newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צלם ישראלי: חייל חטף לי מצלמה והשליך אותה ארצה

חיילים ניסו למנוע מצלמים לכסות את ההפגנות של תושבי ראס כרכר נגד סלילת כביש על אדמותיהם. חייל תועד כשהוא מאיים לשבור מצלמה של צלם פלסטיני. דו"צ: התנהגות החייל בסרטון תתוחקר והנהלים יחודדו

מאת:

בימים האחרונים התחדשו העבודות להקמת דרך חדשה לשימוש המתנחלים ליד הכפר הפלסטיני ראס כרכר שממערב לרמאללה, והחיילים במקום פועלים ביד קשה נגד עיתונאים: ביום שלישי נעצר צלם פלסטיני והוחזק במעצר עד שעות הערב, ואתמול (רביעי) חייל תקף עיתונאי מתמחה של "מגזין 972+" והשליך את מצלמתו לקרקע.

ביום שלישי השבוע יצאו תושבי הכפר למחות נגד העבודות. הם חסמו את הדחפורים, הצליחו להגיע אל מתחת לכלים הכבדים, אך הדחפורים המשיכו לעבוד. החיילים עצרו באלימות קשה לפחות שלושה מפגינים. החיילים גם עצרו באלימות את בהאא׳ נסאר, צלם סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית ׳וופא׳, והשכיבו אותו לקרקע.

צלם פלסטיני שתיעד את ההפגנות בימים האחרונים סיפר שהחיילים ניסו למנוע צילומים. "אותי תפסו ורצו לעצור", הוא אמר, "רק במזל הצלחתי לצאת משם, והם עצרו את בהאא, למרות שהגיע להפגנה לקראת הסוף ולא עשה דבר״.

בסרטון הווידאו שצולם במקום אפשר לראות את אחד החיילים מאיים על נסאר ואומר לו: ״אני אשבור לך את המצלמה, תפסיק לצלם״ (דקה 1:03 בסרטון להלן). החייל תופס בידו את המצלמה של הצלם, וכשהצלם אומר לו ״בצלם״, החייל מסנן ״בצלם בתחת שלי, הנה״, ומתרחק מהמקום. חיילים אחרים ממשיך להציק לצלם ולחסום אותו.

בסרטון נוסף אפשר לראות את המכות שחיילים נותנים לצלם פלסטיני, רגע לפני שהם עוצרים אותו:

למחרת, ביום רביעי, המשיכו ההתנכלויות למפגינים ולצלמים. עשרות תושבים צעדו לכניסה לכפר, ועמדו שם כדי לצפות בדחפורים שעובדים על אדמתם, במרחק של מאות מטרים מהם. למרות שהיה מדובר במשמרת שקטה וקטנה, החיילים החלו לפזר אותה ברימוני הלם ובדחיפות.

טל פרידן, מתמחה של מגזין 972+, בחר להישאר בתוך שטח הכפר בזמן המחאה. למרות שעמד בין בתי הכפר, באזור שלא הוכרז שטח צבאי סגור, חיילים זרקו לכיוונו רימון הלם, וחייל אחר דרש ממנו לזוז אחורה. בזמן שפרידן מילא את הוראותיו, החייל דחף אותו אל מאחורי משאית שעמדה במקום, תפס את המצלמה שלו והפיל אותה לקרקע ללא כל סיבה (אפשר לראות את הסרטון שצילם פרידן להלן). בהמשך תהו החיילים, למה אנחנו, כישראלים, מגיעים לסקר את האירוע. נראה שלא הצליחו להבין איזה עניין יש לעיתונאים ישראלים בהפגנה פלסטינית קטנה נגד גזילת אדמות.

בעוד המפגינים מוחים על העבודות, כוח של חיילים חסם את היציאה היחידה מהכפר, המשמשת כיציאה גם לכפר הסמוך ג'אנייה. פלסטיני לבוש במדים רפואיים ניסה להסביר לחיילים שהוא רופא הנמצא בדרך לעבודתו, ופלסטיני אחר סיפר להם שהוא ממהר לבית חולים. ״אז שהרופא יטפל בחולה פה״, היתה התשובה של אחד החיילים. חייל אחר דרש מהפלסטינים שעוכבו בכניסה לכפר שיגידו למפגינים להתפזר, למרות שהם הסבירו לו שאין להם קשר למחאה.

אחרי דקות ארוכות, החיילים עברו לנוהל מחסום: כל רכב פלסטיני נדרש לכבות את המנוע (וכתוצאה מכך גם את המזגן) ולחכות באוטו הלוהט כשהמפתחות מונחים על הגג. כל כמה דקות העבירו כלי רכב או שניים.

לאחר סיום המחאה, טור של עיתונאים ממתין לצאת, אחד החיילים אומר בקשר שכולם עיתונאים, אבל הפקודה לא משתנה. כל רכב נאלץ לשים את המפתחות על הגג ולהמתין. כשמגיע תורנו, החיילים מופתעים מעט. אחד מהם מסנן מהם ״מהרסיך ומחרביך ממך ייצאו״. אחרי כמה דקות נותנים לנו לצאת.

מדובר צה"ל נמסר: "כחלק מעבודות בינוי המבוצעות על-ידי המנהל האזרחי בתיאום עם צה״ל סמוך לכפר ראס כרכר נסלל כביש גישה לשטח באיזור. שלשום ואתמול בשעות הבוקר התקהלו פלסטינים ויצרו הפרת סדר שכללה זריקת אבנים לעבר כוחות צה"ל. על מנת להחזיר את השקט למרחב ולאפשר את המשך העבודות הוכרז שטח צבאי סגור באישור המפקד המוסמך. לאחר שהפלסטינים שהיו במקום לא התפנו, הגיב הכוח הגיב באמצעים לפיזור הפגנות.
באירוע נעצרו 4 חשודים בגין תקיפת חיילים וזריקת אבנים על אזרחים וחיילים. החשודים הועברו להמשך חקירת כוחות הביטחון.

"תגובת החיילים הנראית בסרטונים תתוחקר והנהלים יחודדו".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf