במקום לדאוג לתושבים, גלנט מבעיר את הנגב

ביום שני 4 ביוני התקיים דיון בוועדת פנים והגנת הסביבה בראשותו של חבר הכנסת יואב קיש, ב"יישום החלטת ממשלה מס' 748 להקמת חמישה ישובים חדשים בנגב" – נווה גוריון, דיה, דניאל, שלח ואשל הנשיא – שקבל על אי קידומה של ההחלטה על ידי מנהל התכנון שבמשרד האוצר.

את הדיון פתח שר הבינוי יואב גלנט בהצגת תכניתו "לחיזוק ההתיישבות היהודית בנגב ומניעת איבוד השליטה הישראלית באזור", ובשמה – 'חץ הדרום'. מעבר לעניין המקצועי ולשאלת נחיצותם האמיתית של ישובים אלה, החסרים כל היגיון תכנוני בסיסי, דבריו של גלנט היו רצופים בהסתה קשים נגד הציבור הבדואי. במצגת אימים הואשמו הבדואים אזרחי המדינה בטרור חקלאי, גביית דמי חסות, בנייה בלתי חוקית ושיתוף פעולה עם גורמים 'איסלמיסטים'; יעד נוסף שזכה לקיתונות היה מִנהל התכנון של משרד האוצר, שהואשם באנרכיזם ובחתירה תחת החלטות הממשלה. במהלך דבריו של גלנט בלט חוסר הבנתו הבסיסית ביותר של המרחב בנגב, אוכלוסייתו והאתגרים הניצבים בפניו.

'חץ הדרום' היא תכנית להקמת כ-16 ישובים יהודים חדשים בנגב, אשר עתידה 'להציל' את הנגב מפני אזרחיה הבדואים. בתכנית עתידים לקום חמישה ישובים כפריים יהודים לאורך כביש 25 המקשר בין באר שבע לדימונה, היישוב עיר אובות בצפון הערבה, 5 ישובים כפריים במבואות ערד, היישוב חנון בעוטף עזה, העיר כסיף המיועדת למגזר החרדי, היישובים חירן, שלומית, והישוב המתוכנן יתיר שלא הוזכר על ידי השר. בסך הכל מדובר על תוספת של כ-20,000 יחידות דיור המיועדות לאוכלוסייה יהודית עלומה.

אום אל חיראן כפרומו לתכנית גלנט

לפחות שבעה מהיישובים בתכניתו של השר מתוכננים לקום על גבי כפרים בדואים הקיימים עשרות רבות של שנים וחלקם יושבים על קרקעותיהם ההיסטוריות, אך אינם מוכרים על ידי המדינה. בתכנית חמשת היישובים בנגב בהתאם להחלטת הממשלה מס' 748, היישוב היהודי החדש דיה מתוכנן על אדמות הכפר הלא מוכר קאטאמת, והיישוב החדש נווה גוריון מתוכנן בתחום תכנית המתאר המאושרת משנת 2004 ליישוב ביר הדאג'; ישובי כביש 25 היהודים מתוכננים לקום על גבי הכפרים הלא מוכרים אל-זרנוק, אם-מתנאן ואם-ראתם; בתכנית להקמתם של חמישה ישובי מבואות ערד השלכות על הקהילות הבדואיות המתגוררות בכפרים הלא מוכרים תל ערד, אל חומרה ויתר הכפרים סביב.

עשרות אלפי אזרחים בדואים החיים בכפרים הלא מוכרים יידרשו להתפנות מכפריהם ומאדמותיהם וזאת לטובת אוכלוסייה יהודית פוטנציאלית. הניסיון התכנוני מלמד שלרוב הישובים החדשים המוקמים 'מושכים' את האוכלוסייה החזקה של היישובים העירוניים באזור, לא נותנים מענה לציבורים פחות מבוססים ולא מביאים אוכלוסיה חדשה לנגב.

בניגוד למדיניות התכנון, בניגוד להיגיון הסביר

קידום הקמתם של ישובים חדשים בנגב מנוגד לעקרונות מדיניות התכנון כפי שהם משתקפים בתכנית מתאר הארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35) שאושרה על ידי ממשלת ישראל, ובה נקבע כי קיימת העדפה מובהקת להרחבתם וחיזוקם של ישובים קיימים וכי יש להימנע, למעט במקרים חריגים ומיוחדים, מהקמתם של ישובים חדשים. עמדה עקרונית זו באה לידי ביטוי גם בתכנית המתאר המחוזית למטרופולין באר שבע שאושרה בשנת 2012.

זאת ועוד, נוהל עבודת המועצה הארצית לעניין הקמת ישובים חדשים קובע כי בבואה לבחון הצעה לישוב חדש, על המועצה הארצית להביא במכלול שיקוליה את ההיבט הכולל, את העלות והתועלת בראיה חברתית, תשתיתית, סביבתית וכלכלית בדגש על השפעה על ישובים סמוכים.

הקמת ישובים חדשים מצריכה משאבים כספיים רבים. עלותם גבוהה בהרבה מפיתוח והרחבה של ישובים קיימים. מוטב היה שמשאבים אלה יושקעו בישובים הקיימים בנגב המשוועים, כידוע, לחיזוק, להשקעות וליצירת מקומות תעסוקה. רבים מאותם היישובים במרחב הנגב, במיוחד היישובים הכפריים, נמצאים בתת אכלוס, ובנוסף קיימות עשרות אלפי יחידות דיור מאושרות בנגב שטרם מומשו. תכנית גלנט חוטאת למדיניות התכנון המוצהרת אותה אישרה הממשלה ותוביל לפגיעה ולהחלשת הישובים הוותיקים בנגב.

למרבה הצער, השר גלנט שכח שהוא שר בממשלה האמורה לדאוג לכלל אזרחי ישראל, כולל האזרחים הבדואים תושבי הנגב. במקום לתת מענה לצרכים האמיתיים של הנגב, תכניתו של השר גלנט הרסנית לכל תושבי הנגב, יהודים ובדואים כאחד, תביא לשיסוי האוכלוסיות זו בזו, לא מוסרית ועומדת בניגוד לאינטרס של הנגב ותושביו.

הכרה בכפרים הלא מוכרים המשוועים לפתרון עדיפה על פני דחיקתם של 80,000 בדואים אל תוך ישובים קיימים הסובלים מאפליה רבת שנים וממחסור בכל בתשתיות, תעסוקה, חינוך ושירותי בריאות. השקעה ביישובי הנגב הקיימים, שרבים מהם נמצאים בתחתית הסולם החברתי כלכלי בישראל, המשוועים לאוכלוסייה וסובלים ממחסור במקומות תעסוקה, וצמצום הפערים החברתיים והכלכליים העצומים בנגב, עדיפים על פניי השקעה בישובים קטנים ואקסקלוסיביים.

רק דאגה לכלל אזרחי המדינה והנגב בפרט תביא לשגשוג ולפיתוח המיוחל.

מתכננת ערים נילי ברוך ואדריכלית דפנה ספורטה, מנהלות את פעילות עמותת 'במקום-מתכננים למען זכויות תכנון' בקרב הקהילה הבדואית בנגב.