newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יום קשה בירושלים: ישראל הרסה תשעה בתים במזרח העיר

אם הקצב של החודשים האחרונים יימשך, צפויה השנה הנוכחית לשבור את שיא הריסות הבתים במזרח ירושלים. הבוקר זה קרה שוב. ותושבי מערב העיר? מביטים ולא רואים דבר

מאת:

כותב אורח: אביב טטרסקי

יום של הריסות הביאה מדינת ישראל על מזרח ירושלים: "כוחותינו" הרסו היום (חמישי) ארבעה בתים באל-ולאג'ה, בחלק מהכפר שסופח לירושלים; בא-טור הרסנו בית ובו ארבע דירות, ובצור באהר הסתפקנו בהריסת דירה אחת; בעיסאוויה הרסנו שלוש חנויות.

לסיכום, תשע משפחות איבדו את ביתן היום בירושלים.

היום הזה קשה במיוחד, אך הוא חלק מתופעה שנמשכת שנתיים. ישראל הגבירה מאוד את הריסות הבתים בשטחים הכבושים. בכל האמור בירושלים, 2016 הייתה שנת שיא עם 123 יחידות דיור שישראל הרסה, יותר מפי שניים מהממוצע השנתי. בארבעת החודשים הראשונים של 2017 ישראל הרסה 66 יחידות דיור במזרח ירושלים. בקצב הזה – 2017 תהיה הרבה יותר גרועה מהשנה שעברה.

> פעילים פוצצו הרצאה של ניר ברקת באונ' העברית: "החומה צריכה ליפול"

הריסות הבתים הבוקר במזרח ירושלים

הריסות הבתים הבוקר במזרח ירושלים

2016, הייתה גם השנה הראשונה בה ישראל הרסה יחידות דיור בשכונות הירושלמיות שנותקו ממנה בידי גדר ההפרדה, מה שמחזיר אותנו לוולאג'ה – שם בדיוק לפני שבוע התחדשה הבנייה של גדר ההפרדה.

ההריסות בוצעו בחלק של הכפר שסופח לירושלים. למרות הסיפוח, העירייה והמדינה מעולם לא סיפקו בדל של שירות לכפר. למרות זאת, את הריסות הבתים שנבנים ללא היתר רק בגלל שישראל מנעה את אישורה של תכנית מתאר לכפר, ישראל מתעקשת לעשות. גדר ההפרדה גרמה נזקים אדירים למטעים שמהם מתפרנסים אנשי ולאג'ה, וגוזלת מהם 1,000 דונם שיישארו בצד הישראלי של הגדר ויהפכו לגן לאומי, בו יטיילו ויבלו ישראלים. הגדר גם תנתק את הכפר פיזית מירושלים, ותקבע את ההתעלמות המתמשכת מקיומם של תושביו. על אף הניתוק שנכפה על הכפר, ישראל מתעקשת "לשמר את הקשר" בדמות המעשה האכזרי של הריסת בתים. עשרות משפחות בכפר חיות בבתים שמרחפת מעליהם סכנת הריסה.

> עיריית ירושלים מכריחה לבחור: לבנות ולהסתכן בהריסה או לעזוב את העיר

הריסות הבתים הבוקר במזרח ירושלים

הריסות הבתים הבוקר במזרח ירושלים

לא הספקתי לברר פרטים מלאים על המשפחות שאיבדו היום את בתיהן, אולם המהות ברורה היטב. ברורה הרשעות של מדיניות ההריסות בולאג'ה, במזרח ירושלים וברחבי שטחי C. בשנתיים האחרונות אלפי אנשים איבדו את בתיהם בהריסות, שכל מטרתן היא גירוש של האוכלוסייה אל המובלעות של שטחי A ו-B.

ברורים הייאוש וגם האדישות של אנשי ולאג'ה, שכבר אין להם כוח להתמודד עם האלימות שמופעלת נגדם, וגם אין להם תקוה לשינוי חיובי באופק כלשהו. בניית הגדר, ההריסות, גזל האדמות – כל אלו מתקבלים בהכנעה, ללא ניסיון של התנגדות וללא התארגנות קהילתית שתקהה במשהו את המכות הניחתות.

> יוזמה: אף בית לא ייהרס כל עוד אין לשכונתו תכנית מתאר

הריסות הבתים הבוקר במזרח ירושלים

הריסות הבתים הבוקר במזרח ירושלים

וברורה גם אטימות הלב שלנו הישראלים. אטימות שהדבר היחיד שמתחרה בה זו הזחיחות של "העם המוסרי ביותר בדמוקרטיה היחידה …". אנחנו לא רוצים לדעת, בקושי מושכים כתף ואם בכל זאת יאלצו אותנו להתייחס לפשעים הללו, רבים מאתנו ימצאו איך להאשים את הקרבנות. את ולאג'ה רואים היטב מגילה, מלחה, עיר גנים, גבעת משואה, קטמונים, עמינדב, ניות  וטלביה. עשרות אלפי ירושלמים יצאו הבוקר מהבית בעת ביצוע ההריסות. הם הביטו לכיוון שבו נמצאים ולאג'ה, ולא ראו דבר.

הטקסט על ולאג'ה פורסם באתר של ידידי ולאג'ה. אביב טטרסקי פעיל בקבוצת "דהרמה מעורבת חברתית".

> מהנכבה עד קמיניץ, ישראל ממשיכה לשכלל את כלי השליטה והנישול

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf