newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"כששמענו את המפגינים מחוץ לכלא, ידענו שיהיה בסדר"

עשרות תלמידי בי"ס בלפור בת"א קיבלו בהתרגשות את חברותיהם מיקה ומאורין ולסקו, שהיו עצורות 12 יום לקראת גירוש אפשרי לפיליפינים. "השמענו שירים מחוץ לכלא כדי לעודד אותן, עכשיו הן יתחילו את השנה איתנו", הן אמרו

מאת:

עשרות מתלמידי בית ספר בלפור בתל אביב ערכו היום קבלת פנים חמה למיקה ומאורין ולסקו, תלמידות בית הספר, ששוחררו היום (חמישי) מבית המעצר יהלום שבנתב״ג, לאחר שהיו עצורות בו עם הוריהן במשך 12 יום לקראת גירוש אפשרי לפיליפינים.

מיקה ומאורין והוריהן שוחררו מוקדם יותר היום לאחר שבית המשפט המחוזי קבע שיש לאפשר להן ולהוריהן לסיים את ההליכים המשפטיים. בית המשפט גם הביע חשש שהגירוש עלול לגרום "נזק והשלכות על מצבן הנפשי" של הילדות.

"העובדה שהחברים שלו הפגינו בחוץ גרמה לנו להיות חזקות", סיפרו בני משפחץ ולסקו. מאורין ולסקו חוזרת הביתה לאחר שחרור המשפחה ממעצר (צילום: אורן זיו)

"העובדה שהחברים שלו הפגינו בחוץ גרמה לנו להיות חזקות", סיפרו בני משפחץ ולסקו. מאורין ולסקו חוזרת הביתה לאחר שחרור המשפחה ממעצר (צילום: אורן זיו)

עשרות מחבריהן של מיקה ומאורין המתינו להן ליד ביתן באזור שוק הכרמל בתל אביב עם פרחים ובלונים. "דאגתי שיגרשו אותן", סיפרה קרני, חברתה של מאורין ותלמידת כיתה ה' בבית הספר, בזמן שחיכתה מחוץ לבית המשפחה. "היה קשה להפגין מחוץ לכלא ובית המשפט, אבל זה עזר. זה היה עצוב לראות אותן מאחורי סורגים, אבל השמענו מחוץ לכלא שירים כדי לעודד אותן. עכשיו הן יתחילו את השנה איתנו. אנחנו מאוד מתרגשות לפגוש אותן. חברתה לכיתה הוסיפה: "בטח היה להן את החופש הכי גרוע בחיים".

"ראיתי אותם נעצרים בשעה שש בבוקר, כשפקחים צעקו באנגלית ׳פיתחו את הדלת׳", אמרה אחת השכנות למראה הילדים, שחיכו לשתי האחיות שעשו את דרכן משרה התעופה. "אני שמחה שהן חוזרות הביתה".

לקראת השעה שתיים בצהריים הגיעה המשפחה לביתה, מלווה בפעילים נגד הגירוש. ״כשראינו את המפגינים בחוץ, ידענו שנהיה בסדר", אמרה האם שילה ולסקו לעשרות התלמידים והוריהם שחיכו להגעתם. "תודה רבה שבאתם. ראינו אתכם בבית המשפט ושמענו אתכם מתוך בית הכלא״. חבריהן לכיתה עמדו בתור כדי לחבק את האחיות, שנראו מותשות אך שמחות.

"כשהיינו בכלא, כל הזמן באו ואמרו לנו ׳'לכו למטוס, תחזרו הביתה' (לפיליפינים – א.ז.)", סיפרה האם שילה. לדבריה, הסוהרים דאגו להרחיק אתום מהחלונות בזמן שהתקיימו הפגנות למענן, ואף העבירו אותן למשרדי מתקן הכליאה. ״כל פעם אחד הלך לחלון והשאר השגיחו, לראות שלא באים שומרים", היא תיארה.

"היה קשה להפגין מול בית המשפט, אבל זה עזר". חבריהם לכיתה של מיקה ומאורין ולסקו מחכים לשחרורן ממעצר (צילום: אורן זיו)

"היה קשה להפגין מול בית המשפט, אבל זה עזר". חבריהם לכיתה של מיקה ומאורין ולסקו מחכים לשחרורן ממעצר (צילום: אורן זיו)

מיקה, העולה השנה לכיתה ז', סיפרה שרק כשאמרו להם הבוקר לארגן את הדברים שלהן, הן הבינו שהן חוזרות הביתה. "התחלתי לבכות מאושר", אמרה מיקה, "העובדה שהחברים שלי הפגינו בחוץ עזרה לי להיות חזקה. אף פעם לא הייתי כל כך שמחה שהחופש נגמר ואני חוזרת ללימודים".

שחרור המשפחה התאפשר לאחר ששופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, קובי ורדי, קבע שיש לבחון לעומק את טענות המשפחה ולקחת בחשבון את הנזק שעלול להיגרם לילדות מהגירוש. הוא הוציא צו זמני המונע את גירוש המשפחה עד לסיום ההליכים בעניינה ווהורה לשחרר את בני המשפחה ממעצר בתנאים מגבילים.

"הרחקת המבקשים במצבם מן הארץ בשלב זה עלולה להסב להם נזק ולהיות בעלת השלכות מיוחדות על המבקשים", כתב השופט בהחלטתו, "במיוחד על הקטינות ומצבן הנפשי בהיותן ילדות בנות שבע ו-12, הנעקרות מהמסגרת החינוכית והחברתית שבה הן מצויות ומורחקות לארץ שהיא זרה מבחינתן, נזק העולה לטעמי על הנזק הצפוי (אם קיים בכלל) מהישארותם בארץ".

השופט ורדי גם ציין בהחלטתו כי יש לקחת בחשבון את העובדה שבקרוב ייבחרו כנסת וממשלה חדשות וייתכן כי המעצרים כעת הם בגדר "מדיניות חדשה". השופט גם הוסיף כי יש לבחון את הטענות ל"אכיפה בררנית" נגד בני המשפחה, משום היותם "פעילים מרכזיים ואף סמל נגד הגירוש".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf