newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המשתכנזים הראשונים: "מעדיף שילדיי ילמדו ביידיש ולא יקללו במרוקאית"

ביום השנה למותו של הרב שך שחל בסוף השבוע, נפטר הרב גבריאל טולדנו – מהבולטים בקבוצת ראשי הישיבות הספרדים שקיבלו עליהם את מנהיגותו של הרב שך על פני זו של הרב עובדיה יוסף. מידת ההצלחה של הקבוצה נותרה שנויה במחלוקת: מצד אחד הם העמידו מוסדות חינוך ספרדיים מפוארים, ומצד שני הצאצאים שלהם עדיין נאבקים באפליה ברישום למוסדות האשכנזים

מאת:

בסוף השבוע – ביום פטירת רבו הרב שך על פי התאריך העברי, הלך לעולמו הרב גבריאל טולדנו – מראשי "מרביצי" ("מרביצי תורה ספרדים – אמת"), קבוצת ראשי הישיבות הספרדים ליטאים שקיבלו את מנהיגותו הפוליטית של הרב שך ודחו את זו של הרב עובדיה יוסף.

רבי גבריאל הוא נציגו הבולט של דור הרבנים הספרדים שהכפיפו את ראשם בפני ההנהגה הליטאית, על מנת לקומם את העולם הדתי הספרדי מההריסות שנגרמו במהלך ההגירה לארץ על ידי התנועות הציוניות. ההחלטה לכופף את הראש הייתה כרוכה בקושי אישי רב, בעיקר כי הם עצמם היו מיוחסים לאליטה התורנית (הרבנים טולדנו היו בניו ונכדיו של רבה של מקנס, הרב עדס הוא בנו של ראש ישיבת פורת יוסף, הרב הלל נכד לאב"ד בעיראק ועוד), כי היא נתפסה כוויתור על המורשת עמה באו לארץ, וכי היא אילצה ומאלצת אותם ואת תלמידיהם להתמודד עם הגזענות הליטאית והאשכנזית.

כשנשאל אחד מראשי המחנה הזה מדוע הוא שולח את בנו לאשכנזים על אף שהוא עצמו ספרדי, ענה במשפט שצרוב בנפשו של כל בחור ספרדי שלומד בישיבה ליטאית: "אני מעדיף שבני ילמד תורה ביידיש מאשר שיקלל במרוקאית". זה משפט נורא וכואב, ומשקף את השבר התורני והדתי של בוגרי דור המעברות, אותו שבר שלימים הקים את ש"ס – אבל גם את מרביצי.

> למה הצטרפתי לתא החרדי במפלגת העבודה?

הרב גבריאל טולדנו בצילום נדיר עם הרב עובדיה יוסף, שלימים הפך ליריבו הפוליטי בשאלת הנהגת תלמידי הישיבות המזרחים (צילום באדיבות ארכיון 'בחדרי חרדים')

הרב גבריאל טולדנו בצילום נדיר עם הרב עובדיה יוסף, שלימים הפך ליריבו הפוליטי בשאלת הנהגת תלמידי הישיבות המזרחים (צילום באדיבות ארכיון 'בחדרי חרדים')

בטקס הנחת אבן הפינה לישיבת "אור ברוך" בראשה עמד רבי גבריאל, נאם הרב שך – המנהיג הליטאי של עולם התורה, ואמר: "תורה מחזרת אחר אכסניה שלה – לזה זוכים גדולי התורה הספרדים שתורה מחזרת אחריהם". לא הרבה עיניים יבשות נותרו בקהל. האם המחיר השתלם? האם צדקנו כשוויתרנו על ההנהגה לטובת הליטאים – אחרי אלף שנה של מחלוקת תורנית?

המודל: אריה דרעי

אין ספק שמפלגתית, "מרביצי" נכשלו – מרגע שדרעי עזב את ש"ס, היריבות בין ש"ס ודגל הוחלפה בשיתוף פעולה מלא והם הראשונים ששילמו את המחיר. חלקם אף הספיקו לעלות ולבקש את סליחתו של הרב עובדיה יוסף. מאידך – אין ספק שהמוסדות אותם הקימו וביססו הצליחו מאד, והם אלה שהבטיחו את קיומו העצמאי והגאה של עולם תורה ספרדי מפואר שלא נופל ברמתו מפוניבז' וחברון. אולי זו היתה העסקה עם הצמרת הליטאית: גיבוי פוליטי בתמורה לעולם תורה ספרדי בתמיכה ליטאית מלאה? מה שבטוח שהאשכנזים לא גמלו למרביצי על נאמנותם, ולא רק שכמעט אין ר"מים ('ראש מתיבתא', מוסר שיעור בישיבה. מעין מקבילו של מרצה באוניברסיטה) ספרדים בישיבות ליטאיות, אלא שנכדיהם ונכדותיהם של דור מייסדי מרביצי עדיין נאבקים באפליה ברישום ובקבלה למוסדות האשכנזים.

אך לדעתי, יותר מכל דבר אחר משתקפת ההצלחה של מרביצי בדמותו של אריה דרעי החדש. מי שהחל כבן טיפוחיו של הרב שך, מרד ויצא לדרך משלו והפך לסדין אדום – חזר רגוע וחזק הרבה יותר, למד "להסתדר" עם השותפים הליטאים, והרבנים למדו לעכל אותו. הממשיך של מרביצי הוא לא נציגם במקומות הלא רלוונטיים של יהדות התורה (יש כזה, בחיי) ולא הקמב"צים במחנות היריבים בפוניבז' (הספרדים כבר שנים), אלא דווקא אריה דרעי, שנכנס מנצח לוועידה האחרונה של דגל התורה, ובזה חתם את המריבה לאחר 25 שנים.

השבוע, בטרם נפטר רבי גבריאל, סיפר סם גרין על נכדו האשכנזי של רבי רפאל ברוך טולדנו (היקה – מרצבך, נכדו של ר' יונה מרצבך ובן דודו של ר' גבריאל) שבא להיבחן לפוניבז'. בבחינה התברר לרב שך שהנכד לא יודע יידיש, והוא נדהם: מילא בתור מרצבך, אבל שנכד של טולדנו לא יידע יידיש?

> אפליית ספרדיות בקבלה לסמינרים: מורה נבוכים לחילונים

הלווייתו של הרב גבריאל טולדנו (צילום: קובי הר צבי, 'בחדרי חרדים')

הלווייתו של הרב גבריאל טולדנו (צילום: קובי הר צבי, 'בחדרי חרדים')

 

 

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf