צפו: הירי ממנו נהרגו הנערים הפלסטינים ביום הנכבה בביתוניא
צילומי וידאו ממקום האירוע מוכיחים כי שני הנערים נורו ללא התגרות מצידם, כשהם לא נמצאים אפילו קרוב ל"מפירי הסדר"
ביום חמישי האחרון (15.5) נורו ונהרגו מוחמד אבו ט'אהר, 16, ונדים נווארה, 17, באירועי מחאה לציון יום הנכבה מחוץ לכלא עופר. בצה"ל טענו כי הנערים נורו בכדורי גומי לאחר הפרת סדר אלימה. Ynet אף הוסיפו כי "נבדק אם חמושים פלסטינים ביצעו ירי מאזור קלנדיה".
הטענות על "חמושים פלסטינים" שקריות לחלוטין. אף אחד מעדי הראיה במקום לא דיווח על כך, אף לא אחד מהצלמים הרבים, ביניהם גם ישראלים, לא צילם כאלה. אך הטענה הועלתה לא במקרה. ראיות חד-משמעיות ההולכות ומצטברות מצביעות על כך כי הירי ממנו נהרגו הנערים היה חי, בניגוד גמור לפקודות הפתיחה באש.
הנערים לא היוו איום
תיעוד ממצלמת מעגל סגור במקום, שארגון "DCI-Palestine" פרסם אמש (שני), מראה בבירור כי שני הנערים נורו ללא התגרות מצידם, כשהם לא נמצאים אפילו קרוב ל"מפירי סדר". אבו ט'אהר נורה בכלל כשגבו היה מופנה לחיילים. במצב הזה גם ירי של אמצעים לפיזור הפגנות היה הפרה של הפקודות. ירי חי למרכז הגוף כמו במקרה הזה הוא כבר לכאורה הוצאה להורג בדם קר.
צפו בסרטון (הירי הראשון בדקה 00:48, השני בדקה 01:27):
לא גומי
עדים שהיו במקום מדווחים כי קול הנפץ של היריות היה בבירור של ירי חי. מדובר בהבדל שאנשים שרגילים בהפגנות ובפיזורן האלים יכולים להבחין בו בקלות. הירי בוצע ממרחק של לפחות 100 מטר לפי העדים, מרחק שממנו הסיכוי של כדור גומי להרוג אפסי, על אחת כמה וכמה הסיכוי להרוג שניים ולפצוע אחד נוסף קשה. למעשה מדובר בקצה הטווח האפקטיבי של כדור מהסוג הזה. במקרה של אבו ט'אהר הכדור נכנס בגבו ואחר-כך יצא מהחזה שלו – דבר נוסף שכמעט ולא יכול לקרות עם כדור גומי.
ד"ר סמיר סאליבה, מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים ברמאללה, מציין בדו"ח הרפואי כי הפגיעות הפנימיות ופתח היציאה בגופתו של אבו ט'אהר היו יכולים להיגרם רק מקליעים מירי חי. מיותר לציין שד"ר סאליבה טיפל כבר באינספור פצעי ירי חי וגומי ומתמצא היטב בנושא.
הנושא ב"בדיקה"
בצבא ודאי יגידו שהנושא נמצא בבדיקה. ה"בדיקות" הללו מתמשכות שנים וכמעט לעולם לא נמצאים בהן אשמים. נדמה כי מטרתם היחידה היא לתת כסות של הליך הוגן להרג ממוסד.
דוגמא מצמררת בדמיונה למקרה הנוכחי הוא הרג מוחמד קאדוס, 15, ואוסייד קאדוס, בן 17, בכפר עיראק בורין ב-20.3.2010. גם שם צה"ל טען כי הם נורו בכדורי גומי, אך הפציעות, פתחי יציאה וכניסה, וצילום רנטגן של הקליע התקוע בראשו של אוסייד קאדוס מצביעים על כך כי מדובר בשקר. כמו-כן עדים מראים כי השניים לא היו חלק מהפגנה.
לאחר יותר משלוש שנות "חקירה", ב-13.5.2013, הודיע צה"ל כי התיק הועבר לפרקליט. מאז לא דווחה התקדמות בתיק. מיותר לציין כי החיילים כנראה מזמן השתחררו, וחוק השיפוט הצבאי כבר לא חל עליהם.
> על שני נערים שמתו באמת, ועיתונאי אחד שעבר כמעט-לינץ', אבל לא באמת
[עדכון:] מדובר צה"ל נמסר: "ביום חמישי האחרון נערכו מספר הפגנות אלימות ברחבי יהודה ושומרון. באזור בטוניה התקיימה הפגנה אלימה של כ-150 פלסטינים בה היה שימוש בצמיגים בוערים וזריקת אבנים. כוחות הביטחון הגיעו לאזור על מנת לפזר את ההפגנה באמצעים לפיזור הפגנות. במהלך היום התפרסם כי נהרגו שני פלסטינים כתוצאה מפעילות כוחות הביטחון. מבדיקה ראשונית עולה כי לא בוצע ירי חי במהלך היום. האירוע נמצא תחת חקירה. הסרטון שהופץ ברשת בשעות האחרונות ערוך ואינו משקף את ההתרחשות המלאה, והיקף האלימות שמפירי הסדר הפעילו בהפגנה".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
