newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הקמפיין שמזכיר לקראת ט"ו באב: אין שום דבר רומנטי ברצח

נשים שחוות אלימות מצד בני זוגן שומעות שוב ושוב שזה נעשה מתוך אהבה. מהמיתולוגיה היוונית, דרך אגדות העם ועד לסיפור שברקע של ט"ו באב – רכושנות גברית מוצגת כנורמה רומנטית שיש לחגוג ולהתהדר בה. אבל בפשעי שנאה נגד נשים אין אהבה

מאת:

כתבת אורחת: תמר בן דוד

ט"ו באב, חג האהבה העברי שיצוין ביום שישי הקרוב, ממלא את החנויות מדי שנה בלבבות ורודים, בפרחים ובשוקולדים. הנה עוד מועד בו כבר מהנעורים המוקדמים גורמים לנו להרגיש לא בסדר אם אנחנו לא במערכת יחסים (או אם אנחנו לא באחת נורמטיבית) ואם הגברים אינם מוציאים סכום נכבד של כסף כדי להראות את אהבתם.

אך הנה הסיפור שכנראה עוד לא שמעתם, שעומד בבסיסו של החג: בתקופת השופטים הידועה לשמצה בביטוי "איש הישר בעיניו יעשה", החליטו בני-ישראל להתיר לבני שבט בנימין לחטוף להם נשים פעם בשנה בחג ט"ו באב כדי שלא יכחד השבט מישראל.

אפשר ורצוי לעצור שם ולתהות כמה פגמים תרבותיים ומוסריים יש בהפיכה של היום הזה לחג האהבה שלנו. האם זה מה שאנחנו רוצים ללמד את הילדים שלנו, מכל המגדרים, על אהבה? למה שנרצה לשמר את יחסי הכוחות המגדריים האלה, במסגרתם גברים מרשים לגברים אחרים לחטוף נשים, ונחגוג את מערכות היחסים הרומנטיות שלנו דווקא במועד הזה?

אבל הסיפור המלא עוד יותר נורא מכך. אם תעזו להעמיק ולשאול למה שבט בנימין בכלל ניצב בפני סכנת הכחדה תגיעו לפרשת פילגש בגבעה. כבר בהתחלה תתקלו ברכושנות ובאובססיה של גבר שלוקח את אשתו מאביה לאחר שברחה ממנו וזורק אותה החוצה להיאנס בידי בני בנימין ברגע שנתקל בסכנה מצדם. בהמשך, אחרי שרכושו איבד מערכו הוא גם מבתר את האשה חסרת השם (לא ברור אם היא חיה או מתה בשלב זה) כדי להעביר מסר לבני עמו – שבתורם כמעט משמידים את בני בנימין, וכדי לפצות על-כך טובחים באנשי יבש גלעד ומביאים לבני-בנימין את נשותיהם. כצעד נוסף, הנה הגענו לסוף שכבר שמעתם, הם גם מתירים לאנשי בנימין לחטוף את נשותיהם המחוללות בכרמים פעם בשנה, בט"ו באב.

> הספין של האוצר: תתעלמו מהעשירים, תכעסו על השרים

#רצחזהלארומנטי

נחזור רגע להווה. "רצח על רקע רומנטי", ביטוי שאין מאתנו מי שלא נתקלה בו, משמש בדרך-קבע את התקשורת לתיאור רצח של נשים – בעיקר על-ידי בני זוגן או האקסים שלהן ולעתים גם על-ידי גברים אחרים הקרובים אליהן. לבחירת המילים הזו יש השלכות, גם אם היא נעשית בתום או בהיסח הדעת, ויחד עם "רצח על רקע כבוד המשפחה" (הגדרה בעלת מאפיינים גזעניים מובהקים) דיווחים מהסוג הזה מחזקים את המציאות הקטלנית לפיה אלימות כלפי נשים היא נורמה.

כך כמו כדור שלג, השיח בתקשורת מחזק את השיח הציבורי האלים. המוסדות המתיימרים לשמור על בטחוננו יכולים להמשיך להפקיר נשים לגחמותיהם של גברים רצחניים. במקרים המועטים בהם נדרש הדין המשטרה מפילה את האחריות על בית המשפט, שבתורו מפיל את האחריות עליה, ובתוך הפינג-פונג שלהם אנחנו ממשיכות להידרס, שקופות.

מול המציאות הזו החלטנו, מספר פעילות עצמאיות, להרים קמפיין פייסבוק שילחם בתופעה וישנה את התודעה הציבורית תוך הצבעה על מי שאנחנו רואות כאחראיים למצב הזה. תחת ההאשטאג "רצח זה לא רומנטי" הקמפיין מורכב בעיקר מנשים כשכל אחת מעלה צילום סלפי שלה עם הססמה, כשברקע משהו שנוגע עבורה באלימות כלפי נשים. הטווח הינו רחב ונתון לפרשנות אישית – שתי משתתפות בחרו להצטלם עם משרד החינוך ברקע, מישהי אחרת עם תמונה של האיש שאנס אותה. בשבוע האחרון הצטרפו אלינו גם עמודי פייסבוק פמיניסטיים כגון מוניתה, פוליטיקלי קוראת, החצר הנשית ועוד.

> לראשונה: כל מפלגות השמאל הפלסטיניות בשטחים יתמודדו ברשימה משותפת

מה הקשר?

בקמפיין הזה אנחנו מנסות לנתק את הקשר בין רומנטיקה לאלימות, קשר הזוי ומעוות אך גם כזה שמבוסס היטב בתרבות שלנו ולכן בחרנו בט"ו באב בתור המועד המתאים ביותר. לא סתם נשים שחוות אלימות מצד בני זוגן שומעות שוב ושוב שזה נעשה מתוך אהבה – אנחנו גדלות וגדלים על סיפורים כאלה. מהמיתולוגיה היוונית, דרך סרטי דיסני המבוססים על אגדות עם ועד לסיפור התנ"כי המזעזע של פילגש בגבעה – רכושנות גברית והחפצה של נשים מוצגות לנו כנורמה, מה שמניח את היסודות העמוקים ביותר להכשר החברתי לרצח נשים ולהתעלמות הממסדית ממנו.

כשבכל שנה נרצחות כעשרים נשים ואינספור אחרות חיות תחת חרב דמוקלס של בן זוגן האלים והאובססיבי, רצח נשים הינו פשע שנאה. בפשעי שנאה צריך להלחם מהשורש ועד הצמרת, וכך גם במלחמה שלנו באלימות מגדרית ומינית: עלינו לבחון את התפישה שלנו של רומנטיקה ולהפנות אצבע מאשימה כלפי מי שלוקחים חלק בעיוות שלה, ממש כפי שעלינו להסתכל על כל הנשים ועל כל צורות הדיכוי שמופנות כלפינו – מהטרדות ברחוב, לאפלייה בעבודה ועד לאלימות בתוך המשפחה.

תמר בן דוד היא פעילה קווירית ופמיניסטית ירושלמית.
קמפיין #רצחזהלארומנטי ימשך עד ט"ו באב, יום שישי ה-19 באוגוסט. מוזמנות לחפש בפייסבוק ולהשתתף. ביום שישי בין השעות 9 בבוקר ל-12 בצהרים יתקיים בכיכר ציון בירושלים מייצג לסיום הקמפיין.

> ללמד עברית כדי שהתלמידים יוכלו לקרוא את הזימון ל"חולות"

#רצחזהלארומנטי (התמונה באדיבות החצר הנשית)

#רצחזהלארומנטי (התמונה באדיבות החצר הנשית)

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf