newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החברים של קיאן ממשיכים להיאבק נגד גירושו: "הלחץ עובד"

קיאן אסטה, בן למהגרת עבודה מהפיליפינים, שוחרר אחרי שבוע במעצר. לאורך תקופת מעצרו חבריו לכיתה הפגינו למענו וניצלו כל במה אפשרית כדי להשאיר את חברם בישראל. כעת יש לקיאן ומשפחתו 45 יום להסדיר את מעמדם. עד אז, החברים נחושים להמשיך במאבק

מאת:

אתמול (שלישי) בערב התכנסו עשרות תלמידים מבית ספר הלל ברמת גן וחיכו במתח לשחרורו ממעצר של חברם ללימודים, קיאן אסטה, בן למהגרת עבודה מהפיליפינים. אסטה נעצר לפני שבוע ביחד עם אמו ואחותו הקטנה כשפקחי רשות ההגירה פשטו על ביתם בשעת בוקר מוקדמת. תמונות מהמעצר, בהן האם מחזיקה את האחות הקטנה ובוכה וקיאן מכסה את פניו, פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, והובילו למחאה נרחבת נגד מעצרי ילדים שנולדו וגדלו בישראל. חבריו לשכבה, שכעת עולים לכיתה ה׳, הגיעו בלווי הוריהם לבית המשפחה ברחוב הרוא״ה, והביאו איתם ממתקים, בלונים ומתנות.

״אני שמח שהצלחנו לעשות מהפך ולשכנע שקיאן יחזור אלינו, אפילו אם זה רק לזמן מה״, מספר יונתן, חברו לכיתה של קיאן בזמן שאנחנו ממתינים להגעתו הביתה. ״הוא רק אמר לנו שפרצו לו לדירה״, מוסיפה רוני, גם היא חברתו של קיאן. ״לא חשבנו בדיוק מה זה עד שגילינו מה הסיפור, ואז ניסינו לעשות כמה שיכולנו״. ״הוא אמר לנו שהוא טס לפיליפינים, אז בהתחלה אמרנו לו ׳תהנה׳״, מספר איתי, ״אבל אז הוא אמר לנו ׳אני בוכה, תסתכלו בחדשות'״.

פעילים, הורים והילדים עצמם בטוחים שההתגייסות המרשימה היתה גורם מכריע בלחץ שאפשר את שחרורו של קיאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"הכי כיף להפגין למען אנשים טובים"

הדבר המעודד היחיד בהקשר של המעצרים האחרונים של האימהות וילדיהן הוא ההתגייסות המרשימה של החברים והחברות לכיתה של העצורים, שיוצאים להפגין מחוץ לבית המעצר ובמהלך הדיונים בבתי המשפט. פעילים, הורים והילדים עצמם בטוחים שההתגייסות המרשימה – בראיונות לתקשורת, פרסומים ברשתות החברתיות והפגנות – היתה גורם מכריע בלחץ שאפשר את שחרורו של קיאן ומשפחתו, ושל מייקל ג׳יימס ואמו ששוחררו אף הם בתחילת השבוע.

בזמן ההמתנה להגעתו של קיאן, החברים מכינים שלט גדול שעליו נכתב "ברוכים הבאים", ועוקבים בשידור החי בפייסבוק ששידרו פעילים מחוץ למתקן יהלום בנתב״ג, משם קיאן השתחרר, אחרי שבית הדין לעררים החליט שעל המשפחה לעזוב את ישראל אך אפשר את שחרורם ל-45 יום בערבות של 15 אלף ש״ח. בתקופת הזמן הזו המשפחה מתכננת להגיש בקשה הומניטרית בתקווה שיתאפשר להם להישאר בישראל.

״אני מתגעגע אליו ואני רוצה שיהיה איתנו ולא יעזוב לפיליפינים, זה היה קשה להפגין בשבילו, זה כאב, אבל יש לי תחושה שאנחנו מצליחים לאט לאט״, מספר איתי, חברו של קיאן ואחד ממארגני ההפגנות מחוץ לבית הכלא ובבתי המשפט, בזמן שהוא מחכה להגעתו של חברו.

״הכי כיף כשמפגינים למען אנשים טובים כמו קיאן, שתמיד עוזר לאחרים ותמיד מבקש סליחה אם הוא עשה משהו״, מוסיף איתי. ״זו הפעם הראשונה שאני מפגין, בהתחלה הרגיש כיפי אבל זה לא כיף״. בשבוע שעבר מחוץ למתקן המעצר יהלום בנתב״ג צעקו חבריו ״קיאן הוא חבר שלנו – אל תיקחו אותו מאיתנו״ ו״על כל עובד שמגורש מביאים אחד חדש״. הם השימעו ברמקול לקיאן שירים שהוא אוהב.

הנהגים לא ידעו אם זאת הפגנה או מסיבת הפתעה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

״זו לא פעם ראשונה שאני מפגין, הייתי בהפגנות נגד השחיתות״, מספר עיליי, חברו לשכבה של קיאן. ״אני מרגיש שזה עזר לזה שהסכימו לשחרר אותו, בלי ההפגנות אני לא בטוח שהיו מסכימים״. כמו רבים אחרים בכיתתו של קיאן, עיליי השתתף בהפגנה שנערכה ביום ראשון מחוץ לדיון בערעור שהגישה עורכת הדין של המשפחה. ״זה הרגיש שאנחנו מפעילים לחץ ועוזרים, רצינו שידעו שאנחנו דואגים לו, ועושים כל מה שאנחנו יכולים כדי להגיד לו שאנחנו בטוחים שהוא יישאר כאן, רצינו שגם הוא יאמין בזה״.

במהלך הדיון, הותר לחבריו של קיאן לפגוש אותו בחדר צמוד לאולם הדיונים. ״בבית המשפט היה כיף לראות אותו, מרוב ההתרגשות הוא בכה. חיבקנו אותו והוא חיבק אותנו״, מספר איתי. ״הוא אמר לנו שבחיים לא נעזוב אותו״.

״הוא אמר לנו שבחיים לא נעזוב אותו״. קיאן אסטה, אמו ואחותו מגיעים הביתה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"הם גורמים לי להילחם"

גל המעצרים הנוכחי החל עם מעצרו של מייקל ג׳יימס, תלמיד כיתה ז׳ מיהוד, ביחד עם אמו לפני שבועיים. הם שוחררו בתחילת השבוע. בנוסף נעצרו עוד שלוש משפחות: משפחתו של קיאן, אמא נוספת שנעצרה עם בתה בת השנה שגורשה לפיליפינים, ועוד משפחה של אם פיליפינית, אב תורכי ושני ילדיהם בני שנתיים ושלוש שנמצאים כעת במעצר.

בקרב הפעילים יש תקווה שהלחץ הציבורי ימנע מעצר של משפחות נוספות. ״העובדה שהילדים המיועדים לגירוש לומדים בבתי ספר ביחד עם ילדים להורים ישראלים עוזרת מאוד״, מספרת שרון, מהגרת עבודה מהפיליפינים וחברה בארגון האימהות הפעילות נגד הגירוש. ״הממשלה נלחצה מהסולידריות והעמידה ביחד בשביל קיאן והעצורים האחרים, זה מדהים שהחברים הפגינו מחוץ לכלא יהלום עם אותן סיסמאות ושלטים שאנחנו מפגינים איתם״. גם הורים לילדים שהפגינו מחוץ לבית המשפט סיפרו שהשופט התרגש מהנוכחות של הילדים ולא היה יכול להתעלם מהם.

לקראת השעה שבע, החברים של קיאן כבר מתקשים לחכות לרגע שיגיע, עומדים על קצה המדרכה וקוראים ״קיאן, קיאן״ כשהם מחזיקים בלונים ואת השלט "ברוכים הבאים" שהכינו. הנהגים שעוברים במקום מתקשים להחליט האם מדובר בהפגנה או מסיבת הפתעה. לאחר זמן קצר מגיע קיאן ביחד אחותו קתרין בת ה-5 ואמו ג'רלדין, בלווי עורכת הדין שלהם, חיה מנע. חבריו קופצים עליו ומחבקים אותו ומלווים אותו את המרחק הקצר מהכניסה לבית עד לסלון.

״כשהייתי בכלא שמעתי מאוד חזק את החברים שהפגינו בחוץ, ואפילו ראיתי אותם מהחלון״, סיפר קיאן לאחר שההתרגשות נרגעת. ״זה חימם לי את הלב, זה היה ממש נעים, לא ידעתי שהם יבואו, זה גרם לי להרגיש חזק, להרגיש שאני לא טס, שאני אוכל להישאר, כי הם גורמים לי להילחם״.

״הכי כיף כשמפגינים למען אנשים טובים כמו קיאן, שתמיד עוזר לאחרים". קיאן אסטה עם חבריו לאחר שחרורו (אורן זיו / אקטיבסטילס)

למרות השמחה על שחררו, חבריו של קיאן מאוכזבים מההחלטה לא לאפשר לו להישאר. ״אמרו שיש לו 45 יום לעזוב, אז בימים האלו אנחנו נצטרך לתת את כל מה שיש לנו״, אומר איתי. ״נמשיך כל הזמן ולא נתייאש״.

ב-6 באוגוסט יפגינו הילדים המיועדים לגירוש ביחד עם חבריהם במוזיאון תל אביב.

״הניצחון הוא בכך שבית הדין לעררים קבע שיש לנו 45 יום לטפל בכל העניינים הקשורים להסדרת המעמד מטעמים הומניטריים״, אומרת עורכת הדין של המשפחה, חיה מנע, חברת מועצת עיריית רמת גן. ״אנחנו נמשיך להילחם, יש פה הורים וילדים מדהימים שגייסו כסף לערבות, שהגיעו להפגין בחוץ, שהביאו מומחים ועשו את הכל כדי להביא את הילד הזה ומשפחתו הביתה ולהשאיר אותם בישראל״.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf