newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החלטת החרם של האינטרנציונל היא רעידת אדמה, לא פחות

זאת לא עוד יוזמה מקומית של חרם נגד הכיבוש, אלא החלטה של גוף המאגד יותר ממאה מפלגות שמאל בעולם, עשרות מהן בשלטון. "ככל שישראל מפרה זכויות אדם, יותר פעילים בעולם מתחברים לתנועה הזו"

מאת:

חסר תקדים. ככה הגדירו אתמול בתנועת החרם את ההחלטה שקיבלה מועצת האינטרנציונל הסוציאליסטי, גוף הכולל כ-140 מפלגות שמאל מכל העולם, כולל 30 מפלגות הנמצאות בשלטון. החלטה הקוראת "לכל הממשלות וארגוני החברה האזרחית להפעיל חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) נגד הכיבוש הישראלי, כל מוסדות הכיבוש וההתנחלויות הישראליות הלא-חוקיות, כולל אמברגו מוחלט על כל צורה של סחר ושיתוף פעולה צבאי עם ישראל כל עוד היא ממשיכה את מדיניות הכיבוש והאפרטהייד נגד העם הפלסטיני".

"זה מאוד חשוב, כי זה חסר תקדים", אומר ד"ר מוסטפא ברגותי, ראש תנועת "היוזמה" (אל-מובאדרה"), החברה באינטרנציונל הסוציאליסטי יחד עם הפת"ח מצד אחד ומפלגת העבודה ומרצ מצד שני. "לפני שנתיים קיבלנו שם החלטה המכירה ב-BDS כדרך מאבק בלתי-אלימה. עכשיו קיבלנו החלטה הנותנת לגיטימציה ל-BDS, יהיה לזה אפקט מאוד חשוב".

ברגותי עצמו נכח בדיונים שהתקיימו במוסדות האו"ם בז'נבה. "היה שם שר מדרום אפריקה, היתה נשיאה לשעבר של צ'ילה, היו נציגים מיוון, מפינלנד, רוסיה, לטביה, ליטא ומדינות אחרות באירופה", הוא מספר. לתמונות שהגיעו מח'אן אל-אחמר, אומר ברגותי, היתה השפעה משמעותית על הדיונים. "המראות של האלימות כלפי מפגינים הזכירו את התמונות של ראשית האינתיפאדה הראשונה. המושג 'טיהור אתני' הוזכר שם".

מוסטפא ברגותי (Aude CC BY-SA 3.0)

"זה זורק את האנשים למה שקרה בדרום אפריקה". מוסטפא ברגותי (Aude CC BY-SA 3.0)

"לבחון מחדש" את היחסים עם ישראל

האינטרנציונל הסוציאליסטי הוא לא מה שהיה פעם, בימים שבהם בחלק ניכר ממדינות מערב אירופה שלטו מפלגות סוציאל-דמוקרטיות, שהיו חברות בארגון. כמו שכולם יודעים, ימי הזוהר של הסוציאל-דמוקרטיה באירופה חלפו, וכמה מפלגות שהובילו פעם את הארגון, כמו המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (SPD), פרשו והקימו את "הברית הפרוגרסיבית", שהגישה שלה מרכזית יותר מבחינה פוליטית. ועדיין מדובר בארגון ותיק וגדול.

"זה לא פרינג', זה לא ארגון של מפלגות קומוניסטיות", אומר בכיר בתנועת החרם, "המפלגות החברות שולטות ביותר משלושים מדינות, כולל ספרד ופורטוגל". סהר ורדי מקבוצת "חרם מבפנים" מסבירה שהחשיבות של ההחלטה נובעת מכך שמדובר בארגון בינלאומי, לא ביוזמה מקומית. ארגון העובדים הגדול בנורווגיה הכריז על תמיכה ב-BDS לפני שנה וחצי, ארגוני כנסיות באמריקה מביעים תמיכה בחרם. רק לפני חודש, מספרת ורדי, החליטה הכנסייה האפיסקופלית לתמוך במשיכת השקעות בישראל. הכנסיות המתודיסטית, הלותרנית, הפרבסטריאנית כבר קיבלו החלטות דומות. "רוב ההחלטות הן מקומיות, זה יותר קל. אין הרבה החלטות בינלאומיות", אומרת ורדי.

הבכיר בתנועת החרם מדגיש שלוש נקודות מרכזיות בהחלטה. הקריאה ל-BDS על "מוסדות הכיבוש" הישראלי, הקריאה לאמברגו נשק מוחלט על ישראל, והשימוש במושג "אפרטהייד" כדי לתאר את הכיבוש הישראלי. "זה זורק את האנשים למה שקרה בדרום אפריקה", מסביר הבכיר. "בשנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה הקריאה לחרם היתה בשוליים, בחצי השני של שנות השמונים היא הפכה למשמעותית". לא פלא שמבחינתו ומבחינת אחרים בתנועת ה-BDS, זה ההישג לתנועה מאז שהוקמה ב-2005. "זה הכי קרוב שהגענו להטלת סנקציות", אומרים שם.

ורדי מזכירה את היוזמה בפרלמנט באירלנד להוציא מחוץ לחוק יבוא של מוצרים מההתנחלויות. "להצעה יש סיכוי לעבור, זו לא הצעה הזויה," היא אומרת. אגב אמברגו נשק על ישראל, בתנועת החרם מציינים שאחרי ההרג של המפגינים במצעד השיבה בעזה, מפלגת הלייבור הבריטית, שאינה חברה באינטרנציונל הסוציאליסטי, ביקשה מהממשלה "לבחון מחדש" את יחסי הסחר הצבאי עם ישראל והבטיחה שזה מה שתעשה אם תיבחר. בסקרים היום, הלייבור נמצא כמעט בשוויון עם השמרנים.

חברי הקואליציה להחרמת סודה סטרים בשיקאגו, במהלך הפגנה באפריל 2014 (טס שפלן/אקטיבסטילס)

"ככל שישראל מקדמת חקיקה אנטי-דמוקרטית, ככל שהיא מפרה זכויות אדם, יותר ויותר פעילים בעולם מתחברים לתנועה הזו". חברי הקואליציה להחרמת סודה סטרים בשיקאגו, במהלך הפגנה באפריל 2014 (טס שפלן/אקטיבסטילס)

איום הפרישה של מפלגת העבודה

המבוגרים שבינינו זוכרים את הימים שבהם שמעון פרס, אז יו"ר מפלגת העבודה, היה הכוכב של המפגשים של האינטרציונל הסוציאליסטי. היום מפלגת העבודה וגם מרצ, שעדיין חברות בארגון, מייחסות לו הרבה פחות חשיבות. אף נציג ישראלי לא נכח בכינוס. ובכל זאת, החלטת התמיכה בחרם צורבת מאוד, בעיקר למפלגת העבודה, שהודיעה שתשעה את חברותה באינטרנציונל הסוציאליסטי עד לביטול ההחלטה, ואם ההחלטה לא תבוטל, תפרוש סופית.

קולט אביטל, המייצגת את מרצ בארגון ומכהנת כסגנית היו"ר שלו, לא נכחה בכנס בגלל סיבות רפואיות, שלחה מכתב מחאה לראשי האינטרנציונל. "מרצ שאני מייצגת אותה דוחה את תנועת ה-BDS", אומרת אביטל. "לצערי, כשאנחנו לא נמצאים שם, המפלגה של (מוסטפה) ברגותי מצליחה להעביר החלטות קיצוניות". בעבר, היא מספרת, הפלסטינים ניסו להעביר החלטות דומות, ונכשלו. "כדאי להבין שבקרב מפלגות רבות באירופה, ולא רק שם, יש ביקורת קשה על ישראל. למרבה האירוניה, למרות שבישראל אנחנו ביקורתיים, כשאנחנו שם (באינטרנציונל) אנחנו נאבקים להקטין או לבטל את הנזקים". ח"כ מוסי רז, מזכ"ל מרצ, פחות נחרץ בגינוי של ההחלטה. "אני לא אוהב את הנוסח", הוא אומר, "אני לא תומך באמברגו נשק, אבל אני כן תומך בחרם על הכיבוש ועל ההתנחלויות".

מה שמחזיר אותנו לישראל. בעיני טניה רובינשטיין מ"קואליציית נשים לשלום", ההחלטה הזו מעמיקה את הפער בין מה שקורה בעולם ביחס לכיבוש ול-BDS ובין מה שקורה כאן. "במקום שהשמאל יהיה סולידרי עם המאבק הפלסטיני, הוא משתף פעולה עם הדמוניזציה של ה-BDS", אומרת רובינשטיין. "אבל ככל שישראל מקדמת חקיקה אנטי-דמוקרטית, ככל שהיא מפרה זכויות אדם, יותר ויותר פעילים בעולם מתחברים לתנועה הזו".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf