newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הצבא הרס מפעל יוגורט שמימן בתי יתומים בחברון

צבא ההגנה לישראל החריב את המפעל, שהיה מקור ההכנסה העיקרי של עמותת צדקה שמסייעת לאלפי יתומים ועניים

מאת:

כוחות צבא הגיעו אתמול (שלישי) בשעות הבוקר לפאתי חברון והרסו את מפעל "ריאן" לייצור יוגורט. המפעל היה בבעלותה של עמותת "הצדקה האסלאמית", ושימש מקור הכנסה מרכזי לפעילויותיה של העמותה בחברון, שכוללת שני בתי יתומים, תשעה בתי ספר, וסיוע במתן עבודה וקצבאות לנכים ולמשפחות עניות. העמותה מסייעת ישירות ל-4,000 נזקקים באזור חברון, וללא המפעל יקשה עליה לממן את פעילותה.

מפעל ריאן ליוגורט, אחרי ההריסה (צילום: Youth Against Settlements)

מפעל ריאן ליוגורט, אחרי ההריסה (צילום: Youth Against Settlements)

ביקרתי במפעל ריאן ליוגורט לפני כחודשיים, בזמן מבצע "שובו אחים". כפי שכתבתי אז, אנשי העמותה סיפרו שבמסגרת המבצע חיילים פשטו על משרדיהם והחרימו מחשבים ואת כל קלסרי הנתונים של כל מקבלי הסיוע של העמותה. אז גם הגיעו מפעל ונתנו לו צו הריסה. על הצו אמנם מופיעות סיבות מנהלתיות של היעדר אישורי בנייה, אבל מכיוון שהמקום פועל שנים ללא הפרעה, בתוך חברון, ובשל התזמון והטענות של החיילים במקום ובמשרדי העמותה, הבינו עובדי המפעל ומנהליו שמדובר בחלק ממסע נקמה בעקבות החטיפה (והרצח, כפי שיתברר לאחר מכן) של שלושת הנערים.

> סוגרים בתי יתומים ושוברים עציצים בבתים: רשמים מביקור בחברון

לפני ההריסה, לפני חודשיים. ביקור סולידריות במפעל ריאן (חגי מטר)

לפני ההריסה, לפני חודשיים. ביקור סולידריות במפעל ריאן (חגי מטר)

במסגרת הסיור אמרו לנו אנשי העמותה שפעם אכן היו בה כמה אנשים מחמאס, אך שמזה חמש שנים הרשות הפלסטינית היא זו שמפעילה את העמותה, והחליפה את כל הנהלתה באנשים מטעם הרשות, שמפקחת על הפעילות שם עד היום. אנשי העמותה ביקשו להעביר מסר לישראלים לפיו הם תומכים בשלום ובחירות לשני העמים, ומבקשים לחוס על המפעל ועל היתומים שתלויים בו.

> מה שראיתי בחברון: על נקמנות, עיוורון ובית מרוסק

הריסות מפעל ריאן ליוגורט (צילום: Youth Against Settlements)

הריסות מפעל ריאן ליוגורט (צילום: Youth Against Settlements)

בקשה לתגובה שנשלחה לצבא לפני למעלה מחודשיים בנוגע להריסת המפעל לא נענתה עד היום. אציין שאנשי העמותה הגישו עתירה נגד ההריסה לפני חודשיים, וטרם הצלחתי להבין מה קרה עמה. אעדכן כאן כשאקבל פרטים נוספים.

הריסות מפעל ריאן ליוגורט (צילום: Youth Against Settlements)

הריסות מפעל ריאן ליוגורט (צילום: Youth Against Settlements)

לסיום, אחזור שוב על מה שכתבתי לפני חודשיים: נניח, רק לצורך הדיון, שאכן מדובר בעמותה שחלק מאנשיה מקושרים לחמאס. אם כל מה שהעמותה עושה הוא לסייע ליתומים, לנכים ולעניים שאף אחד אחר לא מסייע להם – אין שום הצדקה לסגור אותה. חמאס, יש לזכור, היא לא רק מחבלים מתאבדים ויורי טילים. זו גם המפלגה הגדולה ביותר בשטחים כיום, שיש לה דרג פוליטי, ומפעלי צדקה שעושים באמת רק צדקה, ועיתונאים, ומערך שלם של חברה אזרחית שאינו קשור לשום סוג של טרור, ומחנות שונים עם גישות פוליטיות שונות. מכל מקום, את בתי היתומים של חברון אין שום הצדקה לסגור.

כל האמור תקף גם אם אכן יש עילה מנהלתית להריסה, כפי שעולה מהצו. אפילו מבלי להכנס למדיניות הכיבוש שמונעת אפשרויות לתכנון ולבנייה לפלסטינים (בזמן היא מפקיעה אלפי דונמים עבור התנחלויות חדשות), האם אין מקום ליחס קצת חריג לטובת מפעל שאלפי נזקקים תלויים בו כלכלית?

עכשיו, בעקבות ההריסה, פעילים בחברון שניסו לסייע למניעת ההריסה תוהים אם ישראל מוכנה לקחת על עצמה את האחריות לכל אותם יתומים.

> עלייה חדה בתמיכה בחמאס לאחר "צוק איתן", הנייה מנצח את עבאס גם בגדה

הריסות מפעל ריאן ליוגורט (צילום: Youth Against Settlements)

הריסות מפעל ריאן ליוגורט (צילום: Youth Against Settlements)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf