newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סוף לניצול? השרים ידונו בהסדרת מעמד מטפלות המשפחתונים

למרות שמשרד הרווחה קובע כיצד יתנהלו המשפחתונים, המטפלות של כ-20 אלף פעוטות מוגדרות כ"עצמאיות", מועסקות בשכר נמוך מהמינימום וללא תנאים סוציאלים. מחר תחליט ועדת השרים לענייני חקיקה האם גם לעובדות המוחלשות ביותר מגיעות זכויות

מאת:

מחר (ראשון) תעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת החוק של ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שמבקשת להסדיר את מעמדן של מטפלות המשפחתונים המפוקחים על ידי משרד העבודה והרווחה. כיום מועסקות המטפלות במעמד ייחודי בשוק העבודה – לא שכירות ולא עצמאיות. ללא תלוש משכורת, ללא פנסיה, ללא זכויות סוציאליות, ובשכר נמוך מהמינימום. עובדות ללא מעמד נותרות חשופות למצבים של ניצול, אפליה, הדרה ואלימות. במקרה הזה הראשונה בניצול היא המדינה. על פי הצעת החוק המטפלות יועסקו ישירות על ידי הרשויות המקומיות והארגונים שכבר כיום מפקחים עליהן.

כ-3,700 מטפלות המשפחתונים, כולן נשים, רבות מהן מקבוצות מוחלשות באוכלוסיה, מפעילות מסגרות ברחבי הארץ לכ-18 אלף פעוטות מתחת לגיל שלוש (שליש מהפעוטות בטיפול משרד הרווחה). יותר מעשרים אלף נשים תלויות בהן כדי לצאת לעבודה. המשפחתונים פועלים בבתי המטפלות, רובם בערים ושכונות חרדיות, ביישובים ערביים, בפריפריה ובעיירות פיתוח. שליש מהמטפלות הן חרדיות, שליש ערביות ושליש יהודיות חילוניות ודתיות.

משרד הרווחה ש"מעסיק-לא מעסיק" אותן קובע את ימי ושעות העבודה (11 שעות ביום), כמה ילדים יהיו בכל מסגרת, את הנהלים לפיהן הן מחוייבות לפעול, וגם – קובע מה גובה המשכורת שלהן. המטפלות נדרשות גם לממן מכיסן הכשרות ושיפוץ של ביתן. בנוסף, בימי מחלה ואבל עליהן למצוא מחליפה שתפעיל את המשפחתון מביתן. למרות כל זאת המעסיק שלהן, המדינה, מתנער כבר 40 שנה מאחריות כלפיהן. משאיר אותן במעמד בלוף, שבו מצד אחד הן מוגדרות כ"בעלות עסק עצמאי" מצד שני המדינה מנהלת להן את העסק, ומצד שלישי הן לא מועסקות כשכירות, ולכן אין להן זכויות עובדות בסיסיות – מסוג הדברים שניתן לעשות רק לנשים שאין להן ברירות אחרות, שאפשרויות התעסוקה שלהן מוגבלות ממילא.

מאבק מטפלות המשפחתונים (באדיבות "כוח לעובדים")

מאבק מטפלות המשפחתונים (באדיבות "כוח לעובדים")

"שנים שאלפי מטפלות כבולות למשרד העבודה", מסרה הערב נעה נוצני, ראשת ענף הגיל הרך ב"כוח לעובדים" בו מאוגדות מטפלות המשפחתונים. "אין למטפלות אפשרות אמיתית לפתוח משפחתון פרטי, היות ומשפחתוני משרד העבודה מסבסדים את תשלומי ההורים, דבר מהותי ביותר כאשר מדובר באוכלוסיות מהפריפריה החברתית-כלכלית בישראל. לא ייתכן כי בפרויקט חשוב כל כך שמהווה מסגרת לכ-18 אלף פעוטות, ומאפשר לעשרות אלפי נשים לעבוד בידיעה שהילדים בידיים טובות – ינוצלו כך העובדות. הגיע הזמן למסד את מעמד המטפלות".

ח"כ גפני יוזם החוק מסר כי ההצעה מבקשת להסדיר את מעמד המטפלות באופן חוקי. "המטפלות עושות עבודה מסורה מאוד", אמר גפני. "הן מאפשרות לעודד נשים לצאת למעגל העבודה, ונופלות בין הכיסאות בזכויותיהן. מצד אחד הממשלה קובעת את גובה התשלום וממילא את גובה השכר. ומצד שני הן נדרשות לשלם ונשארות תלויות בזכויות שלהן".

מחר, פחות משבוע אחרי שביתת הנשים ההיסטורית, לשרי הממשלה, ובראשם שר האוצר כחלון ושר הרווחה חיים כץ, יש הזדמנות לעשות את הדבר הנכון, להכיר בנשים האלו כעובדות שוות זכויות ולעשות עוד צעד חשוב במאבק לשוויון מגדרי.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf