כתוצר של זכויות אלה. מנקודת מבטה של בל"ד, זה מחייב לשמור ולשמר את הזהות האתנית הייחודית הפלסטינית מפני השתלטות הזהות של הרוב האתני, לצד הבטחת השוויון בחלוקת המשאבים והשירותים הכלליים.

אזרחי ישראל או חלק מהפרוייקט הלאומי הפלסטיני?

נניח שזה נכון שחד"ש היא לא פחות מגוננת ושומרת על הזהות הייחודית של הפלסטינים בתוך ישראל; ההגנה הזאת, למרות חוזקה ועומקה ההיסטורי, אינה שווה בעיניהם לרעיון של הזכויות הקולקטיביות ותרגומם לאוטונומיה שלטונית מסוג כלשהו. החד"שניקים תמיד נטו לכיוון ההשתלבות בתכניתם הפוליטית ובמחויבותם האידיאולוגית. לבל"ד יש נטייה להתבדלות, שניתן להבחין בה בקלות.

שנית, לגבי האפשרויות לפתרון הסכסון הפלסטיני ישראלי: חד"ש מחויבת לפתרון שתי מדינות שכנות שחיות זו לצד זו בשלום ובטחון לאורך גבולות ארבעה ביוני 1967, כאשר האזרחים הפלסטינים הם חלק בלתי ניתן להפרדה ממדינת ישראל. לבל"ד יש עמדה שונה לגבי פתרון הוגן לסכסוך. בל"ד אומרים שהפתרון ההוגן הוא מדינה דמוקרטית אחת, פדרלית או דו-לאומית, או שתי מדינות שקשורות קונפדרלית או חולקות מולדת אחת, או משהו בסגנון. פתרון כזה אינו בר מימוש מבלי לנטרל את העוקץ של הציונות.

בקצרה, ההבדל בין חד"ש לבל"ד הוא בשתי הנקודות העיקריות האלה ומה שעולה מהן. שתי הנקודות הללו עוזרות לנו להבין הבדלים נוספים, כמו הסוגיות הבאות:

ועדת המעקב העליונה: מאז ומעולם התעקשה חד"ש על הרוח המתאמת של ועדת המעקב. בל"ד נוטים לקרוא לארגון וסידור מחדש של ועדת המעקב כדי שההנהגה שלה תהפוך להנהגה עליונה שממסדת וסוללת את הדרך לאוטונומיה כזו או אחרת. זה אינו סוד שועדת המעקב עדיין מתנדנת בין שני העמדות האלה.

עבודה משותפת של ערבים ויהודים: זה ברור כשמש שבל"ד אינה בעד עבודה משותפת, בין אם היא פרלמנטרית או מחוץ למסדרונות הפרלמנט, עם כל תנועה ציונית או מפלגה ציונית. חד"ש, מאידך, אינה מפסיקה ללטף את ידיו הרכות של השמאל הציוני או לבדוק הזדמנויות ושיתופי פעולה איתו, בין אם ברמה העממית ובין אם ברמה הרשמית.

התנועה הלאומית הפלסטינית: חד"ש מקפידה לקיים תיאום מלא עם מנהיגי התנועה הלאומית הפלסטינית השונים, במטרה להדגיש את הייחודיות של מצבם ותפקידם של הפלסטינים בישראל. בל"ד, לעומת זאת, רואה את עצמה כשותפה וכחלק בלתי ניתן להפרדה מהתנועה הלאומית הפלסטינית או הפרויקט הלאומי הפלסטיני (או מה שזה לא יהיה בימינו). זה כשלעצמו מסביר את ההבדל בעמדה של שתי המפלגות ביחס לרשות הפלסטינית והנשיא שלה: עמדה תומכת במקרה של חד"ש, ועמדה מתנגדת וביקורתית במקרה של בל"ד.

ישנן סוגיות רבות נוספות המבחינות בין עמדות שתי המפלגות ואין כאן מספיק מקום לספור את כולן. ההבדלים האלה והמתח שמלווה אותם לעתים, באים לידי ביטוי גם במסגרת הרשימה המשותפת ובוועדת המעקב העליונה, כמו גם בין הפעילים בשטח. באשר לנקודות הדמיון בין שתי המפלגות החילוניות הללו ומה שמבדיל ביניהן לבין התנועה האיסלאמית והחלל הפוליטי שלה, הרי זה כבר נושא למאמר אחר.

ד"ר סעיד זידאני, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת אל-קודס. המאמר פורסם במקור בערבית באתר אלערבי אלג'דיד ותורגם על-ידי דימה דראושה.

> בשבחי הטהרנות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf