newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

להגביר את שיתוף הפעולה בין פלסטינים משני צידי הקו הירוק

הסכמי אוסלו איפשרו לישראל להפריד בין הפלסטינים, כך שכל אחד מהם עסוק במאבק ההישרדות שלו. דו"ח חדש, שבוחן את הקשר בין הפלסטינים תחת הכיבוש בעזה בירושלים ובגדה, בתוך ישראל ובגולה, קובע: הגיע הזמן לפרויקט לאומי חדש

מאת:

כותב אורח: סם בחור

רוב הפרשנים הוותיקים, כולל אנשי ביטחון ישראלים ומנהיגים פלסטינים, הוכו בתדהמה נוכח האירועים האחרונים בירושלים, שבהם התגייסו עשרות אלפי פלסטינים למחאה לא אלימה לאחר שישראל סגרה את העיר העתיקה והציבה גלאי מתכת בשערי כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא. מה היה המרכיב הסודי שאיפשר לפעולה המונית כזאת להתרחש ולהפוך למקרה מוצלח של התנגדות פלסטינית לא אלימה ל-50 שנות כיבוש צבאי ישראלי? כיצד התרחש הדבר באופן כה ספונטני, ללא אלימות ולכאורה אף ללא מנהיגות?

דו"ח חדש, שכותרתו "היחסים בין פלסטינים משני צידי הקו הירוק" (בערבית כאן), פרי עבודת מחקר של שנתיים, עשוי לענות על חלק משאלות אלו. במשך חודשים נפגשה קבוצה של פרשנים, פעילים, אנשי רוח ופוליטיקאים פלסטינים במסגרת קבוצת האסטרטגיה הפלסטינית (PSG) כדי לחקור זווית של המציאות הפלסטינית אשר לעיתים קרובות זוכה להתעלמות – היחסים בין הפלסטינים החיים בתוך ישראל, שכיום מכונים הפלסטינים אזרחי ישראל, והפלסטינים החיים תחת הכיבוש הצבאי הישראלי בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ורצועת עזה.

> פשעי מלחמה ופצעים פתוחים: הרופאה שנלחמת בהפרדה ממשיכה למרוד

להתעלות על גבולות מלאכותיים

הדו"ח מזהה את ירושלים כמקום אשר בו, למרבה הפרדוקס, מתמוטטים הגבולות של ישראל ופלסטין – אתר של עבודה משותפת, שיתוף פעולה ומאבק נגד המדיניות הקולוניאלית של ישראל. מנהיגים פוליטיים רבים (חברי כנסת פלסטינים, וכן ירושלמים, חברי פתח, אקדמאים המזוהים עם החמאס, ועוד) שהשתתפו בקבוצה שהפיקה את הדו"ח העידו על שיתוף הפעולה הקיים והמתעורר ועל האפשרות והצורך להמשיך לפתח אותו.

גם מעבר להתפתחויות האחרונות בירושלים, ישנם סימנים לפעילות העולה מהשטח ומאתגרת את הגבולות הפורמליים והמקובלים של מעורבות פוליטית במקומות אחרים. ההתגייסות ושיתוף הפעולה משני צידי הגבול נגד תכנית פראוור, למשל, תכנית ישראלית ממשלתית משנת 2011 ליישב מחדש בכוח 40,000 אזרחים בדואים החיים בעשרות כפרים בנגב, זוהתה כהוכחה נוספת לתופעה המתרחבת של מציאת מכנה משותף על ידי פלסטינים משני צידי הקו הירוק.

> צפו: עימותים, מעצרים ופצועים בהפגנה נגד הפינויים בשייח ג'ראח

מקטע לא גמור של חומת ההפרדה, וואלג'ה, 2007 (אן פאק / אקטיבסטילס)

החומות שהקימה ישראל מפוררות את הפלסטינים לרסיסים (אן פאק / אקטיבסטילס)

דו"ח קבוצת האסטרטגיה הפלסטינית מתחיל בציון העובדה הידועה ובכל זאת נועזת, כי "חמישים שנה לאחר הכיבוש הישראלי והסיפוח בכוח של פלסטינים תחת משטר ההפליה הישראלי, הגיעו יוזמות פוליטיות הקשורות לסיום הכיבוש והשגת אזרחות מלאה למבוי סתום".

אמירה זו אינה פורצת דרך כשלעצמה. אך כשבוחנים אותה לצד התובנה שלהלן מתברר שיש כאן יותר מאשר חומר למחשבה בלבד: מתגלה לנגד עינינו תופעה בלתי נראית בעליל, אך שיש בה הפוטנציאל להפיח חיים בכל תנועת השחרור הלאומי הפלסטינית.

וכך ממשיך הדו"ח: "לאורם של מיזמים פוליטיים שונים, הרי שהלכידות הלאומית בקרב העם הפלסטיני משני עברי הקו הירוק היא המפתח ליצירת מטריה מאוחדת וקיבוצית שתאפשר רישות, העצמה ופיתוח. אמנם אין בכוחה לבטל את התנאים הפוליטיים הייחודיים לכל קבוצה, אך מטרייה זו תשאף לשלב את כל המיזמים הפוליטיים. כל מרכיב במיזמים אלה יתמוך באחר במטרה לממש את דרישותיו של כל אחד מהם, ובכלל זה סיום כיבוש שטחי 1967, שיבת כל הפליטים, אזרחות מלאה, ושיוויון אישי וקיבוצי בתוך הקו הירוק".

האסטרטגיה המוצגת מתבססת על שתי הנחות יסוד. ראשית, יש לשמור על הבחנה ברורה בין התחומים הלאומי והפוליטי. פירוש הדבר מיזם פלסטיני לאומי משלב המאחד את כל העם הפלסטיני – אלה שחיים תחת כיבוש במדינת פלסטין (החדשה), אלה שבישראל, והפליטים והגולים בחו"ל. שנית, יש לראות את התפיסות והאינטרסים הפוליטיים של קבוצות פלסטיניות שונות כמשלימים ולא כסותרים אלה את אלה. כדי לעשות זאת יש להיפתח למגוון דעות ולהפוך אותו ממקור לפלגנות לבסיס לבנייה מחדש של הפרויקט הלאומי.

> לוד עדיין מלקקת את הפצעים מפרובוקציית ראש העיר במסגד

אלפים לוקחים חלק בתפילת מחאה בוואדי ג'וז, ירושלים המזרחית (צילום: יותם רונן/אקטיבסטילס)

פלסטינים מירושלים ומתוך ישראל לוקחים חלק בתפילת מחאה עממית בוואדי ג'וז, ירושלים המזרחית (צילום: יותם רונן/אקטיבסטילס)

חשוב להדגיש כי שתמיד היו תמיכה, רישות ופעולה משותפת של פלסטינים משני עברי הקו הירוק. הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) ומנהיגי מפלגות פלסטיניות בתוך ישראל פעלו ביחד ותיאמו ותמכו זה בזה במקרים רבים. אבל התיאום תמיד התקיים הרחק מכל מסגרת ממוסדת. לא פעם, כך הדו"ח, "היה שיתוף פעולה אקראי, פרטני ולא בתום לב". כיום, לא זו בלבד ששיתוף פעולה זה הינו ממוקד, קיבוצי ואותנטי, אלא שהוא טומן בחובו את הזרעים לסוג חדש של מנהיגות פלסטינית.

בהקשר זה, היינו בהיעדר רישות ממוסד, הציעו חברי קבוצת האסטרטגיה הפלסטינית כמה אפשרויות למיסוד היחסים בין הפלסטינים משני עברי הקו הירוק. אחת היוזמות המרכזיות בדו"ח קוראת להקמת "מסגרת משלבת, א-פוליטית לכול הפלסטינים".

יש 12 מיליון פלסטינים, והם סובלים משיתוק מערכתי. הסכמי אוסלו, שבקרוב ימלאו להם 25 שנה, הצליחו, למרבה הצער, להקל על ישראל לקדם את שאיפתה האסטרטגית משכבר הימים לנקוט במדיניות "הפרד ומשול" ולחלק את הפלסטינים לרסיסים נפרדים, שכל אחד מהם מתמודד עם אתגרים משלו רק כדי לשרוד. הגיע הזמן לאתחל מחדש מציאות זו ולראות את הפלסטינים כפי שהם – עם מרוסק פיזית, מחולק פוליטית, ואף על פי כן עם שלם, מרמאללה ועד סנטיאגו.

סם בחור הוא חבר מזכירות קבוצת האסטרטגיה הפלסטינית ויועץ מדיניות לאל-שבכה, רשת המדיניות הפלסטינית. הוא כותב בלוג באנגלית וניתן לעקוב אחריו בטוויטר @SamBahour. הפוסט פורסם באנגלית באתר 972+ ותורגם על ידי שושנה לונדון-ספיר. דו"ח קבוצת האסטרטגיה הפלסטינית יושם בשיתוף הפורום הפלסטיני ללימודי ישראלי (MADAR) וקבוצת המחקר של אוקספורד (ORG). הוא קיבל תמיכה ממשרד החוץ הנורבגי, נציג נורבגיה לרשות הפלסטינית (20152017) וקרן קונרד אדנאואר (20162017). דו"ח זה הוא האחרון בסדרה החדשה של מסמכים משפיעים שהוציאה הקבוצה מאז היווסדה בשנת 2008.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf