newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

‫טראמפ שובר את הכלים. האופוזיציה מניפה דגל לבן

בימיו הראשונים כנשיא העביר טראמפ שורה של החלטות שמסתכמות בפגיעה בכל מי שאינו מצביע טראמפ, גבר סטרייטי, ולבן. בינתיים הילרי קלינטון התאדתה, ברק אובמה בחופשה, והכל נותר בידיים של המפגינים ברחובות ושל ברני סנדרס אחד

מאת:

כותב אורח: מושיק טמקין

ארצות הברית הפכה תוך כמה ימים קצרים ממדינה עם דמוקרטיה בעייתית ומוגבלת למדינה לא דמוקרטית, רודנית ופשיסטית.

ראש המשטר החדש טראמפ עושה כרצונו, המפלגה הרפובליקאית משתוללת משמחה כי היא כבר לא צריכה לעשות את עצמה מאמינה בדמוקרטיה או בשוויון לכל. היא עכשיו בעצם אומרת: נשים לא שוות לגברים, מיעוטים לא שווים ללבנים, להט"בים לא שווים לסטרייטים, עניים לא שווים לעשירים, מוסלמים לא שווים לנוצרים (מקומם של היהודים תחת המשטר לא ברור. המשטר חצוי בעניינם), אנשים שלא הצביעו לרפובליקאים ולטראמפ לא שווים לאלה שכן הצביעו בשביל הרפובליקאים וטראמפ.

טראמפ ומשרתיו הרפובליקאים הנרצעים עסוקים בלהעביר חוק אחרי חוק שיפגעו בנשים, בסביבה, בממשל תקין, בדמוקרטיה, בזכויות אזרח, בזכויות אדם, בחופש הצבעה, בפיקוח על חברות מסחריות, בהגנה על חלשים, בבריאות, בערים, בחינוך, בהגירה, בפליטים, באמנות, במחקר מדעי, ובחשיבה עצמאית. למעשה, החוקים החדשים נועדו לחסל את כל הנ"ל.

המשטר של טראמפ והרפובליקאים הכריז מלחמה על התקשורת, שגם ככה היא לא בדיוק נשכנית ועצמאית. המשטר פועל כרגע לאיסור על מחאה וביקורת על המשטר. המשטר משקר כל יום לעם האמריקאי.

המשטר מאיים לשלוח את הצבא לעיר השלישית בגודלה במדינה, שיקגו, לכאורה כי יש שם יותר מדי פשע. זוהי עיר שבה שיעור השחורים ומהגרים גבוה במיוחד ואחוז ההצבעה לטראמפ היה כמעט אפסי.

> הדמיון בין דונלד טראמפ לאבות המייסדים של ארה"ב

מפגינים בפילדלפיה נגד מדיניות טראמפ. המפגינים מוחים על החלטות הפוגעות בזכות לבריאות, בלהט"בים, נשים ומיעוטים אחרים. (צילום: פליקר Joe Piette CC BY-NC 2.0)

מפגינים בפילדלפיה נגד מדיניות טראמפ. המפגינים מוחים על החלטות הפוגעות בזכות לבריאות, בלהט"בים, נשים ומיעוטים אחרים. (צילום: פליקר Joe Piette CC BY-NC 2.0)

המשטר אוסר על מדענים להתבטא בענייני אקלים. המשטר מעלים ומצנזר מידע על שינוי האקלים. המשטר מעניש עובדי ממשלה שמוסרים מידע על ענייני סביבה. המשטר הכריז על הקפאה בהעסקת עובדים חדשים בשירות הציבורי. רק לצבא מותר להמשיך להעסיק עוד אנשים. המשטר הודיע על קיצוץ בתקציב בכל המוסדות הממשלתיים מלבד הצבא.

המשטר הודיע שיחקור כיצד אנשים רבים כל כך לא הצביעו עבור המשטר, ומיהם בדיוק האנשים האלה. המשטר טוען שהוא עושה זאת כדי לבדוק חשדות (שאין להן בסיס) שמיליוני מהגרים בלתי חוקיים הצביעו בבחירות, לא עבור ראש המשטר.

המשטר הורה על בנייה של קיר לאורך הגבול עם מקסיקו, שיעלה למשלם המסים האמריקאי (אבל לא לראש המשטר עצמו, שכבר 18 שנה לפחות לא משלם מסים) עשרות מיליארדי דולרים. המשטר מבטיח שמקסיקו, שאינה רוצה את הקיר, תשלם עליו. אם לא תשלם, המשטר מאיים שיפתח במלחמת סחר נגדה. בינתיים הציבור האמריקאי ישלם.

המשטר אוסר על כניסת פליטים מאיזורים שבהם המשטר מטיל פצצות. המשטר עומד למנוע מימון מערים שמסרבות להסגיר שמות של מהגרים שהמשטר רוצה לגרש.

זו רשימה חלקית מאוד ממה שהמשטר של טראמפ והרפובליקאים מעולל עכשיו. לא הזכרתי את השחיתות האישית של ראש המשטר ושל הרבה מאנשי המשטר החדשים. לא הזכרתי את קשריו הלא ברורים של ראש המשטר עם ראש המשטר ברוסיה, ולדימיר פוטין. לא הזכרתי את איומיו של ראש המשטר על סין ומדינות אירופה ועל כל אויביו האישיים. לא הזכרתי את האהבה של ראש המשטר לנשק גרעיני. לא הזכרתי את הרצון של ראש המשטר לענות חשודים במסגרת המלחמה בטרור.

אבל כל זה, כל הנ"ל, לא הכי גרוע. כל זה לא מה שהכי מפחיד.

הכי גרוע והכי מפחיד הוא שאין בארצות הברית אופוזיציה במערכת הפוליטית. בזמן שהחברה האזרחית האמריקאית מרימה את ראשה, צועדת ברחובות, ומנסה להציל את הדמוקרטיה האמריקאית, המפלגה הדמוקרטית ויתרה על התנגדות למשטר של טראמפ. הילרי קלינטון נעלמה מהזירה. היא עושה לביתה. ברק אובמה ממשיך להתנשק עם מישל אובמה ונמצא בחופשה. הוא לא פצה את פיו בזמן שהמשטר מחסל את הדמוקרטיה. הדמוקרטים בסנאט הניפו דגל לבן והם מאשרים את כל המינויים של טראמפ, גם של אלה שמקומם בכלא ולא בממשלה. נותר רק מנהיג אופוזיציה אחד בארצות הברית, ברני סנדרס שמו. הוא היחיד במערכת הפוליטית שעוד מנסה להילחם במשטר החדש. היחיד. ברני סנדרס בן 75.

להתראות, דמוקרטיה אמריקאית. בקרוב: אי ציות ומאבק אזרחי. ואלימות.

מושיק טמקין מלמד היסטוריה אמריקאית ופוליטיקה ציבורית באוניברסיטת הרווארד.

> הסיפור הלא יאמן על אויבי העם שביקשו להעלות את שכר המינימום

בזמן שהחברה האזרחית מרימה ראש ויוצאת לרחובות, האופוזיציה הדמוקרטית דוממת. צעדת הנשים לוושינגטון (פליקר Mobilus In Mobili CC BY-SA 2.0)

בזמן שהחברה האזרחית מרימה ראש ויוצאת לרחובות, האופוזיציה הדמוקרטית דוממת. צעדת הנשים לוושינגטון (פליקר Mobilus In Mobili CC BY-SA 2.0)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf