newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפועל פרדיס מחזירה את האמון באהבת כדורגל טהורה ונקייה מגזענות

אחרי שנים של הזנחה, הכדורגל בפרדיס חוזר לחיים עם מגרש חדש ומטופח המהווה בית לקבוצה שבה משחקים זה לצד זה ערבים, אתיופים, ואפילו שחקן לשעבר של בית"ר ירושלים. עכשיו נשאר רק לעלות ליגה

מאת:

לאבא שלי יש סיפור מוכר שעולה כל פעם שהוא ואני מדברים על כדורגל. הסיפור הוא שעד שנות השבעים לא היה בכפר שלנו, פרדיס, מגרש כדורגל, ורבבות של גברים ונשים נהגו לעשות את דרכם ברגל עד למגרש של הישוב השכן זיכרון יעקב, שם היו מעודדים את קבוצת מכבי פרדיס במשחקי הבית שלה שהתקיימו מחוץ לכפר. הסיפור הזה הוא כל כולו על אהבת הכדורגל אצל אנשי ונשות פרדיס.

קרנה של מכבי פרדיס, שרשמה בעברה הצלחות יפות בליגות הנמוכות, דעך עם השנים, ולצד הדעיכה של מכבי, הספורט בפרדיס – על שלל ענפיו – לא רשם התרוממות. מחסור בתקציבים והזנחה במתקנים התבטאו למשל במצבו של מגרש כדורגל רעוע שהוזנח במשך שנים ולא היה כשיר לשימוש בליגות הישראליות, ובשל כך רק בני מזל באמת הצליחו לעסוק בתחום ספורט שהוא אהוב עליהם ולהשתלב במסגרות מחוץ לכפר.

אוהד הפועל בני פרדיס במשחק מול הפועל בני כאבול (באדיבות אחמד עאדל אבו ערישה)

אבל בשנים האחרונות מתחולל שינוי איטי לטובה ופתאום יש שוב סיבות לשמוח: הספורט בכפר חזר לחיים, ולא רק בכדורגל. לפרדיס היום יש למשל קבוצת כדורסל נערות מוצלחת ואלוף ארצי באגרוף תאילנדי ששמו האני ח'ליל. בענייני כדורגל, הכפר התחדש במגרש שעונה על כל הקריטריונים של התאחדות הכדורגל והוא משמש כמגרש בית, לא רק עבור מכבי פרדיס שחזרה מפירוק ונמצאת בליגה ג', אלא גם עבור הלהיט החדש של הכפר, הפועל בני פרדיס מליגה ב', שמתמודדת על עליה לליגה א'.

מי שיסתובב בשבוע הקרוב בכפר, יגלה ששיחת היום בבתי הקפה וברחוב אחידה ומאחדת, והיא משחק העלייה שיתקיים בשבוע הבא בנצרת בו תתמודד הפועל פרדיס מול הפועל מגדל העמק מליגה א', שמצדה תיאבק על הישארות בליגה. ניצחון של הפועל ישאיר את מגדל העמק בליגה ב' ויבטיח לקבוצה עליה לליגה א', לראשונה בהיסטוריה.

אתמול (שישי) זכתה הפועל לכרטיס הנכסף להתמודדות על העלייה לאחר ניצחון 1-0 מול הפועל בני כאבול. למשחק שהתקיים בנצרת הגיעו מעל 1500 אוהדים שהריעו לקבוצה ודחפו אותה במשך 90 דקות מורטות עצבים. הקהל שהריע, קפץ ושר היה מעורב ומגוון, היו שם אוהדים יהודים וערבים שעמדו זה לצד זה באותה התרגשות ובאותה ציפייה שקבוצתם תנצח. אין הדבר מפליא, שכן הפועל היא קבוצה מגוונת עם שחקנים מכל הקשת החברתית והאתנית בארץ, יהודים וערבים. אחד מכוכבי הקבוצה הוא השחקן שי מואטי, שבעברו שיחק בבית"ר ירושלים. לצדו משחקים גם שלושה אתיופים ושחקן נוצרי. האם לא די בעובדה זו כדי להבין שכדורגל יכול להוות קרקע פוריה ונוחה לעתיד שבו יכולים להיות כאן חיים משותפים, נעימים וטובים?

באיזו עוד קבוצה משחקים יהודים, נוצרים ומוסלמים זה לצד זה? הפועל בני פרדיס אחרי הזכיה מול הפועל בני כאבול (באדיבות אחמד עאדל אבו ערישה)

קשה לתאר את עוצמת השמחה של השחקנים ושל הקהל עם שריקת הסיום, דרך ארוכה עברו הן השחקנים והן התושבים של הכפר עד שהגיעו למעמד המכובד הזה, דרך שגבתה מאמצים רבים של הקבוצה שהתגבשה רק בשנים האחרונות, לצד התגייסות חסרת תקדים מצד תושבי הכפר לשם תמיכה בקבוצה. מאמצים לא מעטים הושקעו גם מצדם של ראשי המועצה – המנוח יונס מרעי אבו כמאל שהלך לעולמו בשנת 2016, וממשיך דרכו אחמד ברייה – על מנת לקדם בניית אצטדיון עירוני חדשני שעונה על הקריטריונים של ההתאחדות לכדורגל ושישביע את תאוות הכדורגל האינסופית של התושבים והתושבות. רבים וטובים אחרים סייעו לקידום הקבוצה, אחד הבולטים שבהם הוא ח"כ עיסאווי פריג' שמקפיד לדחוף את הקבוצה ולקדם אותה בלי הפסקה.

כתושב הכפר, יש בי תחושת גאווה למקום ולמרחב אותו מאפשרת הקבוצה של הפועל בני פרדיס. שנים של קשיים והזנחה, שנים של ציפייה, שנים של מחסור והיעדר תקציבים ומתקנים, הסתיימו עם עלייתה של פנינת ספורט בנוף המקומי. משמח אותי לראות את הגיוון, את האחווה ואת הקרבה שמתנקזות לכר הדשא ללא משוא פנים, בלי גזענות, בלי שנאה, ובלי טינה. כשזה קורה דווקא אחרי שנים מאוד קשות לספורט של פרדיס, אז התחושה החמימה שעוברת בלב היא נעימה במיוחד ומותירה תיאבון לעוד. מי יתן והפועל פרדיס תמשיך להיות נר לקבוצות הכדורגל בארץ בהתנהגות למופת ובכבוד אנושי מעורר השתאות, שתמשיך לתת הצגות ספורטיביות מעוררות השראה, ושבשנה הבאה היא תוביל ותתבלט בנוף הכדורגל של הליגות הגבוהות.

יאללה הפועל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf