newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מהפך: כך התאחד מאבק מבקשי המקלט עם מאבקי השכונות

במשך שנים הנחת המוצא בשיח הציבורי הייתה שיש ניגוד אינטרסים בין מבקשי המקלט לתושבי דרום תל אביב. ארגוני הסיוע לא נלחמו בזה. בימין חגגו מזה. אבל עבודה יסודית של בניית סולידריות בשטח הובילה לשינוי היסטורי

מאת:

ההפגנה במוצ"ש בכיכר רבין הביאה לשיאו תהליך פוליטי מרתק, חשוב, נכון והכרחי – תהליך החיבור בין המאבק בגירוש מבקשי המקלט לבין מאבק תושבי דרום תל אביב לצדק חברתי.

לקח לתהליך הזה שנים להבשיל. בהתחלה, כשהממשלה שלחה את מבקשי המקלט המשוחררים מהכלא בהמוניהם ישירות לתחנה המרכזית ויצרה את משבר הקליטה בדרום העיר, זה ממש לא היה מובן מאליו. ארגוני סיוע ותיקים, וכאלה חדשים שהוקמו במהרה כדי לסייע לאלפי האנשים ששרדו את המסע בסיני ונזרקו כאן בחוסר כל, כמעט ולא עסקו במצוקות של דרום העיר.

פעילי שמאל תושבי דרום העיר היו בין הראשונים ליצור את החיבורים האלה. כך היה עם שולה קשת מ"אחותי", שהקימה את "כח לקהילה" כיוזמה משותפת לתושבים ומבקשי מקלט. כך היה בעיר לכולנו, במאהל גן לוינסקי של המחאה החברתית, וגם בוועד הקהילתי של שכונת שפירא (בזמנו הייתי פעיל בו קצת).

אבל כל אלה לא הובילו את השיח, ובדיון הציבורי שהתמקד בזכויות האדם של מבקשי המקלט לא היה מקום למצוקה שנגרמה לתושבי השכונות מהתחרות על המשאבים, ומהכניסה של המוני גברים צעירים, עניים, במצוקה, לתוך החיים הקהילתיים של נווה שאנן.

> תמימי: 8, אזריה: 9, שומר: 0

מבקשות מקלט בהפגנה נגד הגירוש ובעד דרום תל אביב, כיכר רבין (חגי מטר)

מבקשות מקלט בהפגנה נגד הגירוש ובעד דרום תל אביב, כיכר רבין (חגי מטר)

לתוך החלל הזה נכנס הימין הקיצוני – ברוך מרזל, אלי ישי, מירי רגב, מאי גולן. מתוך פנייה למצוקה הממשית של תושבי השכונות הם טיפחו שיח של גזענות והסיתו לאלימות גזענית, לגירוש כולל, ללא התייחסות לבעיות האחרות והחמורות לא פחות של דרום העיר: תשתיות מוזנחות, התחנה המרכזית החדשה, ג'נטריפיקציה, מחסור בחינוך עיוני ראוי, זיהום, גישה סלחנית של המשטרה לאלימות מינית ולסחר בסמים קשים בשטחים ציבוריים – ועוד.

הימין הקיצוני לא הצליח לסחוף את השכונות. במבחן הקלפי של הבחירות הארציות, פעם אחר פעם הוא נכשל. אבל הוא כן הצליח לקבע את השיח הציבורי כשיח דיכוטומי: מבקשי המקלט והשמאל בצד אחד, תושבי השכונות הימנים בצד שני. זו הייתה הנחת המוצא של דיונים פוליטיים בנושא במשך שנים, ונתניהו טיפח והרוויח מהשיח הזה. גם כשארגוני הסיוע הבינו בשנתיים האחרונות לאן נושבת הרוח, התחילו לשנות מדיניות, לתמוך בפיזור מבקשי מקלט ולנסות ליזום שיתופי פעולה עם השכונות – הצלחתם הייתה מוגבלת, והשיח לא השתנה.

עד הקמפיין הנוכחי. ההפגנה הראשונה שארגנו פעילות "אחותי" עם "עומדים ביחד", ושטבעה את המונח ושם הקמפיין "דרום תל אביב נגד הגירוש", הכתיבה את הטון. אחר כך הגיעו ההפגנה הגדולה ברחוב לווינסקי והפגנת הנשים, בהן השיח הפוליטי השמאלי שמדבר על מצוקות כל התושבים גבר על ההפרדה, בהובלה משותפת של נשים מזרחיות ומבקשות מקלט. הטלוויזיה החברתית תרמה לתהליך הזה רבות באמצעות סקר הרחוב שלהם, ואחריו הסקר הטלפוני שגילה שרוב תושבי דרום העיר דורשים בדיקה עניינית של בקשות מקלט ומתנגדים לגירוש פליטים. הכישלון של שפי פז לגייס המונים להפגנותיה העיד גם הוא על חולשת הטיעון של הימין.

> הגירוש הוא חורבן הבית השלישי שלנו, תושבי דרום תל אביב

צעירות ישראליות בהפגנה נגד הגירוש ובעד דרום תל אביב, חגי מטר (חגי מטר)

צעירות ישראליות בהפגנה נגד הגירוש ובעד דרום תל אביב, כיכר רבין (חגי מטר)

ההפגנה אמש הייתה כבר חגיגה של הצלחת בניית הסולידריות הזו בין קבוצות שונות, כשבפעם השנייה ברצף יוצאים עשרות אלפים סביב מסר מאחד: מבקשי מקלט ממדינות שונות, תושבות דרום העיר, הפנתר השחור ראובן אברג'יל, פעילים אתיופים כאבי יאלו, אנשי דת ומוזיקאים, פעילי ארגוני זכויות אדם ותנועות נוער ופעילי מפלגות – כולם התכנסו יחד תחת המסר המאוחד של שיקום שכונות לצד התנגדות לגירוש. שוב ושוב תיארו על הבמה ובסרטונים שהוצגו את המציאות היום-יומית של מי שחיים אלה לצד אלה, עובדים ביחד, קונים אלה מאלה, ומעוניינים בטובתו זה של זה.

יש הרבה מה ללמוד מהמהלך הפוליטי שקרה כאן, שנדרשו שנים של שיח חירשים וכשלונות כדי להגיע אליו. בינתיים, המאבק נמשך. הגירוש כבר הוקפא, כהצלחה מוחשית ראשונה של הקמפיין, ועכשיו רק צריך להמשיך עד שיבוטל סופית – ועד שהמדינה והעירייה יתחילו להשקיע ברצינות בדרום העיר. למען כל מי שחי פה.

> הגזענות של כפר ורדים עתיקה מממשלת נתניהו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf