newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בית המשפט מתיישר עם השב"כ: יש ערבים "מסוכנים מלידה"

בפסק דין תקדימי השולל את אזרחותו של המפגע עלא זיוד מסתמך השופט אליקים על חוות דעת של השב"כ, לפיה בני הדור השני לאיחוד משפחות מחייבים הרתעה חמורה יותר בגלל בעיות של "מתח זהותי"

מאת:

מאת מיכאל שפר עומר-מן

בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לשלול את אזרחותו של עלא זיוד, שעמד מאחורי מתקפת הדריסה והדקירה בגן שמואל באוקטובר 2015 – אם לא תבוטל ההחלטה עד אז, ב-31 באוקטובר השנה זיוד ימצא עצמו חסר מעמד אזרחי. זאת הפעם הראשונה שבית המשפט מממש את התיקון לחוק האזרחות משנת 2008.

אבל המקרה של עלא זיוד הוא הרבה יותר מאשר שלילת אזרחותו של אדם גרידא; הוא מאפשר בחינה מדוקדקת של שלל המעמדים השונים שישראל כופה על הפלסטינים החיים תחת שליטתה, ואשר באמצעותם היא קובעת מאילו זכויות ייהנו ואילו מערכות ואמות מידה משפטיות יחולו עליהם.

ה"מתח זהותי" של דור ב'

בפסק דין המשתרע על פני 30 עמודים, השופט אברהם אליקים ממקם את זיוד בתת-קבוצה של אזרחים ישראלים שהוגדרה על ידי השב"כ, קבוצה שלדבריו דורשת הרתעה גדולה יותר מאשר יתר אזרחי המדינה. כך מצדיק השופט את הצעד מרחיק הלכת של שלילת אזרחותו. אליקים מאמץ בפסק הדין את הטרמינולוגיה של השב"כ ומגדיר את זיוד, שנולד בישראל לאם בעלת אזרחות ישראלית ולפיכך היה לאזרח בעצמו מלידה, כ"דור ב' לאיחוד משפחות". במילים אחרות, אביו של זיוד הוא פלסטיני מהגדה שקיבל תושבות ישראלית הודות לנישואיו לאימו האזרחית.

אליקים מצטט בפסקת הדין חוות דעת מטעם השב"כ: "מידע שעלה בחקירות של בני "דור ב' לאיחוד משפחות" מראה כי למרות שהם נולדו וגדלו כאזרחי ישראלי הם עדיין שומרים על זהות פלסטינית ומדינת ישראל נתפסת בעיניהם כמדינת אויב המצויה בסכסוך עם עמם". העובדה שלאזרחים מסוגו של זיוד יש קרובי משפחה משני צדיו של הקו הירוק, הוא ממשיך, גורמת להם להיחשף לתרבות "שאיננה שוללת" מעשי טרור ואלימות נגד אזרחים ישראלים.

"בנסיבות אלו", ממשיך השופט אליקים, "על פי חוות הדעת חיים בני 'דור ב' לאיחוד משפחות' ב'מתח זהותי' שנוצר בין החברות השונות שמביאה לנאמנות פלסטינית וטריגרים לאומיים המגבירים את הנכונות לבצע מעשי טרור". אליקים אומר מפורשות כי שלילת אזרחות כצעד הרתעתי מכוונת באופן בלעדי נגד "בני הדור השני לאיחוד משפחות".

במילים אחרות, מה שהשופט אליקים אומר זה שההליך הבירוקרטי שבאמצעותו אחד ההורים קיבל את מעמד התושבות שלו יקבע את מידת האלימות של ילדיו. על כן אנחנו מתבקשים לקבל את העובדה שההליך הבירוקרטי מצדיק את השימוש יוצא הדופן בצעד הענישתי נגד הבן, שרמת המסוכנות שלו הוגדרה לא על ידי מעשיו, כדי להרתיע חברים אחרים בתת-הקבוצה המלאכותית הזו מלבצע פשעים דומים. בהמשך השופט אליקים מודה שאין כל דרך לדעת אם הרתעה כזו אכן משיגה את יעדה. הגדרת התת-קבוצה אותה מגדיר השופט אליקים כ"חיים במתח בין זהותם הישראלית לזהות הפלסטינית" הופכת למלאכותית עוד יותר לאור תוצאות הסקר שערכה ד"ר דליה שיינדלין, לפיו 45 אחוז מאזרחיה הערבים של ישראל מגדירים את עצמם כפלסטינים או פלסטינים-ישראלים.

> האלימות משתלמת? השוטרים מאום אל חיראן לא צפויים לעמוד לדין

על פי בית המשפט, ההליך הבירוקרטי שבאמצעותו אחד ההורים קיבל את מעמד התושבות שלו יקבע את מידת האלימות של ילדיו. (צילום: פיאז אבו רמלה / אקטיבסטילס)

ומה עם יגאל עמיר?

כמובן שעולה כאן גם שאלה עקרונית יותר: האם שלילת אזרחותו של אדם כלשהו יכולה להיות מוצדקת, יהיו הנסיבות אשר יהיו?

שני ארגוני זכויות האדם, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, אשר ייצגו את זיוד, מציינים כי כאשר בית המשפט העליון דחה לפני כעשרים שנה את הרעיון לשלול את אזרחותו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין, הוא קבע למעשה כי החוק הפלילי הוא הכלי איתו יש להתמודד גם עם פשעים חמורים – ולא על-ידי שלילת אזרחות. כפי שכתבו עורכי הדין סאוסן זאהר ועודד פלר, זיוד כבר נשפט ל-25 שנות מאסר על מעשיו.

עו"ד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, אשר הודיע כי בכוונתו להביא את התיק בפני בית המשפט העליון, ציין כי החוק הבינלאומי מתנגד נחרצות ובאופן חד משמעי לשלילת אזרחות, והדבר בא לידי ביטוי במספר אמנות, כולל האמנה להפחתת מספר חסרי המעמד עליה חתמה ישראל בשנת 1961.

בדיונים קודמים, עורכי הדין זאהר ופלר הדגישו את אי-החוקיות של התיקון לחוק האזרחות משנת 2008 המאפשר לבית המשפט לשלול אזרחות בגין "הפרת נאמנות" (כלומר מעשה טרור), תיקון הנאכף לטענתם באופן מפלה על אזרחים פלסטינים בלבד.

שר הפנים אריה דרעי התחייב להעניק לזיוד מעמד תושבות ארעי במקום האזרחות, אבל חידוש המעמד הארעי הזה לא מובטח בשום פנים. מאז שנת 1967, משרד הפנים שלל את מעמד תושבות הקבע – מעמד שהוא מוגן בהרבה מהתושבות הארעית המוטחת לזיוד – של למעלה מ-14,000 פלסטינים.

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי ועורך מגזין 972+ שם הפוסט פורסם בגרסה אנגלית לראשונה.

> האיום החלול של השר איוב קרא נגד רשת אל ג'זירה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf