newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מדד הגזענות 2017: כל 71 שניות מתפרסם פוסט גזעני נגד ערבים

על פי הדו"ח השנתי של מרכז "חאמלה", במהלך 2017 פורסמו ברשתות החברתיות 445 אלף פוסטים גזעניים נגד פלסטינים. אחד מכל תשעה פוסטים המתיחסים לפלסטינים הכיל קללות או קריאה לאלימות

מאת:

השבוע פרסם "חאמלה" (המרכז הערבי לפיתוח המדיה החברתית הממוקם בחיפה) את תוצאות מדד הגזענות (אנגלית) ברשתות החברתיות לשנת 2017, תוצאות של מחקר מקיף הבודק את כמות התכנים הגזעניים והמסיתים כנגד ערבים ברשתות החברתיות בעברית. זוהי השנה השנייה שבה מתפרסם המחקר.

על פי המחקר, במהלך 2017 פורסמו ברשתות החברתיות 445 אלף פוסטים שכללו תכנים מסיתים ו/או אלימים נגד פלסטינים, ירידה מהדו"ח הקודם המתייחס לשנת 2016 ובו נספרו 675 אלף פוסטים כאלה. בנוסף, גילה המחקר כי אחד מכל תשעה פוסטים המתייחסים לפלסטינים מכיל קללות או קריאה לאלימות.

המחקר גילה כי 50 אלף משתמשים ישראלים פעילים פרסמו במהלך שנת 2017 לפחות פוסט אחד המכיל תכנים המכילים גזענות ו/או הסתה כלפי ערבים. גם כאן מדובר בירידה לעומת תוצאות המחקר הקודם המתייחס לשנת 2016, אז נספרו 60 אלף משתמשים כאלה.

גם קצב פרסום הפוסטים המסיתים ו/או כאלה המכילים שנאה ב-2017 ירד לעומת 2016. על פי המחקר, ב-2017 פורסם פוסט כזה אחת ל-71 שניות. שנה קודם לכן הופיעו פוסטים כאלו ברשתות החברתיות אחת ל-46 שניות.

> מדד הגזענות לשנת 2016: כל 46 שניות מתפרסם ברשתות החברתיות פוסט גזעני נגד ערבים

צפו: בסוף סרטון זה יפורסם פוסט אלים נגד פלסטינים

יש חיכוכים? יש הסתה

למרות שמדובר בירידה, מוקדם מדי להיות אופטימיים. המחקר הקודם ספר 280 אלף פוסטים אלימים וגזעניים "בלבד" במהלך 2015. כך שאומנם מדובר בירידה לעומת שנה שעברה, אך עדיין במספר מאוד גבוה בהשוואה למצב לפני שנתיים.

נדים נאשף, מנהל עמותת חאמלה, התייחס לירידה בכמות הפוסטים. "אני לא חושב שיש מדיניות חדשה של פייסבוק החוסמת משתמשים ישראלים מסיתים", הוא אומר ל"שיחה מקומית", "וגם לא מדיניות אכיפה חדשה של המשטרה. ידוע לנו על מקרים בודדים בלבד של מעצרים של פעילי מקלדת ישראלים מ-2015 ועד היום".

בהתייחס לשאלה מה בכל זאת הביא לירידה, נאשף מעריך כי זוהי פונקציה של תגובה לאירועים ולהסתה של בכירי ממשלה ישראלים. "אם תסתכל על 2016, תראה שהיו המון מקרים בהם בכירי הממשלה הסיתו נגד האזרחים הערבים. אז רואים 'פיקים' במספר הפוסטים המסיתים עם כל התבטאות מסוכנת של איזשהו שר. גל השריפות הוא דוגמה טובה לכך. בשנה החולפת, מספר החיכוכים והעימותים בין פלסטינים לישראלים פשוט היה נמוך יותר כך שהמנהיגות הישראלית הסיתה פחות".

ואכן, גם בדו"ח של השנה הנוכחית ניתן לראות כי היתה עלייה משמעותית בהסתה מצד הציבור הישראלי ברשתות החברתיות כתגובה לשלושה אירועים מרכזיים: אירוע התקיפה בארמון הנציב בתחילת השנה החולפת, העימותים במסגד אל אקצא בקיץ והכרזת דונלד טראמפ על ירושלים.

מי שזוכים להיות המושאים הבולטים להסתה ולאלימות הם חבר הכנסת אחמד טיבי עם 40 אלף אזכורים אלימים נגדו, אחריו ברשימה מופיעה חנין זועבי (35 אלף), מחמוד עבאס (25 אלף), איימן עודה (20 אלף) ואיסמעיל הנייה (15 אלף).

המחקר של "חאמלה", נערך על ידי חברת ויגו היושבת בתל אביב ומתמחה בניטור ומחקר ברשתות החברתיות. בדיוק כמו בשנה שעברה, החברה השתמשה באלגוריתם חיפוש לפי 100 שמות ומילות מפתח של החברה הערבית הפלסטינית בהצלבה עם מילים גזעניות ומסיתות לאלימות המופיעות תדיר ברחבי הרשתות החברתיות בעברית. אוכלוסיית המחקר היתה יהודים בעלי אזרחות ישראלית החיים בישראל.

> המניפולציה הפוליטית שמאחורי הרגש המזרחי של מירי רגב

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf