newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מדוע סרטון של דקה שפרסם דובר צה"ל נחתך שמונה פעמים?

בדומה לסרטוני התעמולה של חמאס עם גלעד שליט, דובר צה"ל פרסם סרטון קצרצר ובו עצור פלסטיני המספר על השימוש שעושה חמאס בנשים ובילדים בהפגנות בעזה. מה יש בחומר הגלם שנחתך בסרטון שוב ושוב? בצבא מסרבים להשיב

מאת:

לא פעם טוענים בצבא שקטעי וידאו שמפרסמים "בצלם" או ארגוני זכויות אדם אחרים הפועלים בשטחים הכבושים ערוכים ולכן לא ניתן לראות או להבין מהם את התמונה המלאה. אולם מסתבר שמי שעושה שימוש בטכניקות של עריכה מגמתית ואינו מוכן לחשוף לציבור את חומרי הגלם הוא דווקא דובר צה"ל.

בשבוע שעבר שחרר דובר צה"ל קטע באורך כדקה מתוך חקירה של פלסטיני תושב עזה שנתפס באזור גדר הגבול במהלך ההפגנה ביום הנכבה. מספר כלי תקשורת פרסמו את הסרטון. בסרטון נראה עצור פלסטיני כשפניו מטושטשות וברקע מונח עפיפון עליו מצוירים צלבי קרס. העצור מדבר לעבר חייל שנראה כמראיין אותו. שאלותיו של החייל לא נשמעות. הוא מספר בערבית על המצב בעזה, ועל הדרך שבה חמאס עושה שימוש בנשים ובילדים בהפגנות שמתקיימות, לדבריו, כדי להשתיק את המחאה כנגד הארגון.

במבט ראשון נראה כי הסרטון הזה, בן 63 שניות בלבד, הוא בדיוק העדות המפלילה את חמאס שלה נזקקו בצבא. במבט שני ניתן להבחין כי הסרטון נחתך ונערך לא פחות משמונה פעמים – כל שמונה שניות בממוצע – באופן שבו המרואיין/נחקר אינו יכול להשלים משפט מלא, ולא ברור איזה ציטוטים הוצאו מהקשרם או עוותו.

פנינו לדובר צה"ל בבקשה פשוטה – לקבל את הסרטון המלא של הראיון, שסביר להניח שנמשך כמה דקות. לאחר בדיקה קצרה החליטו בדובר צה"ל לסרב להיענות לבקשה כמו גם לשאלה – מדוע נערך הסרטון.

כמו גלעד שליט

אולם האם בכלל מותר לחייל לצלם את העצור רגע אחרי שנלכד, והאם לדובר צה"ל מותר לפרסם את הסרטון? בדובר צה"ל סרבו להתייחס לשאלה האם העצור נתן הסכמתו לצילום ולפרסום הסרטון. בנושא הזה, מסביר עו"ד מיכאל ספרד כי "חייל או שוטר שמשוחח עם עצור שהוא חשוד בביצוע עבירה זו חקירה לכל דבר, והחוק הישראלי קובע מאסר של שנה למי שמפרסם חקירה ללא אישור בית המשפט. זה נקבע כדי לפגוע בעבודתם של עיתונאים, אך תקף גם לגבי המדינה". במקרה הספציפי, בגלל הטשטוש המלא של פניו של העצור כך שלא ניתן לזהות אותו "הרבה מהנזק נחסך".

"הדין הבינלאומי קובע כי 'אסור להפוך אזרח של היריב למושא של סקרנות'", מוסיף עו"ד ספרד. "הצגה של סרטון כזה, של אדם מדבר נגד ארצו ועמו, זה ממש דוגמה קלסית  לזה. זה מה שיוצר את אפקט השפלה".

"במובן מסוים", מסכם עו"ד ספרד, "גם העיקרון שאוסר על צד בסכסוך לגייס אזרח מאזרחי הצד השני לפעול למענו – כאן אמנם לא מדובר על מאמץ מלחמתי אלא על המאמץ ההסברתי – אסור בדין הבינלאומי. בסיטואציה של מעצר כזה גם סוגיית הרצון החופשי של אותו אדם והסכמתו להתראיין הם מאוד חמקמקים. כולנו מכירים סרטונים בזויים שפרסם החמאס של גלעד שליט או שלטונות צפון קוריאה של אמריקאים שנכלאו בה. זה בזוי".

בהודעה לתקשורת שפרסם דובר צה"ל, כמו גם בכתוביות שליוו את הסרטון שיצר דובר צה"ל, כונה העצור המופיע בסרטון כ"מחבל". שאלנו את דובר צה"ל האם העצור נתפס כשהוא חמוש או האם העיד על כוונה לבצע פעולה אלימה. שאלנו האם האיש, שהוגדר על ידי הצבא כמי ש"ניסה לחדור לשטח ישראל" נלכד בצד הישראלי או בצד העזתי של הגבול, או אולי בזמן שניסה לטפס על הגדר. שאלנו מהו מקור "עפיפון התבערה" המקושט בצלבי קרס שמופיע ברקע של הסרטון, והאם הוא קשור למעצרו של החשוד או שדובר צה"ל הוסיף אותו לרקע רק לצורך הגברת האפקט הדרמטי. שאלות אלו, כמו גם השאלה מה עלה בגורלו של העצור – האם שוחרר לעזה או שמעצרו האורך – נותרו ללא מענה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf