newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מורה נבוכים: הסבך המשפטי ותרחישים אפשריים בח'אן אל אחמר

שתי עתירות שהגישו לאחרונה תושבי הכפר הצליחו לעכב את הריסת היישוב, אך לא להסיר את האיום כליל. עו"ד תאופיק ג'בארין המייצג את התושבים מסביר את ההיגיון מאחורי העתירות, את סיכויי ההצלחה שלהן, ואת הפלונטר המשפטי והתכנוני שבו לכודים התושבים

מאת:

בשבוע שעבר היה נדמה כי ההריסה של הכפר הבדואי ח'אן אל אחמר תחל בכל רגע. כוחות צבא ומשטרה סגרו את הכפר והחלו בעבודות תשתית שיאפשרו למשאיות ואוטובוסים גישה לבתי הכפר על מנת לפנות את התושבים.

בחמישי בלילה, בג״ץ הוציא צו ארעי האוסר על הרס הכפר, בעקבות עתירה דחופה שהגישו עורך דין תאופיק ג'בארין ועורכי דין נוספים, המייצגים מטעם הרשות הפלסטינית את תושבי הכפר. השבוע נמשכו עבודות ההכנה להריסה בכפר, והתושבים הגישו עתירה נוספת – מחשש שיפונו פיזית מהמקום למרות שיש צו המונע את הריסת המבנים.

אתמול (שלישי) הגישה המדינה את תשובתה לעתירה הראשונה אותה היא מבקשת לדחות על הסף, ותשובה לעתירה השניה תינתן בימים הקרובים. שוחחתי עם עו״ד תאופיק ג'בארין כדי לקבל ממנו הסבר על המצב המשפטי הסבוך בו נמצא הכפר, ועל מה שעתיד לקרות בזמן הקרוב בכפר, שעדיין נמצא בסכנת פינוי והריסה מיידית.

תושבים חוסמים בולדוזר בניסיון למנוע את עבודות התשתית לקראת הריסת ח'אן אל אחמר (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מה חדש בשתי העתירות שהוגשו בימים האחרונים?

"במאי בית המשפט דן בעתירות של התושבים נגד צווי ההריסה מבלי שהיה ניסיון להגיש תכנית מפורטת להסדרת הבנייה במקום. כלומר, התושבים ביקשו שהמדינה תיזום את התכנון, אך המדינה אמרה שהיא לא רוצה מכיוון שהמקום הזה מיועד להרחבת ההתנחלויות באזור. הוא הופקע בשנת 1975, והתושבים צריכים להתפנות למקום אחר, ליד אבו דיס. לכן בית המשפט דחה את העתירות ולמעשה לא התערב בהחלטת הממשלה להרוס את הכפר.

"התושבים הכינו תוכנית מפורטת להסדרת הבינוי בח'אן אל אחמר, וניסו להגיש אותה ביום חמישי שעבר. אבל המנהל האזרחי סירב לקבל את המסמכים ולכן אנחנו הגשנו עתירה שתחייב אותם לקבל את מסמכי התכנית ולדון בה. עד לדיון בתוכנית המפורטת ומתן החלטה בה, ביקשנו לעכב את ביצוע צווי ההריסה. אמרנו שבית המשפט בפסק הדין שלו במאי לא התייחס לעילה החדשה הזאת של התכנון המפורט ולא דן בכלל באפשרות של הסדרה של המקום בעקבות הגשת תוכנית מפורטת. והנה עכשיו יש לנו הזדמנות לאשר את המקום הזה, לאשר את הבנייה בהתאם לחוקי התכנון בגדה. לכן אנחנו מבקשים צו ביניים ובית המשפט נתן צו ארעי".

מדוע הגשתם עתירה נוספת השבוע?

"העתירה השניה הוגשה מכיוון שחששנו מפני הפעולות המקדימות שנעשות שם. מה שהמדינה מכינה בשטח הוא תמוה. זה מראה שהמדינה לא תבצע רק הריסות – הרי מדובר בסככות ואוהלים בסך הכל. אנחנו התרגלנו שבדרך כלל (בהריסות קודמות א.ז) בא טרקטור, הורס את כל הכפר בשעה ויוצא. אבל מה שהם מכינים בשטח, פריצת דרכים והכשרת שטח לוגיסטי, מעלה חשש שהם הולכים לפנות את התושבים ולא להסתפק רק בהריסה. לקחת את התושבים, לשים אותם באוטובוסים, לפנות את הרהיטים שלהם, את העדרים ולהעביר אותם לאבו דיס (שם המדינה מכינה שטח ייעודי למפונים ליד אתר פסולת א.ז).

"לכן, אמרנו שאנחנו חייבים להגיש עתירה נוספת שתמנע את הפינוי, לא רק את ההריסות, כי אין צווי פינוי בכלל. כלומר המדינה לא רשאית לפנות את התושבים מהמקום, אין צווי פינוי והמדינה לא נתנה לתושבים אפשרות להשמיע את טענותיהם נגד הפינוי. חששנו שביום שהם יבואו להרוס, הם יוצאו צווי פינוי מיידים ולא תהיה לנו הזדמנות לפנות לבית המשפט. לכן הקדמנו את העתירה, על מנת שנוכל למנוע את הפינוי".

נראה שהעתירות שהגשתם מנעו את הפינוי ממש בדקה ה-90

"כשרואים שהמדינה הולכת להרוס כפר שלם, לשנות דברים יסודיים, דברים שהם מבחינתנו שינוי מבראשית, אתה חייב לפעול. את מה שעשינו פה אנחנו עושים בהרבה תיקים, אבל הם לא זוכים לכל-כך הרבה תשומת לב תקשורתית עולמית. היינו חייבים לפעול ולא היתה לנו שום אופציה אלא לפנות לבית המשפט. בחנו את הנושא, ראינו שהתושבים כבר כמה זמן מכינים תכנית מפורטת, והבנו שאנחנו חייבים להגיש את זה כי זו הדרך היחידה שנותרה כדי להציל את הבתים ואת הכפר".

חגיגות בח'אן אל אחמר בעקבות הקפאת ההריסה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מדוע נמשכות עבודות ההכנה השבוע בכפר למרות שתי העתירות ?

"קבלנו החלטה מבית המשפט שאסור למדינה להרוס, ואסור להם לפנות את התושבים. אין לנו צו שימנע את העבודות בשטח".

בעתירה דרשתם מהמדינה לבחון את האופציה של הסדרה במקום הריסה. למה הכוונה?

"מרכז העתירה הוא הבקשה להסדרה. בית המשפט לא דן בכלל באופציה הזאת בעתירה במאי. אנחנו אומרים שליהודים המדינה מכינה תוכנית ומסדירה תמיד את הבנייה כדי להימנע מפינוי והריסה, אבל אצל הפלסטינים זה תמיד לפנות ולהרוס. לא חושבים אפילו על הסדרה".

מה המטרה של בקשת ההסדרה? להרוויח זמן או שישנה אפשרות אמיתית להסדרה?

"אני כעו״ד אומר שאנחנו מנסים כל מה שניתן כדי לעזור לתושבים ולהציל את הבתים שלהם ואת הישארותם במקום. אבל אני לא אופטימי. כי אני מכיר את הפסיקה הישראלית, את המגבלות של הכוח של בית המשפט וגם את ההרכב של בית המשפט, שהוא השתנה, והפך ליותר ימני לצערי הרב. מי שנתן את הפסיקה הוא השופט סולברג, ואנחנו כולנו מכירים את הפסיקות שלו, ומדוע הוא הגיע לבית המשפט העליון. הוא הגיע על מנת לפסוק בדיוק מה שהוא פסק במאי 2018". 

האם אי פעם הסדרה עבדה בכפר פלסטיני?

"המדינה לא רוצה להסדיר, היא מעדיפה לא להחליט או להקפיא החלטות על פינוי והריסה, אבל אף פעם לא ראיתי שהמדינה החליטה להסדיר ישוב פלסטיני בדואי במקום שבו הוא נמצא. אם המדינה באה לקראת התושבים זה רק בעיכוב הביצוע של ההריסות, אבל לא מקבלים החלטות לבטל".

מה צפוי לקרות כעת מבחינה משפטית?

"אף אחד לא יודע מה צפוי כעת. זה תלוי בשופטים. השופטת יכולה לדחות את הבקשה של המדינה לבטל את הצו הארעי שמונע את ההריסה. היא יכולה לקבוע מועד דיון קרוב בבקשה או בעתירה. כמו כן, השופטת יכולה גם לצמצם את הצו, כפי שהמדינה ביקשה, ולאפשר למדינה להרוס לפחות את בית הספר. המדינה טוענת שהרשות הפלסטינית רוצה לפתוח את בית הספר הקיים בח'אן אל אחמר כבר ב-16.7 בשבוע הבא, בטענה שזה נעשה על מנת למנוע את הפינוי ובכך למנוע את ההריסה".

לדעתך הלחץ הבינלאומי הכבד שהופעל על ישראל למנוע את ההריסה עובד?

"מהתגובה של המדינה שהוגשה אתמול לעתירה הראשונה ניתן לראות שאת הממשלה הזאת לא מעניין לחץ בינלאומי. הם רוצים והולכים לפנות ולהרוס את הכפר הזה. הם רוצים לבצע את זה מהר, הם כותבים על החזקת כוחות ושוטרים בכוננות ודורשים לבצע את ההריסה.

"אני חושב שממשלת ישראל וכל המדינה הזאת נמצאת באופוריה של טראמפ-נתניהו ולא מעניין אותם העולם. זו כנראה הזמנות שלא תחזור על עצמה שיש להם נשיא כמו טראמפ, שתומך במדיניות ההתנחלות, ולכן הממשלה רוצה לנצל את ההזדמנות הזו. אני חושב שהם עושים טעות גדולה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf