newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שלב אחרי שלב: כך הגענו מגופות מוחזקות לח"כים מורחקים

כל הגופות של תושבי הגדה הוחזרו לאחר הסכם עם הרשות. עשר גופות של תושבי מז' ירושלים נותרו במקררים. ח"כים מהרשימה המשותפת פועלים בגלוי כבר חודשים לשחרורן. רוב המשפחות הסכימו לתנאים של המשטרה, אבל הדרג הפוליטי מסרב. לאחר פגישת הח"כים של בל"ד עם המשפחות הועבר מכתב לשר ארדן. העובדות שמאחורי הסערה

מאת:

בתוך סערת ההשמצות נגד חברי הכנסת של בל"ד ברשימה המשותפת, התחרות של עיתונאים רבים מי יצעק עליהם יותר חזק, מי ישפיל יותר, ובעיקר מי יקשיב פחות וימנע מהח"כים הערבים להתבטא או להסביר – נמחקו לגמרי העובדות של השתלשלות העניינים האחרונה. אירועים שהובילו במהירות כמעט בלתי נתפסת להחלטה של ועדת האתיקה להרחיק את הח"כים מהמליאה, ואת נתניהו לקדם חוק שיאפשר לחברי כנסת להדיח חברי כנסת אחרים אם הדעות שלהם לא באות להם טוב בעין, או שהן יותר מדי מאתגרות עבור המיינסטרים היהודי.

אז בואו נעשה קצת סדר בבלגן:

1. מאז תחילת גל האלימות האחרון החלה לישראל לנקוט במדיניות של החזקת גופות של פלסטינים שחשודים שהיו מעורבים בפעולות טרור נגד אזרחים חפים מפשע או בפעולות נגד כוחות הבטחון. ההחלטה הזו של הדרג המדיני, בניגוד לעמדת הדרגים המקצועיים בכוחות הבטחון, היא החלטה הצהרתית שנוקמת במשפחותיהם של ההרוגים, בין אם הן מתנגדות ובין אם הן תומכות במעשי ילדיהן. מדובר בהחלטה פוגענית במיוחד כלפי אוכלוסיה שהיא ברובה דתית או מסורתית.

2. מאז שישראל החלה לנקוט במדיניות הזאת ח"כים מהרשימה המשותפת, מכל המפלגות המרכיבות אותה, פעלו בנושא. התקיימו דיונים ופגישות, הוצגו שאילתות והיו פניות לשר לבטחון פנים בנושא. באופן כללי חברי כנסת מהרשימה המשותפת עומדים בקשר עם השר ארדן ועם המשרד לבטחון פנים בסוגיות הומניטריות הקשורות לאסירים, ובחודשים האחרונים נעשו מאמצים משמעתיים סביב עניין הגופות.

> מבחן בל"ד: מה באמת משתקף במראה המוסרית שלנו?

מפגינים פלסטינים מוחים על הסירוב של ישראל להחזיר את גופותיהם של עשרות פלסטינים שנהרגו בזמן שביצעו פעולות טרור או אלימות כלפי ישראלים במהלך גל המתיחות האחרון. שכם, 3 בדצמבר 2015. אחמד אל-באז/אקטיבסטילס

מפגינים פלסטינים מוחים על הסירוב של ישראל להחזיר את גופותיהם של עשרות פלסטינים שנהרגו בזמן שביצעו פעולות טרור או אלימות כלפי ישראלים במהלך גל המתיחות האחרון. שכם, 3 בדצמבר 2015. אחמד אל-באז/אקטיבסטילס

3. חודשיים אחרי פרוץ גל האלימות האחרון הגיעו ישראל והרשות הפלסטינית להסכמה לגבי הגופות של תושבי הגדה המערבית – שם לרשות יש סמכות. כל הגופות של תושבי הגדה שוחררו לקבורה, והוסכם שעתידית ישראל תעביר לקבורה תוך זמן קצוב גופות של תושבי הגדה. אירוע זכור בעקבות ההסכמה הזאת הוא מסע הלוויה ההמוני של תושבי חברון שגופותיהם הוחזרו למשפחות בשיירת אמבולנסים.

4. תושבי ירושלים המזרחית נשארו כמו תמיד מחוץ להסכם. מאות אלפי אנשים חיים בעיר וסביבותיה, ואין מי שידבר בשמם. אבו מאזן לא מוסמך לייצג אותם, וישראל גם לא מעוניינת לדבר על הנושא של תושבי מזרח ירושלים עם הרשות. בעוד בשטחי הגדה מתנהלים הפלסטינים מול הצבא, בירושלים המזרחית המשטרה אחראית. כלומר השר לבטחון פנים, גלעד ארדן. וכך נותרו עשר משפחות מזרח ירושלמיות כשגופות בניהן, שניים מהם קטינים, נמצאות חודשים ארוכים במקררים ולמעשה מוחזקות על ידי ישראל על תקן שבויות.

5. במהלך החודשים האלו היו כל עשר המשפחות בקשר עם המשטרה, וזו העמידה תנאים שונים להחזרת הגופות. בין התנאים: קבורה לילית, הגבלת מספר הנוכחים בלוויה לחמישים, הגבלת משך הלוויה לשעתיים, העמדת תשלום ערבות לכך שלא תתקיים הפגנה במהלך הלוויה, וגם שינוי מקום הקבורה. מרבית המשפחות, כשבע מהן, הסכימו לתנאים הדרקוניים שהציבה המשטרה. רק שיתנו להן לקבור את הבנים שלהן בהתאם למצוות הדת. מיעוט המשפחות מתעקש לקבור את המתים בחלקה המשפחתית בירושלים, ולא הרחק מחוץ לעיר כפי שדורשת המשטרה.

6. בדיאלוג מול המשטרה עוזרים למשפחות עורכי דין וארגונים כמו "עדאלה" ו"אדמיר", שנציגיהם הודיעו לשב"כ ולמשטרה שמרבית המשפחות מסכימות לתנאים, ועל ההסתייגות של קומץ מהמשפחות. אבל המשפחות טוענות כי כוחות הבטחון הודיעו שיש החלטה של הדרג הפוליטי לא לשחרר אותן. כלומר – של השר ארדן.

> הגיע הזמן להעיף את המילה "מחבל" מהלקסיקון

מפגינות פלסטיניות מוחות על הסירוב של ישראל להחזיר את גופותיהם של עשרות פלסטינים שנהרגו בזמן שביצעו פעולות טרור או אלימות כלפי ישראלים במהלך גל המתיחות האחרון. 26 בדצמבר, העיר העתיקה בירושלים. פאיז אבו רמלה/אקטיבסטילס

מפגינות פלסטיניות מוחות על הסירוב של ישראל להחזיר את גופותיהם של עשרות פלסטינים שנהרגו בזמן שביצעו פעולות טרור או אלימות כלפי ישראלים במהלך גל המתיחות האחרון. 26 בדצמבר, העיר העתיקה בירושלים. פאיז אבו רמלה/אקטיבסטילס

7. כשהבינו שמדובר בסוגיה פוליטית ולא בטחונית החלו המשפחות לפנות לחברי כנסת שונים ברשימה המשותפת ולבקש עזרה. בהתחלה פנו אחד אחד, כל אחד לח"כים שהצליח להשיג אליהם גישה, ואז החליטו לפנות יחד בצורה מאורגנת.

8. ביום שני שעבר, מספרים בבל"ד, פנתה חברת הכנסת זועבי לשר ארדן ועדכנה אותו כי רוב המשפחות מסכימות לתנאי המשטרה, וגם כוחות הבטחון מסכימים לקבורה בתנאים האלה, אבל הבעיה היא בדרג הפוליטי, שמתעקש להמשיך להחזיק את הגופות.

9. יום אחר כך, ביום שלישי, התקיימה הפגישה שבמרכז הסערה האחרונה. היא התקיימה במועדון תרבות מוכר בירושלים המזרחית, ונכחו בה שלושת חברי הכנסת חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה ובאסל גטאס, נציגים של עשר המשפחות וכן עורכי דין וכמה פעילים מקומיים. לא היה מדובר בביקור תנחומים אלא בהתכנסות משותפת כדי לדון בסוגיה הומניטרית לחלוטין – כיצד ניתן לסייע בהחזרת הגופות. במהלך הפגישה הוכנה רשימה של כל המשפחות ותיאור של המצב שלהן מול הרשיויות, אילו תנאים הוצגו בפניהן ותיאור של ההסכנות אליהן הגיעו והמחלוקות. הפגישה לא היתה סודית. חברי הכנסת של בל"ד עדכנו את שאר הגורמים ברשימה המשותפת על קיומה זמן קצר לפני הפגישה עצמה.

10. בתחילת הפגישה, כמו בכל אירוע שעוסק בכיבוש, וכל מפגש עם משפחה שמתאבלת על קרוב שמת אמרו חברי הכנסת שנכחו באותו זמן את קריאת אל-פאתחה (אמירה בקול של פסוקי הקטע הקצרצר שפותח את הקוראן), שנאמרת כמנהג עממי-דתי-חברתי.

11. יום לאחר הפגישה הועבר לשר לבטחון פנים גלעד ארדן מכתב ובו מפורטים כל המקרים והמידע שנאסף בפגישה יום קודם, ובקשה להתייחס לסוגיה ההומניטרית ולפתור אותה בהקדם. הפניה הוגשה לו אישית באופן ידני, כמו גם באימייל. הגשת המכתב ידיו גם צולמה על ידי צוות של ערוץ 1. את המכתב, שנמצא ברשותנו, סיימה ח"כ זועבי במילים: "ההלכה היהודית כמו המוסלמית מחייבת 'לא ללון את המת'. אשמח לטיפולך המהיר בסוגיה".

בלשכתו של ארדן טוענים כי הוא לא ידע ולא עודכן על קיומה של הפגישה עם המשפחות, וכי ממילא משפחות שמבקשות לקבור את בניהן צריכות לעשות זאת בתיאום ישיר עם המשטרה, לא באמצעות ח"כים שפונים לשר.

> אנחנו המחבלים, לא הילדים

ח"כ חנין זועבי לצד ג'מאל זחאלקה, איימן עודה ובאסל גטאס בבית המשפט העליון בדיון בפסילת מועמדותה לכנסת ה-20. (צילום: יח"צ הרשימה המשותפת)

ח"כ חנין זועבי לצד ג'מאל זחאלקה, איימן עודה ובאסל גטאס בבית המשפט העליון בדיון בפסילת מועמדותה לכנסת ה-20. (צילום: יח"צ הרשימה המשותפת)

12. ביום חמישי פורסם בעמוד הפייסבוק של בל"ד סרטון קצר שבו מספר אחד הנוכחים בפגישה על מהלכה. באותו יום התפרסמה גם באתר "מען" הפלסטיני ידיעה על המפגש. העיתון הישראלי באנגלית ג'רוזלם פוסט היה הראשון לעלות על הידיעה שפורסמה במען ולפרסם אותה בעצמו, ומשם הדרך למתקפה תקשורתית היתה סלולה.

אז, בשעה חמש דקות לפני שמונה, צייץ השר ארדן בחשבון הטוויטר שלו את ההודעה המיתממת הבאה: "אני קורא ליועץ המשפטי לממשלה לבחון האם פגישת הח"כים עם משפחות המחבלים אינה מהווה עבירה של תמיכה במעשי רצח וטרור. גופות המחבלים לא ישוחררו עד שמשפחותיהם יעמדו בדרישות המשטרה שנועדו להבטיח שהלוויה לא תהפוך למפגן של הסתה ותמיכה הטרור. במקום לפעול לכך חברי הכנסת הערבים עשו בדיוק ההיפך". ארדן כמובן שכח לציין שהמשפחות כבר הסכימו לתנאים שהציבה המשטרה, אך הבעיה היא בהחלטה של הדרג הפוליטי.

13. ביום שישי יצאו ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בהכרזות כי הם הגישו קובלנות נגד שלושת חברי הכנסת לוועדת האתיקה. אולם בזמן שהם כבר יצאו בהודעה לתקשורת הקובלנה לא הגיעה ליעדה. למעשה, בבל"ד טוענים כי הקובלנה של נתניהו הוגשה רק ביום ראשון אחרי השעה שבע בערב.

למה זה חשוב? כי סעיף 22 לתקנון ועדת האתיקה קובע כי "הוגשה קובלנה נגד חבר הכנסת, ופרסם הקובל את פרטי הקובלנה באמצעי התקשורת, רשאית ועדת האתיקה שלא לדון בקובלנה". במקרה הזה אין ספק שכלי התקשורת ידעו על הקובלנה של ראש הממשלה עוד לפני שהיא הגיעה לוועדה. למרות זאת חברי הוועדה לא מצאו לנכון לראות בכך תמרור אזהרה, שמא הם מהווים כלי פוליטי בידי נתניהו והחליטו לקיים את הדיון במהירות שיא.

14. הזריזות שבה פעלה ועדת האתיקה במקרה הזה מעוררת תמיהה במקרה הטוב, וחשד למלכודת פוליטית מתוכננת היטב במקרה הפחות טוב. גם אם הוגשו קובלנות לוועדת האתיקה במהלך השבת עבודת הכנסת לא מתנהלת באופן רשמי בסופי שבוע. בדרך כלל עובר לפחות חודש מהרגע שבו מוגשת קובלנה ועד מועד הדיון בה. לח"כים שנגדם מוגשת קובלנה ניתנת שהות ללמוד את הקובלנה ולהגיב לה.

במקרה הזה נשלחו מאות קובלנות לוועדת האתיקה, בפעולה מאורגנת היטב שבה מרבית השולחים העתיקו והדביקו את אותן קובלנות שוב ושוב. אולם הח"כים התבקשו להגיב עד יום ראשון בלילה. הם ביקשו מהוועדה אורכה בת שבועיים כדי להספיק לענות על הקובלנות, אולם למרות שהגיוני שלא ניתן יהיה לענות על מאות קובלנות תוך מספר שעות – בקשתם סורבה. למעשה, אומרים גורמים ברשימה המשותפת, חלק מהקבלנות שוועדת האתיקה כביכול דנה בהן אתמול (שני) הגיעו לחברי הכנסת רק היום (שלישי בבוקר).

15. את ההודעה על ההחלטה של ועדת האתיקה להשעות את חברי הכנסת של בל"ד ברשימה המשותפת הם קיבלו טלפונית, באותו הזמן בו הם קיבלו את ההודעה כבר התחילו העוזרים של חברי הכנסת לקבל טלפונים והודעות של עיתונאים המבקשים תגובות וראיונות. עד לשעות הצהרים לא התקבל אצל הח"כים מכתב רשמי של החלטת הוועדה.

16. אתמול (שני) בבוקר פורסם באתר ווינט כי הושגה הסכמה עקרונית על החזרת הגופות של עשרת תושבי מזרח ירושלים למשפחותיהם לקבורה.

נשים פלסטיניות מתאבלות במהלך הלווית הצעיר ח׳אדיל אעווד, אשר נהרג במהלך אירוע דקירה במרכז השוק בירושלים, 23 נובמבר, 2015. ישראל החזיקה את גופתו למשך חודש שלם עד לקבורתו. אורן זיו / אקטיבסטילס

נשים פלסטיניות מתאבלות במהלך הלווית הצעיר ח׳אדיל אעווד, אשר נהרג במהלך אירוע דקירה במרכז השוק בירושלים, 23 נובמבר, 2015. ישראל החזיקה את גופתו למשך חודש שלם עד לקבורתו. אורן זיו / אקטיבסטילס

ולסיום. אתמול, בזמן הדיון טרם ההצבעה בקריאה ראשונה על החוק לסימון עמותות שמאל, עמדה חברת הכנסת זועבי על הפודיום במליאת הכנסת וניסתה להקריא את מכתב שכתבה לוועדת האתיקה אם שכולה ישראלית, נורית פלד-אלחנן, שאיבדה את בתה סמדר בפיגוע במדרחוב בירושלים והיא חברת פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני.

זועבי ניסתה שוב להזכיר, באמצעות מילותיה של פלד-אלחנן, כי גם אמהות פלסטיניות הן אנושיות, ושאמא, כל אמא, תמיד תתאבל על בניה, בין אם היא מסכימה עם מעשיהם ובין אם לא. בזמן הנאום זועבי הורדה בגסות ובאלימות על ידי מאבטחי הכנסת שהוציאו אותה מהמליאה. אני מביאה כאן את המילים שהיא ביקשה להקריא:

משפחתי חברה בפורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני למען שלום ושם מתקבלת כל משפחה שכולה, בין אם בנה הרג חפים מפשע בעזה או בג'נין בכלי נשק משוכללים ומתוחכמים ובין אם דקר אדם ברחוב בסכין מטבח.

יצחק פרנקנטל, האיש הדתי שיסד את הפורום, נהג ללכת ולנחם כל משפחה, בין אם במחנה פליטים בשכם ובין אם בהתנחלות בשומרון. ילדינו שוכנים כולם בממלכת הילדים התת קרקעית שעליה מכסה אדמת המקום הזה כולה. השכול מאחד את כולנו, כי אף הורה לא רוצה שילדיו ירוצו אל מותם.

השאלה שעלינו לשאול את עצמנו ולא את אף אחד אחר היא מה הביא את הילדים ה"טרוריסטים" הללו לחשוב על נקם ועל רצח ועל התאבדות בגיל שבו היו צריכים לחשוב על כדורגל ובגדים אופנתיים.

חברי הכנסת שהלכו לנחם את משפחות הילדים המתים ולנסות לעזור להן בהשבת גופות ילדיהן ראויים להיות דוגמה ומופת של אנושיות לכולנו. הפליאה והזעם צריכים להיות מופנים כלפי יתר חברי הכנסת שלא מוצאים לנכון אף פעם לנחם משפחות שכולות פלסטיניות ובכך מחנכים דור אחר דור להאמין שמותם של ילדים פלסטינים הוא דבר רצוי ומועיל ושתחושת האבל והאובדן מיוחדת ליהודים בלבד.

חברי הכנסת של בל"ד יצאו להיפגש עם המשפחות הפלסטיניות במטרה ברורה ומוצהרת לפתור בעיה הומניטרית קשה: הגופות שמוחזקות במשך חודשים בידי ממשלת ישראל ואינן מוחזרות למשפחותיהן לקבורה. מדובר במדיניות שנויה מאד במחלוקת גם במערכת הצבאית והבטחונית, אשר שר הבטחון והרמטכ"ל מתנגדים לה.

המפריד בין דם לדם הוא גזען מסוכן ואכזר. מי שסוחר בגופות של ילדים עוד לא ברא השטן מונח לתארו.

> המתקפה נגד בל"ד היא "הערבים נוהרים לקלפיות" החדש של נתניהו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf