newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דרישה: אוטובוסים נפרדים למתיישבים שנכנסים לתוך הקו הירוק

הפלסטינים שנכנסים לשטחי ישראל עוברים בידוק קפדני על ידי הצבא והשב"כ. מי שלא עוברים בידוק הם דווקא המתיישבים. היות ויצאו לא מעט מחבלים מקרבם קמה דרישה בציבור להפרידם משיקולי בטחון. זהירות, פארודיה

מאת:

אני שומע בימים האחרונים את זעקות השבר של נציגי המתיישבים בעקבות חייה קצרי המועד של ההפרדה הגזעית באוטובוסים – החל מהברכות עם אור ראשון של יום ג' של עד המדינה הטרי גרשון מסיקה, ועד לביקורת על השעיית המהלך מצד ועד מתיישבי שומרון. ח"כ מוטי יוגב סיכם זאת יפה: "לחצים היסטריים של השמאל שממשיכים להשפיע על המדיניות", כשהוא מכוון לאנשי השמאל גדעון סער, רובי ריבלין ובנימין נתניהו.

נוכח הסערה הרגשתי שאני צריך לשקול ברצינות את הטיעונים של המתיישבים. לשם כך התנקיתי מדעותיי הקדומות נגד אפרטהייד והפרדה גזעית, ומצאתי שהאמת – יש משהו בטיעון של המתיישבים. אין מופתע ממני מהעובדה שהחלטתי לאמץ את עמדתם, אבל ככה זה כשבאמת חושבים בראש פתוח, ומקשיבים בכבוד לדברי אחרים.

למען האמת הטיעון שלהם כל כך מצא חן בעיניי שהחלטתי לא רק לקבל אותו אלא גם ליישם. וכך הגעתי לדרישה הבאה:

שר הביטחון בוגי יעלון שלום,

אני נוסע בתחבורה הציבורית בתוך הקו הירוק לעיתים תדירות. היא די צפופה, וכמו שח"כ אורן חזן אמר זה באמת לא בסדר שאנשים נכנסים מחוץ לגבולות הריבוניים של המדינה ומשתמשים באוטובוסים סתם כך ללא בידוק. במאמר מוסגר אני מודה שלא כל כך הבנתי למה חזן אמר זאת בהקשר לפלסטינים, שהרי אלו שעולים על האוטובוס ונכנסים לישראל הם עובדים שנבדקים באופן מקיף על ידי צה"ל והשב"כ. אבל הדברים של חבר הכנסת בהחלט נכון לגבי המתיישבים, שהרי אותם אף אחד לא בודק כשהם נכנסים לתחום הריבוני של ישראל ולפני שהם עולים על אוטובוסים בתוך ישראל, ואפילו לא מתשאל אותם כדי לבדוק אם ארזו הכל לבד.

שיהיה ברור, אני לא אומר שכל המתיישבים הם מחבלים יהודים, אבל בפרפרזה על דברי סגן השר בן דהן במליאת הכנסת כשהגן במרץ על ההפרדה באוטובוסים, אפשר לומר שזה כן נכון שכמעט כל המחבלים היהודים הם מתיישבים.

למשל אשר ויזגן משבות רחל שרצח ארבעה פלסטינים כדי למחות נגד ההתנתקות; או נתן נתנזון מהבית היהודי, וזאב חבר מאמנה, כמו גם כמעט כל שאר 27 חבריהם, מחבלי המחתרת היהודית; ונחום קורמן רכז הביטחון של בית"ר עלית שרצח ילד בן 11; ופנחס וולרשטיין שרצח את הילד רבאח ר'אנם אחמד; והמחבל בועז מוסקוביץ' שרצח את סלאמה מוסלח ג'לאל בן ה-14; ואלו שרצחו את הילדה ניבין ג'מג'ום ששמם לא נודע; ונחשון וולס שרצח אשה פלסטינית; ומחבלי איתמר יהושע אליצור ואוהד גדות וחבריהם; או אוריאל דוידי משילה שרצח ילד בן 16; וברוך גולדשטיין וירדן מורג מבית עין והמחבל יורם שקולניק מהר חברון; ואם אתם תוהים הרשימה עוד ארוכה ותוכל למצוא אותה כאן וכאן.

אז בהתאם לזאת אני דורש אוטובוסים נפרדים לשימושם של מתיישבים כשהם מבקרים בתוך הקו הירוק. גם אם זה נכון שמחבליהם בדרך כלל נוטים לרצוח ערבים, בכל זאת יש כ-20 אחוז ערבים במדינה, וגם אני עלול להיקלע לאש. חוץ מזה, סבא שלי סורי.

זה אולי נשמע גזעני קמעה ומכליל, למעשה לגמרי גזעני ומכליל, אבל אני דואג לביטחון של ילדינו ושימותו האירופאים, רוזה פארקס, אובמה, וכל אדם סביר – אלו שיקולי ביטחון, לעזאזל. אני בטוח שיסופקו להם תנאים הולמים וכי על כל אוטובוס שמיועד לאזרחים יסופק אחד מקביל למתיישבים, באותה תדירות, וזה לא יהיה משפיל בכלל. נפרדים אבל שווים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf