newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כחלון מבקש להוריד נקודות זיכוי במס לעובדים פלסטינים

שכרו של עובד, לפני שהורדו ממנו דמי תיווך ונסיעות, עומד על כ-5,000 שקלים. הטיעונים של שר האוצר כחלון: העובדים בתוך ישראל מרוויחים יותר מעובדים פלסטינים בהתנחלויות, והמהלך יכניס כסף להעשרת קופת הרשות הפלסטינית

מאת:

כותב אורח: עלא ח'טיב

מדי תקופה נשמעות הצהרות מהדהדות מטעם גורמים בממשלת ישראל על הקלות מתוכננות בהעסקת העובדים הפלסטינים, החל בהצהרות על שיפור המעברים שמהווים מכשול משפיל ומכביד וכלה בדמי השוחד שהעובדים משלמים כדי לקבל את ההיתרים.

כך למשל בחודש מאי השנה פורסם כי "רגע לפני שיפנה את משרד הביטחון לאביגדור ליברמן, הודיע משה יעלון כי גיבש תכנית בתיאום עם שר האוצר שמיועדת 'להגדיל את מספר העובדים הפלסטינים שיעברו במעברים, תוך שיפור התנאים בהם ועמידה ביעדי איכות ושירות'. העלות: 300 מיליון שקל". רק נשאלת השאלה, מי יישא בעלות התכנית?

"בתאילנד הוא היה מקבל פחות"

ביום שני האחרון השתתפתי בדיון שהתקיים בוועדת הכספים של הכנסת לבקשת שר האוצר. השר כחלון פנה באמצעות מכתב לוועדה וביקש לבטל נקודת זיכוי במס הכנסה מהעובדים הפלסטינים. במילים אחרות ביקש השר להעלות את המיסוי על העובדים הפלסטינים.

"למה לא? דע לך שהעובדים הפלסטינים המועסקים בישראל הם בגן עדן", אמר לי אחד הפקידים של האוצר, וזאת בהשוואה לתנאים של אחיהם שעובדים בשטחי הרשות, כמובן. אמירות מתנשאות מסוג זה נשמעות גם מצד המעסיק הישראלי של העובדים התאילנדים, כשהוא מרגיש שהוא נדיב מדי בהשוואה למה שהעובד התאילנדי היה מקבל בארץ מוצאו. יחס דומה מקבלות העובדות מהפיליפינים (המושג "הפיליפינית שלי" הוא מושג כחול לבן) ולבטח שהיחס אינו טוב יותר כלפי העובדים מבקשי המקלט מאפריקה. המכנה המשותף של העובדים האלה הוא היותם זרים, לא ישראלים.

> לאן נעלמת הסולידריות העיתונאית כשקולגה פלסטיני יושב במעצר מנהלי?

כביסה תלויה במחסן ליד מגורי עובדים בחקלאות, כפר ויתקין, ה-24 למאי, 2014. שכר ממוצע בכפר ויתקין הוא כ-17.5 לשעה. העובדים מקבלים סכום עבור כ-8 שעות עבודה ביום ללא תוספת עבור שעות נוספות. המשכורות מועברות במזומן ובאמצעות מתווכים, גוזרי עמלות, מועברים לבנקים בתיאלנד. (שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

כביסה תלויה במחסן ליד מגורי עובדים בחקלאות, כפר ויתקין, ה-24 למאי, 2014. שכר ממוצע בכפר ויתקין הוא כ-17.5 לשעה. העובדים מקבלים סכום עבור כ-8 שעות עבודה ביום ללא תוספת עבור שעות נוספות. המשכורות מועברות במזומן ובאמצעות מתווכים, גוזרי עמלות, מועברים לבנקים בתיאלנד. (שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

מלבד הגזל בשכר ובתנאים הסוציאליים הנלווים לו, תופעה שמתרחשת כמעט עם כל עובד זר במשק הישראלי, הרי שקיימת פגיעה כמעט קבועה האופיינית לכל קבוצת אוכלוסייה בנפרד. כך לדוגמה, תנאי המגורים של מרבית העובדים התאילנדים מחפירים, וזאת למרות ההתחייבות של המעסיק לתנאים ראויים על פי ההסכמים הבילטראליים וחוק עובדים זרים; ניצול עובדות הסיעוד המועסקות בבתים של חולים הוא תופעה רחבה והתקבע המנהג שלא לתגמל את העובדות עבור שעות נוספות; העובדים הפלסטינים נאלצים לעבור דרך מעברים משפילים ביותר ובתנאי המתנה מסוכנים ואם צלחו את המעבר הם חשופים לסיכונים בטיחותיים באתרי הבנייה הגובים מדי שנה חיים ומותירים אלפי פצועים ונכים. רבים מהם פלסטינים וזרים.

כאמור, התופעה אופיינית לעובדים פלסטינים ולעובדים הזרים בהיותם המוחלשים מבין כלל העובדים במשק הישראלי. ואולם, אולי מכורח ההרגל ליחס מזלזל מצד המעסיקים, הרי שגם העובדים הישראלים אינם מוגנים. עובדי הניקיון והשמירה הישראלים ובעיקר עובדי הקבלן מצטרפים גם הם לקבוצות המועסקים המוחלשות.

