newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מבקשי מקלט בהפגנה מול שגרירות מצרים בת"א: די להתערב בסודאן

בתחילת השבוע טבחו כוחות מיליציה בחרטום ביותר ממאה אזרחים שמחו נגד ההשתלטות הצבאית על מוסדות המדינה ודרשו דמוקרטיה. מבקשי המקלט הסודאנים הניפו מול השגרירות המצרית שלטים נגד תמיכתה של מצרים בכוחות הצבא בסודאן, והביעו חרדה לגורל תושבי מולדתם שממשיכים להיאבק למען שלטון אזרחי

מאת:

עשרות מבקשי מקלט מסודאן הפגינו היום (חמישי) מול שגרירות מצרים בתל אביב בדרישה מממשלת מצרים להפסיק להתערב בנעשה בסודאן ובקריאה לעצור את הרג המפגינים. המפגינים נשאו שלטים עליהם נכתב "די לטבח בסודאן", "הדם על הידיים של א-סיסי" ו-"העם הסודאני זקוק לחירות", והניפו את הדגל הישן של סודאן. הם קראו את סיסמת המהפכה בסודאן, ״חירות שלום ושוויון״ בערבית, והדגישו את דרישתם לכונן ממשלה אזרחית במדינה. ״לממשלות הערביות אכפת רק מהאינטרסים שלהם במצרים, הם מפחדים שהמהפכה תמשיך למצרים״, אמר אחד המפגינים.

המפגינים התכנסו בשעות הבוקר המאוחרות בגינת לוינסקי שבדרום תל אביב, ומשם צעדו לשגרירות שברחוב בזל בצפון העיר.

״אנחנו מפגינים מול שגרירות מצרים כי הם ומדינות ערב נוספות מתערבות בעניינים הפנימיים של סודאן״, סיפר לשיחה מקומית טוגוד עומר, מבקש מקלט מסודאן החי בישראל בעשור האחרון. ״המצרים הזמינו את הוועדה הצבאית ששולטת במדינה לאחר נפילתו של עומר אל באשיר ותמכו בה פומבית".

"הדם על הידיים של א-סיסי". מבקשי מקלט מסודאן מפגינים מול השגרירות המצרית בתל-אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מבקשי מקלט מסודאן מפגינים מול השגרירות המצרית בתל-אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ביום שני השבוע פיזר הצבא הסודאני באש חיה מאהל מחאה של מפגינים שקיימו שביתה מול משרד ההגנה בחרטום. לפי דיווח של הוועד המרכזי של הרופאים בסודאן נהרגו באירועים באותו היום יותר ממאה מפגינים, כאשר ארבעים גופות נמשו מהנילוס. מאז התפטרותו של עומר אל באשיר לפני כחודשיים לאחר גל מחאה חסר תקדים, התמקדו המפגינים בדרישתם לסיים את השלטון הצבאי ולעבור לשלטון אזרחי מלא. ביום שלישי, יום לאחר האירועים הרצחניים, הודיע הצבא על ביטול כל ההסכמים הקודמים עם נציגי האופוזיציה. לדברי המפגינים, המצרים הם שהסבירו לוועדה הצבאית איך לפזר את ההפגנה מול משרד ההגנה בגלל הניסיון של א-סיסי בתחום הזה.

״מצרים ומדינות אחרות התערבו לפני שבן סלמאן הופל, וגם כעת הם תומכים בדרג הצבאי בנשק כדי לשמר את השלטון הצבאי ולוודא שלא יקרה שום שינוי״, אמר לשיחה מקומית קונדה, מבקש מקלט מסודאן החי בתל אביב. ״זה עניינים פנימיים שלנו, אסור שהם יתערבו. כאזרחים אנחנו יודעים מה המדינות הערביות עשו במשך שנים, הם תמכו בדיקטטורה וכעת תומכים בהמשך דרכה״. לדברי עומר, מדיווחים המגיעים מסודאן עולה כי שני מטוסי תובלה מערב הסעודית מלאים בנשק וציוד צבאי נחתו השבוע במדינה, וברחוב נצפו רכבים צבאיים חדשים שמקורם בערב הסעודית.

מבקשי מקלט מסודאן מפגינים מול השגרירות המצרית בתל-אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

״הם רוצים לרצוח את התקווה לשינוי במדינה״, מוסיף טוגוד עומר. ״לקחו לחיילים את הנשק בחודש שעבר, כי הם יודעים שהצבא תומך בעם והחיילים לא ירצחו את האחים והאחיות שלהם״. כשהחל גל המחאה נגד עומר אל באשיר, חלקים בצבא יצאו להגנת המפגינים, וחיילים תועדו מפגינים ביחד איתם, מול אנשי הביטחון של המשטר. את הטבח האחרון במפגינים ביצעו מיליציות ג'נג'וויד, אותן מיליציות הפועלות בתמיכת הצבא שביצעו את רצח העם בדרפור בראשית שנות האלפיים. מוחמד חמדן דגלו, המכונה ״המדטי״, הוא מפקד מיליציית הג'נג'וויד וסגן מפקד הצבא הסודאני. ״מרגע שהועדה הצבאית לקחה את השלטון ידענו שהאלימות תחזור עם נוכחות של בן אדם כזה בשלטון״, הוסיף עומר.

רבים ממבקשי המקלט איתם שוחחתי בהפגנה מספרים כי מאז יום שני הקשר עם חבריהם וקרוביהם נותק, לאחר שהוועדה הצבאית הפילה במכוון את רשתות התקשורת. ״בקבוצות בווטסאפ אף אחד לא מעדכן. יש פחות פרסומים בפייסבוק. אנשים שולחים הודעות טקסט אחד לשני״, מספר טוגוד עומר. ״אנחנו לא מקבלים שום חדשות״, מוסיף קונדה. ״אני יודע שיש הרבה הרוגים ופצועים, אין אינטרנט כדי שהמפגינים לא יוכלו להוציא את החדשות החוצה, לפעילים פוליטיים ולמבקשי המקלט מסודאן החיים ברחבי העולם. כל יום מספר הנרצחים עולה אבל אנחנו לא יודעים את כל הפרטים על הטבח״.

מבקשי מקלט מסודאן מפגינים מול השגרירות המצרית בתל-אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

גל המחאה הנוכחי בסודאן החל בחודש דצמבר, נגד התייקרות מוצרי היסוד. באפריל הגיעה המחאה לשיאה, עם הדחתו של נשיא סודאן, עומר אל באשיר, ששלט במדינה במשך שלושים שנה. לאחר שהצבא תפס את השלטון, ההפגנות נמשכו בדרישה לממשלה אזרחית וקיום בחירות. בחודש שעבר הסכימה המועצה הצבאית לאחר משא ומתן עם נציגי האופוזיציה על כך שהשלטון יהפוך להיות אזרחי תוך שלוש שנים. בנוסף הוסכם על כינון ממשלה וגוף מחוקק לתקופת המעבר. ההסכמות האלה כאמור קרסו בתחילת השבוע, עם הפשיטה הרצחנית של מיליציות הנאמנות לצבא על מחנה המחאה מול משרד ההגנה ועל מוקדי מחאה במקומות נוספים. הריגתם באש חיה של לפחות 101 מפגינים, הפכה את השלושה ביוני ליום הקטלני ביותר מאז החלה המחאה בדצמבר.

באפריל, אחרי התפטרותו של אל באשיר, מאות מבקשי מקלט סודנים החיים בישראל חגגו והפגינו בדרום תל אביב כשהם דורשים ״לא להסתפק בחצי מהפכה״.

״הרגשתי אופטימי כשהיינו אז בהפגנה", אומר היום וולדין סולימאן, מבקש מקלט מסודאן שחי בישראל. "כולנו קיווינו שיהיו חיים חדשים לסודאן עם חופש וצדק. כעת כשאני רואה את הטבח שמתרחש בחרטום אני מאוכזב, זה עצוב מאוד״.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf