הקשר המפתיע בין הודעת חד"ש על חיזבאללה ופיטורי המורה מבאקה

כותב אורח: עבד כנעאנה

המזרח התיכון בוער לו מזה יותר מחמש שנים וכוחות שונים ומשונים לוקחים צדדים ומתרסים במלחמת הכל בכל. מעצמות עולמיות, מעצמות אזוריות ושפע של מנגנוני מודיעין משחקים באזור ובמיוחד במגרש הסורי.

האוכלוסייה הערבית בישראל אינה חסינה מגלי ההדף של המאבק הגדול במזרח התיכון. התפיסות של ארגונים כמו דאע"ש וג'בהת אלנוסרה ואחרים מהארגונים הסלפיסטים והג'האדסטים מקבלים אוזן קשבת מצד צעירים ממורמרים בתוך ישראל וחלק מצעירים אלה אפילו הגדילו לעשות (למרות שמספרם זעום ביחס לאוכלוסייה) והתגייסו לשורות דאע"ש במלחמה שלו נגד המדינה הסורית ומשטרה.

דאע"ש בכפר קאסם

גלי ההדף האלה לא פסחו על הפוליטיקה הפנימית בקרב האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל. בנוסף לקווי השבר השונים שמחלקים את האוכלוסייה הפלסטינית בתוך ישראל פוליטית התווסף קו השבר סביב המתרחש בסוריה בפרט ומה שקורה במזרח התיכון בכלל. הדבר אינו מפתיע מאחר ולאוכלוסייה זו יש קרובי משפחה (גם ממדרגה ראשונה) שחיים כפליטים מאז 1948 במדינות האזור.

גם בלי קשר, האוכלוסייה הערבית בישראל רואה בעצמה כחלק מהעולם הערבי והיא חשופה במיוחד בשנים האחרונות בצורה חסרת תקדים כתוצאה מהתפתחות הערוצים הלוויניים ואמצעי התקשורת החברתיים למה שקורה באזור המחיה הטבעי התרבותי והלאומי שלה.

כאשר מפלגות חילוניות כמו מק"י וחד"ש מוציאות גילוי דעת המוקיע את המשטר הסעודי ומדינות המפרץ, בהקשר של הכרזת אותן מדינות על חיזבאללה כ"ארגון טרור", הן בעיקר מנסות להחזיר מלחמה נגד התרחבות גל ההדף הזה של המחשבה הדאע"שית, שמוצאת לה כאן ושם בקרב האוכלוסייה הערבית אזורים ומקומות לקנן בהם. אי אפשר להפריד ולבודד גילוי הדעת הזה מהאיומים ששלחו לפני כחודש אנשים המשתייכים למחשבה הדאע"שית לנשים וגברים מכפר קאסם שרצו בסך הכל לנסוע באוטובוס משותף לטיול בחרמון. המאיימים שלחו למטיילים קליע עם מכתב אזהרה, שאם יחזרו על הטיולים המעורבים האלה שוב – דמם בראשם.

> לסחוב את הכלא הגדול בעולם לתוך ישראל: מסעה של אישה מעזה

גילוי הדעת הוא גם מעין מסר לצעירים הערבים במדינה, שהקיצונים המאיימים אינם מייצגים את האסלאם האמיתי, ואל להם ללכת שולל אחריהם. זוהי מתקפת נגד המופנית גם נגד הקבוצות שתקפו מורה ערבי מבאקה אל-ע'רביה משום שהעז להקרין סרט שכולל סצנה של נשיקה – למרות שהסרט כולו מנתח בצורה אומנותית את הדילמות שעומד בהם צעיר פלסטיני.

הבריתות של חיזבאללה

המטרה של גילוי הדעת הייתה בעיקר לגנות ולהוקיע את האפוטרופוסים של כל זרמי הג'יהאד הסלפי הפונדמנטלסטי באזור – דהיינו, מדינות המפרץ ובראשן ערב הסעודית. ממלכה זו מזרימה מיליוני ואפילו מיליארדי דולרים כדי לתמוך ולהפיץ את "הבשורה" הסלפית והווהאבית בכל רחבי האזור, וההשפעה שלה אינה פוסחת על האוכלוסייה הערבית בתוך ישראל.

מדובר בפונדמנטליזם מהסוג הריאקציוני ביותר, שהוא זר לחברה הפלסטינית ההיסטורית וגם לחברות אזור "אל-שאם" (סוריה, לבנון, פלסטין וירדן), שהוא אזור הרבה יותר רב תרבותי ופלורלסטי מאשר אזור אל-חג'אז ומדינות המפרץ. כאן במשך מאות שנים חיו קבוצות עדתיות שונות אחת ליד השנייה ואחת עם השנייה. מנגד עומדת התפיסה הסונית המחמירה של שליטי סעודיה. מאז גילוי הנפט ובעזרת העושר המדהים שצברה הממלכה הסעודית, היא משקיעה הון עתק בהפצת הגרסה הפונדמנטליסטית ביותר של האסלאם הסלפי לעוד ועוד מקומות במזרח התיכון.

בתקופה האחרונה מי שעומד מול הכוחות הג'האדסטים הסלפים הנתמכים על ידי סעודיה הוא המשטר הסורי, אך לא פחות חשוב מכך זוהי תנועת חיזבאללה הלבנונית, ועל רקע זה הגיעה ההוקעה והכרזה על הארגון כארגון טרור. ערב הסעודית אינה מכריזה על חיזבאללה כארגון טרור בגלל שהארגון הורג חפים מפשע, שכן המליציות שערב הסעודית מצדדת בהן הרגו לא פחות (אם לא יותר) חפים מפשע, גם בסוריה וגם במקומות אחרים באזור ובעולם. גם המשטר הסעודי בעצמו מבצע טבח מתמיד במלחמה שלו בתימן. ערב הסעודית והמשטרים האחרים ממדינות המפרץ הכריזו על חיזבאללה כארגון טרור מאחר והוא עומד בפני ההתרחבות של התפיסות הסלפיות, שמחסלות כל סוג של חיים משותפים בין בני העדות השונות ובין הלאומים השונים באזור.

עכשיו, יש מי שיגיד שחיזבאללה בעצמו היא תנועה פונדמנטליסטית. ואכן, אם נקח את המושג פונדמנטליזם ונפרש אותו כחזרה למקורות או החייאת העבר המיתי או תור הזהב של דת כלשהי, אז אפשר להגיד שחיזבאללה הוא אכן תנועה פונדמנטליסטית מסוג מסוים. אך מעבר להגדרה המלומדת הזו, רוב חוקרי חיזבאללה הגיעו למסקנה שהארגון הזה עבר ביותר משלושים שנות קיומו שינויים והתפתחויות מרחיקות לכת, ועבר תהליך של היפתחות כלפי ארגונים, מפלגות ועדות אחרות שחולקים איתו את המולדת הלבנונית.

וכאן הנקודה החשובה ביותר: חיזבאללה הוא מפלגה פוליטית לבנונית, שהתפתחה במסגרת פלורליסטית, ונכנסה לקואליציות ולמשא ומתן אידיאולוגי, פוליטי ותרבותי עם גורמים שונים בזירה הלבנונית הרב-תרבותית. היא נכנסה לחיבורים גם עם מפלגות חילוניות-סוציאליסטיות, כמו המפלגה הקומוניסטית הלבנונית, מפלגת הבעת' הלבנונית והמפלגה הלאומית הסורית בלבנון. חיזבאללה התחבר גם עם ארגונים שמייצגים עדות שונות בלבנון, כולל ובמיוחד הברית שכרת הארגון עם הזרם הפטריוטי החופשי של הגנרל מישיל עאון, שהוא הזרם המרכזי כיום בקרב העדה הנוצרית-מארונית הלבנונית.

גשרים ובריתות אלה השפיעו על חיזבאללה והושפעו ממנו. בריתות וגשרים כאלה אי אפשר אפילו לדמיין ביחס לארגונים הסלפים והג'האדסטים כמו דאע"ש, אל-קאעדה וג'בהת אל-נוסרה.

> בל"ד וחד"ש צודקים: חיזבאללה באמת אינו ארגון טרור

בנוסף, חיזבאללה הוא ארגון של התנגדות, שהתנגד לכיבוש הישראלי מאז תחילת שנות השמונים ועד ליציאת הצבא הישראלי מדרום לבנון במאי 2000. דבר זה תרם ליוקרה של הארגון לא רק באזור אלא בעולם כולו. חיזבאללה הגדיר את עצמו בראש ובראשונה כארגון של "מוקאוומה" (כלומר של התנגדות), בשונה מארגוני הסלפיסטים, שמגדירים עצמם כארגוני ג'האד ומתנערים מכל אזכור של המונח "מוקאוומה", שנחשב כנובע מהתפיסות הכופרות של החילונים והשמאל בעולם הערבי.

חרב הג'יהאד של התנועות הסלפיסטיות מופנה בראש ובראשונה כלפי אותם עמים שאינם משתייכים לרוב הסוני, וגם לסונים עצמם שאינם מאמינים או מסכימים לדעותיהם של הסלפים. בכך תנועות אלה מהוות סוג של כוח אשר מפלג ומחלק את העמים באזור מבפנים. זאת בעוד שחרב המוקאוומה (ההתנגדות) של חיזבאללה מופנית בראש ובראשונה לקולוניאליזם, לזר ולכובש. זו היא נקודת המפגש בינו לבין ארגונים חילוניים, לאומיים ושמאליים בלבנון, באזור ובעולם כולו.

כשאנשי מק"י וחד"ש מפרסמים עמדות נגד ערב הסעודית ונגד ההכרזה על חיזבאללה כארגון טרור, הם עושים זאת בהקשר האזורי הכללי, בהקשר הסורי, וגם – כפי שציינתי בתחילת דבריי – בהקשר של המאבק נגד הפונדמנטליזם הסלפי הקיצוני בתוך החברה בישראל עצמה. למרות שבחברה היהודית חושבים שאלה סוגיות לא מהותיות, שלא משפיעות עליה בצורה ניכרת, אלה הן סוגיות המעסיקות מאוד את הציבור הערבי בישראל, והמאבק בהם הוא מאבק רציני וחשוב ביותר עבור אוכלוסייה זו.

מעבר לכך מעניין כמה אנשים קראו באמת את גילוי הדעת ולא "הסיבוב" הפופולסטי" שעשה עליו בנימין "נוהרים לקלפיות" נתניהו, שבינו לבין המציאות אין בו ולא כלום.

עבד כנאענה הוא חבר הוועד המרכזי של מק"י ודוקטורנט בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת ת"א. בימים אלה כותב את עבודת המחקר שלו תחת הכותרת "חיזבאללה בלבנון: המקאוומה כפרויקט קונטרה-הגמוני".

> חד"ש ואסד: אולי די?