newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם בצלאל סמוטריץ' תומך בטרור הפלסטיני וקורא לסיום הכיבוש?

"כשדוחקים ציבור שלם לקיר ורומסים את זכויותיו בסוף זה מתפוצץ", כתב חבר הכנסת מהבית היהודי. אחרי כמעט חמישים שנה של רמיסת זכויות האדם של הפלסטינים, האם סמוטריץ' מצדיק את הפיצוץ?

מאת:

חבר הכנסת בצלצאל סמוטריץ' כתב הבוקר (חמישי) טור מנומק בעיתון "בשבע" בו טען כי הרצח המשולש בדומא אינו אירוע טרור (אמ;לק: זה יהודים אז זה לא טרור). בהתאם להנחה זו המשיך וקבל על יחס השב"כ למחבלים (כלומר, לא-מחבלים, לשיטתו) לכאורה החשודים בהצתה, ובעיקר לבני משפחותיהם הנחקרים אף הם. "מישהו בשב"כ איבד את הצפון. חצו את כל הקווים האדומים״. וכאן הוא מגיע לאזהרה:

כשדוחקים ציבור שלם לקיר, מתייחסים אליו כטרוריסט, עושים לו דמוניזציה ורומסים את זכויותיו בלי כל עכבות, בסוף זה מתפוצץ. שאף אחד לא יתפלא כשזה יקרה.

כך דברי בצאלאל סמוטריץ'.

מכיוון שלא נרצה לייחס חלילה למר סמוטריץ׳ תורות גזע למיניהן, נניח כי הטיעון שלו תקף באופן אחיד גם לבני גזעים שאינם יהודים. עכשיו, גם אדם שלא חזק מאוד בהבנת המציאות כמו סמוטריץ׳ מן הסתם יסכים כי מתייחסים לציבור הפלסטיני כאל טרוריסטים. חברת מפלגתו למשל, שרת המשפטים, טענה כי צריך לרצוח פלסטינים באשר הם ואת אמהותיהם כי הם כולם אויב שמצמיח נחשים. זה מן הסתם גם דמוניזציה. שאר חברי מפלגתו מחרים מחזיקים אחריה. סגן שר הביטחון למשל אמר שהפלסטינים הם חיות אדם, לא אדם. אז שני הסעיפים הראשונים מתקיימים.

> לא לעינויים של החשודים ברציחות בדומא

ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי בזירת האירוע בו צעירה פלסטינית נורתה לאחר שדקרה שני ישראלים על פי טענת המשטרה. העיר העתיקה בירושלים. 7 באוקטובר 2015 (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

מתנגד לדיכוי הפלסטינים? ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי בעיר העתיקה בירושלים. 7 באוקטובר 2015 (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

עכשיו לגבי רמיסת זכויות: יש להניח שגם האיש הימני ביותר בישראל יקבל את הטענה כי זכויותיהם של הפלסטינים נרמסות בצורה קשה הרבה יותר מאלו של המתנחלים. אם כרגע נמצאים שלושה מתנחלים במעצר מינהלי, אז באותו זמן נמצאים כ-500 פלסטינים במעצר כזה. זה דבר שקורה מראשיתו של הכיבוש.

בזמן שזכויותיו של קטין מתנחל אחד מופרות, דו"ח של יוניצ"ף שפורסם בפברואר 2013 קבע כי טיפול המשטר הצבאי הישראלי בילדים נופל בקטגוריית "אכזרי, לא אנושי ומשפיל". לפי הדו"ח, בכל שנה נעצרים כ-700 ילדים פלסטינים, שברוב הפעמים נחטפים באמצע הלילה, בעיניים קשורות, כפותים באזיקוני פלסטיק, כשקציני הצבא לא טורחים למסור למשפחתם להיכן הם נלקחים. הם עוברים התעללויות מילוליות וגופניות בדרך לשם, ועל אלו שמזלם פחות שפר עליהם גם משתינים לעתים. חלקם מקבלים איומים במוות ובפגיעות מיניות כלפיהם, או כלפי בני משפחתם.

הדו"ח מספר עוד כי כשהקטינים כבר מגיעים לבדיקה רפואית, הם נבדקים בידיים אזוקות ונמנע מהם טיפול, גם במקרים שאי אפשר לפספס את המכות שספגו. עשר דקות ה"בדיקה" הזו הן לא פעם הזמן היחיד בלי פלנלית על העיניים. בחקירות נמנע מהם ייצוג משפטי וליווי של עובד סוציאלי. בתי המשפט מסרבים לשחררם בערבות, והם נכלאים מחוץ לשטחים הכבושים, בניגוד לחוק הבינלאומי, לעיתים ביחד עם בוגרים. לא מעט פעמים המעצרים הללו נועדו בכוונת מכוון לפגוע בילדים, כדי שיעידו נגד בגירים.

פיצוץ בן עשרות שנים

לצד כל אלה מפעילה המדינה ענישה קולקטיבית כלפי פלסטינים, עוצר על כפרים ומחסומים. המדינה גם מעניקה בפועל חסינות לעשרות חיילים אשר הורגים פלסטינים. קשה למצוא זכות אדם של פלסטינים שאינה נרמסת בצורה קשה הרבה יותר מאלה של מתנחלים, עוד מעט כבר מזה חמישים שנה. לכן גם סעיף בתיאור של בצלאל סמוטריץ' זה מתקיים.

סמוטריץ' מתייחס גם ליחס הקשה כלפי משפחות המחבלים מהתנחלויות (מורשעים וכאלה שעוד לא). כמובן שקל להראות שלגבי פלסטינים יחס זה מתקיים אלפי מונים. הריסות הבתים הן הדוגמא הטובה ביותר, ואלה אינן רלוונטיות ליהודים כי השופט המתנחל נעם סולברג כנראה מחזיק בדעה זהה לזו של סמוטריץ׳. בני משפחות פלסטינים צריכים להתמודד גם עם שלילת היתרי עבודה וכמובן גם עם מעצרים המוניים.

במלים אחרות, כל התנאים של סמוטריץ׳ מתקיימים לגבי הפלסטינים, ולכן גם אזהרתו בסיפא תקפה: "בסוף זה מתפוצץ. שאף אחד לא יתפלא כשזה יקרה".

היות והפרות זכויות האדם של הציבור הפלסטיני מתרחשות כבר עשרות שנים, הסוף הזה הגיע מזמן. לכן סמוטריץ׳ אומר בעצם שלא צריך להתפלא על הטרור הפלסטיני ובעצם תולה את הסיבות להרג אזרחים ישראלים וחיילים בכיבוש הישראלי עצמו וביחסו לפלסטינים.

חלילה לי מלהצדיק אלימות ברמיסת זכויות הפלסטינים, ואני מגנה בכל תוקף את אמירתו של סמוטריץ׳ כאילו למעשה זה מוצדק להרוג אנשים, או לפחות שאי אפשר להתפלא על זה שזה קורה באשמתם. אני מסתייג בכל תוקף מהאשמת הקורבן הזו. עם זאת, אני בהחלט מצטרף לקריאתו האמיצה המשתמעת לסיום הכיבוש.

> אם היו מטפלים באלימות נגד נשים כמו שמטפלים בטרור

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf