newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"למרות המאמצים לבלום את הנאצים, אנחנו עלולים לראות אותם בשלטון"

עאמר מוחמד עלי, פעיל במפלגת הצדק הסוציאליסטי בשוודיה ובן למשפחת מהגרים פלסטינית, מגיע לישראל להשתתף בכנס סוציאליזם 2018. בראיון מיוחד הוא מדבר על עליית הימין הקיצוני בארצו, על פוליטיקה שמאלית, וגם על תנועת החרם

מאת:

מחר (ה׳) ועד יום שבת יתקיים כנס סוציאליזם שמארגנת תנועת מאבק סוציאליסטי. בכנס ישתתפו מספר דמויות מקומיות, ישראליות ופלסטיניות, וכמו כן אורחים מחו״ל.

לצד הדוברים המקומיים, כגון ח״כ דב חנין, בלוגרית שיחה מקומית סמאח סלאימה ועוד, יגיע לארץ גם עאמר מוחמד עלי, פעיל במפלגת הצדק הסוציאליסטי בשוודיה (RS) שידבר על המאבק בימין הקיצוני בשוודיה ובעולם.

עלי מגיע לישראל-פלסטין בתזמון מעניין: רק אתמול הודח ראש ממשלת שוודיה, סטפן לופבן, בהצבעת אי אמון. בפרלמנט השוודי מתקיים כמעט שוויון בין גוש השמאל-מרכז לבין גוש הימין (144 מושבים לעומת 143 בהתאמה). עד עכשיו גוש השמאל הובל על ידי מפלגת הסוציאל דמוקרטים של לופבן. כעת, לפי ההערכות, תוטל על מפלגת ״מודרט״ מגוש הימין האחריות על הרכבת הממשלה החדשה.

אולם בפרלמנט השוודי נמצאת גם מפלגת הימין הקיצוני ״הדמוקרטים השוודים״, שמחזיקה כרגע ב-62 מושבים ומוחרמת על ידי כל הקואליציות מאז נבחרה המפלגה לפרלמנט לראשונה ב-2010. דמויות מרכזיות בשמאל השוודי מודאגות מכך שראש מפלגת ״מודרט״ הימנית, הנחשבת למתונה יחסית, יעדיף להכניס לראשונה את מפלגת ״הדמוקרטים השוודים״ לקואליציה בראשותו מאשר לכרות ברית עם מפלגות מרכז או שמאל לכינון הממשלה החדשה.

״עשינו עד עכשיו מאמצים עילאיים לבלום את הנאצים והימין הקיצוני בשוודיה, וכעת אנחנו עלולים לראות אותם בשלטון״. עלי מתעמת עם שוטר בהפגנה

עלי מתראיין כמה שעות לאחר הדחת ראש הממשלה, וניכר עליו שהוא מרגיש לחץ. ״זה רציני מאוד״, הוא אומר. ״עשינו עד עכשיו מאמצים עילאיים לבלום את הנאצים והימין הקיצוני בשוודיה, וכעת אנחנו עלולים לראות אותם בשלטון״.

עלי, 30, בן למשפחת מהגרים – אמו פליטה פלסטינית (במקור מצפת) ואביו כורדי – יודע דבר או שניים על בלימת נאצים. לפני כשנה (30 בספטמבר 2017) הוא ארגן ביחד עם פעילים נוספים צעדה אדירה של כעשרים אלף שוודים שבלמו צעדת נאצים בעיר גטנבורג.

״בשוודיה, להוציא עשרים אלף איש זה כמו להוציא מאות אלפים במקומות אחרים. ההפגנות הכי גדולות כאן בדרך כלל מוציאות כמה אלפים, גג עשרת אלפים. חמש מאות הנאצים שאיימו ובכל זאת ניסו לצעוד, לא ידעו מאיפה זה בא להם״.

הצעדה הנאצית עליה מדבר עלי הייתה מתוכננת לעבור ליד בית כנסת, בחג סוכות בשנה שעברה. ״החוק השוודי מקדש את חופש הביטוי, לחלוטין, ומבחינת הרשויות גם צעדות גזעניות הן לגיטימיות״, הוא אומר. ״אפילו מפלגות השמאל אומרות את זה. ומה אנחנו אומרים? שאם נאצים היו צועדים במאות ליד בית כנסת, כפי שהם תכננו והרשויות אפשרו להם, זה היה נגמר רע מאוד״.

שמע, אני חייב להודות שמרגש לשמוע פלסטיני אומר את זה. בתקשורת המיינסטירם הישראלית מציירים את הערבים בשוודיה, כמו הערבים בכל אירופה, כאנטישימיים. 

״זה נובע מכך שחלקם (הערבים. ר.י) לא מבדיל בין ציונות לבין יהדות. ברוב המקרים הם מתכוונים להגיד ׳ציונים', ואז יוצא להם ׳יהודים׳. אני חייב לציין את הקהילה הפלסטינית כאן, שמאוד מודעת פוליטית והביקורת שלה על ישראל, למרות שבטח אצלכם מציגים אותה כאנטישימיות, היא מאוד פוליטית. וזה למרות כל מה שהקהילה הזו עברה. קהילות ערביות אחרות פחות מודעות לרגישויות האלה והביקורת שלהן על ישראל לא חכמה״.

עלי מבקש להדגיש כי האנטישימיות האמיתית בשוודיה היא בכלל של לבנים. ״מי שמפחיד כאן זה הנאצים, כמובן, למרות שבצעדות שלהם אנחנו רואים רק כמה מאות״, הוא אומר. ״אבל מפלגת הדמוקרטים השוודים שלה עשרות מושבים בפרלמנט, למשל, שאומנם לא מזדהה רשמית כנאצית אלא כגרסה יותר מרוככת, מורכבת מאנשים שמזדהים עם אידיאולוגיה נאצית. האידיאולוגיה הלבנה הזו היא גם נגד מהגרים, כלומר מוסלמים וערבים. זו האנטישימיות האמיתית.

״היום, הנאצים לא מעזים להודיע על צעדות חודשים לפני, כפי שהם היו עושים, כי הם יודעים שנבלום אותם. אז מה הם עושים? מודיעים שבוע או שבועיים לפני כדי שלא יהיה לנו זמן להתארגן ולבלום אותם. זה עדיין לא עוזר להם״.

"אם נאצים היו צועדים במאות ליד בית כנסת, כפי שהם תכננו והרשויות אפשרו להם, זה היה נגמר רע מאוד״. הפגנת העשרים אלף נגד צעדת הימין הקיצוני בגטנבורג

מה עם השמאל אצלכם? בישראל אנחנו רואים שמאל שלא יכול להפסיק לזוז ימינה.

״זה תהליך גלובלי. עד 2006 הייתי בכלל פעיל במפלגת השמאל המרכזית, ואז ראיתי שהמפלגה זונחת ערכים סוציאליים, אז החלטתי לעזוב. ממש הרגשתי איך שהנאצים עולים אצלנו, ובסביבתי הקרובה אפילו. חבר שלי הותקף עם מכת אלה לראשו. הבנתי שאי אפשר לבלום גזענות ממפלגת שמאל שלא באמת מיישמת ערכי שמאל אמיתיים, אז חברתי למפלגת ה- RS".

בישראל, מבקשי מקלט לא זוכים ליחס מכובד מהרשויות הישראליות, בדרך כלל. שלא לדבר על זה שאף ישראלי כמעט בכלל לא רוצה לשמוע על זכות השיבה הפלסטינית. בשנים האחרונות, גם שוודיה הפסיקה להצטיין בטיפול במהגרים.

״זה נכון לצערי. רק 1% מהמהגרים מקבלים תושבות קבועה, או מעמד מיוחד קבוע. רוב המהגרים כאן, באם יש להם אישורים, עם אישורים זמניים״.

איך משנים את זה? איך חוזרים ומשכנעים עמים לקבל מהגרים? 

״אין פתרון קסם. אנשים צריכים להבין שאף מהגר לא עוזב את ביתו ומולדתו כי טוב לו. בישראל מבקשי המקלט ברחו מזוועות מלחמה, ואצלנו אותו דבר. זכויות למהגרים הם דבר בסיסי מאוד שכל חברה מתוקנת צריכה לתת״.

טוב. ניסינו בדיבורים להסביר זאת לישראלים. לא בדיוק עבד, אתה יודע. אולי ה- BDS יצליח להניע תהליך שישנה פה משהו. 

״אני אישית פחות מאמין ב- BDS. הם מאוד חלשים כאן בשוודיה. אין לי בעיה עקרונית עם החרם, אבל מבחינתי הבחירה בין להיות תומך BDS לבין תמיכה במנגנון אחר של התנגדות לא אלימה לכיבוש, הוא כמו הבחירה בין להיות צמחוני או טבעוני. שוני גדול אין כאן״.

למרות ההצלחות של עלי וחבריו בבלימת צעדות נאציות, מפלגת ה-RS היא מפלגה קטנה המיוצגת בעיקר בכמה רשויות מקומיות קטנות. לאורך כל הריאיון, עלי מדבר על הפרטות ועל הצורך בשבירת מנגנונים קפיטליסטיים. שיח שכרגע פחות מדבר אל השוודי הממוצע, או הישראלי לצורך העניין.

״אנחנו לא רואים את הפעילות שלנו כפרלמנטרית בלבד, כמובן. אנחנו נמצאים ברחובות ומדברים עם האזרחים. שוודיה יכולה לעזור לכל העולם. מדובר במדינה עשירה מאוד, במיוחד אם מבנה הכוח הכלכלי בה ישתנה ויהיה פחות כסף בידי הבנקים ויותר כסף לטובת האנשים. כרגע המאבק שלנו הוא להפוך את השמאל המיינסטרימי ליותר פעיל ברחובות, להחזיר אותו לערכי שמאל אמיתי. והיו הצלחות בעולם, תראה את ג׳רמי קורבין. כדי לחזק ערכים סוציאליסטיים, צריך להקים עוד מפלגות של שמאל אמיתי״.

עאמר מוחמד עלי יוביל מעגל דיון בנושא המאבק בימין הקיצוני בשוודיה ובעולם, בכנס הסוציאליזם שיתקיים בתל אביב החל ממחר ולאורך כל סוף השבוע.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf