פלסטינים בישראל תורמים מיליוני שקלים לציוד רפואי לעזה

פלסטינים אזרחי ישראל תרמו בשנת 2018 יותר משבעה מליון שקלים לסיוע רפואי לתושבי עזה. חלק מכספי הסיוע נתרמו לארגון "רופאים לזכויות אדם – ישראל" לטובת הפעילות שלו בעזה, ובחלק אחר נקנה באופן ישיר ציוד רפואי שהארגון סייע להעביר לעזה. צעירים, אנשי רפואה ודת ופעילים מקומיים בערים שונות בארץ הצליחו להביא לגיוס משמעותי מהציבור הפלסטיני בארץ, שנענה לקריאות לתמוך במערכת הבריאות העזתית, שנמצאת על סף קריסה וחסרה ציוד בסיסי.

אפילו בסטנדרטים של עזה הנצורה, שנת 2018 הייתה שנה טראומתית במיוחד. צעדות השיבה שהחלו בסוף מרץ גבו כבר יותר ממאתיים הרוגים ו-23,500 פצועים (לפי משרד הבריאות הפלסטיני), רובם בשל ירי אש חיה על ידי צלפי צבא הכיבוש. באפריל שעבר, חודש לאחר תחילת הצעדות, ארגון הבריאות העולמי הוציא הודעה רשמית בה הוא מביע את דאגתו מהיכולת לתת מענה רפואי לכמות הנפגעים העצומה. לנוכח המצב הקשה מי שמתייצבים לצד תושבי הרצועה הם פלסטינים אזרחי ישראל.

"הפלסטינים אזרחי המדינה מחפשים דרכים לתמוך בעזה", אומר לנו סלאח חאג׳ יחיא, מנהל המרפאה הניידת של עמותת רופאים לזכויות אדם (רל"א) ומי שאחראי על המשלחות הרפואיות של העמותה לרצועת עזה. "99 אחוז מהתרומות הן מפלסטינים אזרחי ישראל, כמוני וכמוך", הוא מוסיף. רופאים לזכויות אדם היא העמותה הישראלית היחידה הנכנסת לעזה באופן סדיר יחסית כדי לספק סיוע רפואי. כאמור, חלק מהכסף נתרם ישירות לארגון, ובחלק אחר נרכש ציוד רפואי ותרופות ישירות על ידי התורמים, והארגון מסייע להעביר אותם לעזה.

חאג׳ יחיא עובד ברופאים לזכויות אדם כבר יותר משלושים שנה, מאז 1988. בשנה החולפת הוא נכנס לעזה עשר פעמים עם משלחות רפואיות. מתחילת 2019, הספיק להיכנס פעם אחת, לפני שבוע. במהלך הביקורים המשלחות מעניקות טיפולים רפואיים, מעבירות ציוד, מבצעות ניתוחים וגם אוספות מידע מבתי החולים, צוותי הרפואה ומשרד הבריאות בעזה.

"יותר מ-12 שנים אנחנו מבקרים ברצועת עזה", הוא פותח. "הזהרנו ונמשיך להזהיר מקריסת מערכת הבריאות. לבתי החולים חסרים 450 אלף ליטר סולר בחודש כדי לייצר חשמל שיפעיל את המערכות שלהם, ומה שיש – לא מספיק. קיים מחסור חמור בכל סוגי הציוד והתרופות. מאות סוגי ציוד מתכלה וחיוני (השומר על סניטציה. ר.י) למשל, פשוט לא קיימים במשרד הבריאות העזתי. יש 13 בתי חולים ממשלתיים, כשהגדול ביניהם הוא אלשיפא, וכולם לא ממש כשירים לתת שירותים בסיסיים. יש יותר ממאתיים סוגי תרופות שלא קיימות במלאי של משרד הבריאות המקומי. המחסור החמור בציוד מתכלה מונע ממנתחים לבצע ניתוחים קריטיים לעתים קרובות. שום מנתח המכבד את עצמו, את המקצוע שלו ואת החולה שלו לא מוכן להיכנס לחדר ניתוחים ללא הציוד הבסיסי הזה, כי הוא פשוט יעמיד את חיי החולה שלו בסכנה".

על פי הנתונים הקיימים בעמותה, חיים בעזה יותר מאלפיים חולים (מספר שאינו כולל את הפצועים בשל צעדות השיבה או תקיפות ישראליות) שלא יכולים לקבל טיפול ברצועה בשל מצבה של מערכת הבריאות ולא מצליחים לצאת לטיפולים בבתי חולים במזרח ירושלים, בישראל או בבתי החולים בגדה. לפי עמותות פלסטיניות שונות המסייעות לחולים מעזה, מספר המטופלים מעזה המקבלים טיפולים בבתי חולים ישראליים (כמו שיבא או הדסה, בעיקר) עומד על עשרות בלבד, בכל זמן נתון.

החסמים העיקריים בפני קבלת טיפול רפואי מחוץ לעזה הם העלות הכלכלית (עזה נחשבת לאחד האזורים העניים בעולם, יותר מחצית מהאוכלוסיה חיה מתחת לקו העוני) וסירוב של ישראל להעניק להם אישורי כניסה. מטופלים רבים פונים לרל"א לסיוע אחרי שנתקלו בסירוב כזה. "יש פה הפרה של זכות אדם בסיסית ביותר – זכותו של כל אדם לטיפול רפואי", אומר חאג׳ יחיא. "כארגון זכויות אדם, אנחנו מגישים בקשות בשם המטופלים, אך 50 אחוז מהבקשות נדחות מסיבות שונות: קרבה משפחתית לאדם מסוים הקשור להתנגדות הפלסטינית לכיבוש או לשהיד, או אפילו גיל. הכיבוש חושד שצעירים אולי משקרים בבקשות שלהם רק כדי לברוח מעזה, אז הוא לא מאשר להם להיכנס. לפעמים כוחות הכיבוש מחליטים בעצמם, שהחולה יכול לקבל טיפול בעזה ושהטיפול זמין לו שם, בהחלטה שרירותית שאף אחד לא יודע על מה היא באמת מבוססת".

מה היו המקרים הכי שכיחים שראית בשנה האחרונה?

"ביצענו עשרות ניתוחים קריטיים בתנאים קשים. המקרים הכי קשים היו מקרי הפגיעות בעורקים ובכלי דם כתוצאה מפגיעות ישירות מאש חיה של הצלפים. הפצועים האלו לעתים קרובות חייבים לקבל עוד טיפולים כמו ניתוחים אורתופדיים. לצערי יש המון מקרים של קטיעות רגליים, מה שהופך את חיי המפגינים לאחר האשפוז, הטראומתי מלכתחילה, לעוד יותר קשים. אם היה לרופאים ציוד, היה אפשר למנוע חלק גדול מהקטיעות.

"האחריות על הפשעים האלה היא של ממשלת ישראל, וממשלת ישראל לבד. היא הכוח הכובש והיא מחויבת לספק שירותים בסיסיים אלה. הבעיה היא לא שנותנים רק למעט פצועים לצאת ממעבר ארז. הפצועים העזתים לא בהכרח רוצים לקבל טיפול בישראל. הם רוצים טיפול פלסטיני בגדה או במזרח ירושלים. הם אומרים לישראלים, בצדק, 'אתם יורים עלינו, הורגים ופוצעים אותנו ואחר כך מציעים לי טיפול כדי שתצטיירו טוב בעולם?'. וגם אם היו מסכימים בכלל לטיפול כזה, ישראל לא ממהרת לאשר כניסות".

התגייסות מכל רחבי הארץ

ברמדאן האחרון שחל במאי, הופיעו ברשתות החברתיות קמפיינים, שקראו לפלסטינים בישראל לסייע לתושבי עזה. גם בתקשורת הפלסטינית בישראל הצטרפו לקריאה. וזה עבד. מאז, פלסטינים לא מפסיקים לתרום. חאג' יחיא מספר על התגובה לראיון שנתן לרדיו אל שאמס, תחנה המשדרת בערבית מנצרת. "דיברתי על העבודה שאנחנו עושים. ומה קרה אחר כך? קיבלתי פניות מפעילים משישה כפרים וערים פלסטיניות שהציעו להתחיל קמפיינים מקומיים בישובים שלהם כדי לקנות ציוד או לגייס כסף".

איך הם הגיעו לשבעה מיליון שקלים בשנה? חאג' יחיא מתאר את ההתגייסות הקהילתית המרשימה. "גייסנו מיליון שקל דרך קריאות שלנו לציבור. פעילים בעראבה אספו לבד יותר מחצי מיליון שקלים אחרי שנתתי שם הרצאה. בכאוכב אבו אלהיג'א, ישוב קטנטן, קרה אותו דבר. גם בטייבה, קלנסווה ועוד מקומות התנהלו קמפיינים מרשימים. בג'ת במשולש גייסו 650 אלף שקל דרך הרופא מוראד ותד. שייח' ראיד פתחי (דמות ידועה בקרב הציבור המסורתי הפלסטיני, ר.י.) פתח בקמפיין פייסבוק וגייס שני מיליון שקל דרך הדף שלו. ועדת המעקב של הערבים בישראל והמפלגות גייסו מיליון ומאתיים אלף שקל וקנו ציוד ותרופות בעצמם. עוד כמה עמותות נתנו לנו כסף. יש כמה חבר'ה צעירים מוואדי עארה שהביאו יותר ממאתיים אלף שקל, לגמרי לבד. הכסף שלהם מילא לנו שתי משאיות, אז צילמנו את המשאיות כדי שהם יראו שזה נכנס. אנחנו מתעדים כל סיוע לרצועה ונותנים קרדיט לתורמים".

איך אתם מצליחים לגייס כאלה סכומים?

"קל לאנשים לבטוח בנו כי הם יודעים שכל שקל שיתנו לרופאים לזכויות אדם, יגיע לאנשים שזקוקים יותר מכל לסיוע הרפואי. אנשים פשוט מחפשים לעזור לעזה. יש לי אלף קבלות ומכתבי תודה שאני לא מספיק לשלוח לאנשים. אנחנו עומדים לגייס אדם שיעזור לנו לטפל בכל הפניות האלה מפלסטינים בישראל עבור עזה. רמדאן מגיע עוד מעט. ברמדאן שעבר עבדתי 24 שעות ביממה".

הסיבה שבגללה פלסטינים רבים תורמים כסף דווקא לקראת רמדאן קשורה באחד מחמשת יסודות האיסלאם – מצוות "אלזכאה" שמשמעותה עזרה לנזקקים. גם החברה החילונית הפלסטינית תורמת בעיקר בתקופה זו, מאחר ואחרי רמדאן מגיע חג "עיד אל פיטר". לפי נתוני רופאים לזכויות אדם, הפלסטינים ממשיכים לתרום גם הרבה אחרי רמדאן. כשלוקחים בחשבון שהפלסטינים בישראל מאיישים תדיר את תחתית המדדים הסוציו-אקונומיים בישראל, המיליונים הנתרמים לרופאים לזכויות אדם מאוד מרשימים.

מה עם יהודים ישראלים? אתם מקבלים מהם תרומות למען עזה?

"רק היום אשה יהודיה נתנה לי צ'ק. חמש מאות שקל. הרבה יהודים תורמים וזה בהחלט מחמם את הלב. אנחנו תמיד קוראים לישראלים לבוא ולתמוך בבני האדם בעזה, הסובלים ממחסור של אחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר – הזכות לטיפול רפואי".

למידע נוסף על פעילות רופאים לזכויות אדם, הקליקו כאן. להעברת סיוע למען רכישת תרופות וציוד רפואי לתושבי עזה, הנה פרטי הבנק של העמותה:

בנק הפועלים. סניף 567 (בית אסיה, ת"א) מספר חשבון 398005. בעמותה מבקשים לציין בהפקדה כי התרומה היא למען עזה.