תרבות זו של יחס מזלזל כלפי העובד המוחלש, כאילו היה עבד נחות, הפכה לחלק מהזהות הישראלית שמאפיינת את המעסיקים ואף את קברניטי המדינה שיוצאים באמירות כגון: "הם חיים על חשבוננו", "שיגידו תודה", "פרזיטים" ועוד. האמירות ודפוסי ההתנהגות וההעסקה מבססים כולם את התרבות של עבדים ואדונים.

כחלון למען שוויון בין פלסטינים לפלסטינים

בפנייתו לוועדת הכספים טען שר האוצר ששכרו של עובד פלסטיני המועסק בישראל גבוה פי 2.5 מממוצע השכר שמקבל עובד פלסטיני בתחומי הרשות הפלסטינית. הגדיל לעשות השר כחלון ואף ביקש לאשר תיקון לצו מס הכנסה כך שעובד פלסטיני יהיה זכאי ל-1.25 נקודות זיכוי במס הכנסה במקום 2.25 החל משנת 2016. משמעות התיקון היא גזל של סכום הקרוב ל-3,000 שקלים לשנה משכרו של העובד, שגם כך משתכר שכר מינימום במקרה הטוב.

הבה נעשה חישוב מהיר, כמה נשאר לעובד פלסטיני המועסק בישראל מתוך השכר המשולם לו:

שכר ממוצע 5,000 שקלים, מתוכם משלם העובד בממוצע 1,500 דמי תיווך (שוחד) לקבלת היתר הכניסה לישראל. ועוד כ-500 שקלים עבור נסיעות. במקרה הטוב נותרים 3,000 שקלים לחודש עבור שמונה שעות עבודה ליום, שבפועל נמשכות כ-16 שעות, כולל ההמתנה במעברים והנסיעות בתוך שטחי הרשות ובתוך ישראל מהבית לאתר העבודה. מדובר על שישה ימי עבודה בשבוע. מסכום זה מבקש שר האוצר לגזול כעת עוד כמה אלפי שקלים בשנה.

> ללמד עברית כדי שהתלמידים יוכלו לקרוא את הזימון ל"חולות"

פועלים במתחם מחסום שער אפרים (קרן מנור / אקטיבסטילס)

פועלים במתחם מחסום שער אפרים (קרן מנור / אקטיבסטילס)

גרוע מכך הוא ההסבר שהאוצר נותן לבקשתו. במכתב נטען שהכסף הזה חוזר לרשות הפלסטינית (לפי הסכמי פריז עם הרשות הפלסטינית 75 אחוזים מהמסים חוזרים לרשות). ואם לא די בכך נשמעים הסברים הזויים הטוענים שהדבר עשוי לסייע למשרד האוצר הפלסטיני לצמצם את הגירעון התקציבי שלו (!) משמע: העובדים הפלסטינים יממנו את הגרעון בקופת אוצר הרשות.

עוד טוען שר האוצר שהוא מבקש להפחית נקודת זיכוי במס לעובדים פלסטינים המועסקים בתוך שטחי הקו הירוק על-מנת להשוות את תנאיהם לאלו של פלסטינים המועסקים בהתנחלויות, שם הם זוכים לזיכוי נמוך יותר. למה לא לעשות את ההפך? להוסיף נקודת זיכוי לעובדים המועסקים בהתנחלויות?

השר כחלון מוסיף שיתרת הכסף שיתקבל כתוצאה מביטול נקודת הזיכוי ישמש לשדרוג המעברים. הביטו וראו – האוצר מבקש מהעובד הפלסטיני מס למימון המעברים. במילים אחרות, האוצר מבקש לגזול את הכסף מהעובד הפלסטיני ובאמצעותו לשפר את תנאי המכלאות והמעברים המשפילים אותם בדרכם לפרנסתם בישראל המתייחסת אליהם כאויב.

מספר העובדים הפלסטינים המועסקים בתוך ישראל, מצוידים בהיתר כניסה לישראל ועוברים מדי בוקר במעברי ההשפלה עומד כיום על כ-50 אלף. אליהם מתווספים עוד 25 אלף פלסטינים המועסקים בהתנחלויות ועד כ-50 אלף הנכנסים ללא היתרים. בנוסף לאלה 60 אלף עובדי סיעוד ממדינות מזרח אסיה ומזרח אירופה, 25 אלף עובדי חקלאות תאילנדים ועוד כמה עשרות אלפים של מבקשי מקלט מאפריקה. המוני אנשים העושים עבודה חשובה וחיונית למשק הישראלי.

אז מדוע מתייחס המעסיק הישראלי לעובדים הזרים בזלזול ובהשפלה? האם אין כאן יחס של עבדות? הקלות בה מתקבלות החלטות על גזל ועל הכבדה בתנאי ההעסקה היא דוגמה להשתרשות תרבות זו שמתחילה בהנהגה ויורדת אל העם.

נדרש כאן מהפך, ושינוי מיידי בתפיסה וביחס לעובדים בכלל ולעובדים הלא ישראלים בפרט. הפגיעה בכוח העבודה מחלחלת לאפיקים החברתיים, נוסף על הפגיעה באפיקים הכלכליים. אינני בטוח שהממשלה הנוכחית היא הכתובת לטפל בדפוסי העושק והגזלה, ואולי ההפך הוא הנכון, אבל לבטח קו לעובד וארגוני צדק חברתי נוספים יעמדו על המשמר, ימשיכו לחשוף את העוולות ויילחמו בהן.

> עיריית חיפה מפריטה את הכרמלית, העובדים והנוסעים ישלמו את המחיר

עלא ח'טיב הוא מנכ"ל קו לעובד. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf