newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נדחה ערעורו של מנהיג מאבק אל-עראקיב; ירצה 10 חודשי מאסר

בדצמבר האחרון הרשיע בית משפט השלום בבאר שבע את השיח' סיאח בן ה-69 בהסגת גבול וגזר עליו עשרה חודשי מאסר בפועל וקנס של 36,000 שקל. סיאח: "גם עשר שנים בכלא לא ירתיעו אותי, אמשיך להיאבק על הקרקע שלי ושל משפחתי"

מאת:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה הבוקר (שלישי) את ערעורו של שיח׳ סיאח אבו מדיע׳ם, 69, ממנהיגי המאבק נגד הריסת הכפר הבדואי הלא מוכר אל-עראקיב. בית המשפט קבע שסיאח ירצה עשרה חודשי מאסר בפועל באשמת כניסה למקרקעי ציבור שלא כדין והסגת גבול, וכן ישלם קנס על סך 36,000 שקל, כפי שגזר עליו בדצמבר 2017 בית המשפט השלום.

סיאח יחל לרצות את עונשו ב-16 בספטמבר. הדיון בערעורו הבוקר נקבע באופן חריג בזמן פגרת בתי המשפט בפני נשיאת בית המשפט רויטל יפה-כ״ץ, והשופטים אליהו ביתן וגילת שלו. עשרות תושבים ופעילים הגיעו לבית המשפט כדי לתמוך בסיאח, ביניהם חברי הכנסת איימן עודה וג'ומעה אזברגה.

״לא עשרה חודשים ולא עשר שנים בכלא ירתיעו אותי, אני אמשיך להיאבק ולגור על הקרקע שלי ושל משפחתי״, אמר סיאח לשיחה מקומית בתום הדיון. ״לצערי מנשלים את הזכויות של הערבים בארץ הזו בהדרגה, סבינו חיו על השטח הזה. הם טוענים שזו מדינת חוק עם שוויון, אבל זה לא כך. בכל מקרה נמשיך לגור על הקרקע״.

״סיאח הוא סמל בשביל הבדואים. הערבים בנגב ובמיוחד הכפר עראקיב הם המראה האמיתית שאומרת אין צדק, אין דמוקרטיה, לא היתה פה מההתחלה״. שיח' סיאח בדיון על ערעורו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, 28.8.2018 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

פעילים ותושבים איתם שוחחתי חוששים שההרשעה והמאסר של סיאח הם רק צעד ראשון, שיוביל להרשעה וכליאה של תושבים נוספים בניסיון לשבור את המאבק של הכפר שהפך לסמל המאבק הבדואי בנגב.

133 הפעמים בהן נהרס הכפר מאז 2010 (ההריסה האחרונה התבצעה ב-16באוגוסט) לא גרמו לתושבי אל עראקיב לוותר ולעזוב את אדמתם. בשנים האחרונות, במקביל להריסות, מקדמת המדינה גם הליכים משפטיים שונים במטרה לשבור את תושבי הכפר. בנוסף להליך נגד סיאח שנידון היום, מתקיים הליך פלילי נוסף נגדו ונגד תושבים אחרים, וכן תביעת נזיקין על הפינויים בה הוכרע על פיצוי של 25,000 שקל שהתושבים ישלמו למדינה. התושבים ערערו על ההחלטה. כמו כן מתקיים נגד התושבים הליך של בזיון בית המשפט על כך שהם לא פינו את השטח. במקביל לכל אלה מתנהל התיק האזרחי בו תבעו התושבים את המדינה בדרישה להכרה בזכויותיהם על הקרקע.

בהכרעה בערעור כתבו השופטים לגבי התעקשותו של סיאח להישאר על הקרקע ״מדובר ב-19 אירועים נפרדים שבוצעו לאורך תקופה ארוכה, כך שאין לקבל את הטענה כאילו מדובר במקרה ראשון או בענישה ללא אזהרה מוקדמת. בתי המשפט השונים הבהירו לו שוב ושוב כי אל לו לעשות דין לעצמו וכי אינו רשאי להתגורר במקרקעין, אך המערער בשלו״. חשוב לציין שההחלטה לשלוח אזרח למאסר על עבירות של פלישה והסגת גבול היא החלטה חריגה. עורך דין פלילי שעבר ליד אולם הדיון התקשה להאמין שמישהו הולך להיכלא חודשים רבים על עבירות כאלה.

הריסות בתים, אל-עראקיב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

133 הפעמים בהן נהרס הכפר מאז 2010 לא גרמו לתושבי אל עראקיב לוותר ולעזוב את אדמתם. אל-עראקיב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

לפי עורך הדין שחדה אבן ברי שמייצג את סיאח, כל ההליך הפלילי שנוהל נגדו נועד להשפיע על ההליך האזרחי שמנהלים תושבי אל-עראקיב נגד המדינה: ״כל ההליך הזה נובע משיקולים זרים, שבא בעצם להביא אותו לבית המשפט בתביעה האזרחית שלו כעבריין מורשע, עם קביעה שיפוטית שהוא פולש, וכך לפגוע בסיכוים שלו בתביעת הבעלות״. לגבי דחיית הערעור הוא הוסיף: ״זה פסק דין קשה, לא ציפינו לתוצאה הזו, סברנו שבית המשפט יביא בחשבון את העובדה שהתביעה שלו עדיין מתנהלת וכל עוד לא התקבלה החלטה שם לא יכניסו למאסר, עד לקביעה סופית״. כעת הוא בוחן אפשרות לערער לבית המשפט העליון על ההרשעה והעונש המאסר.

במהלך המשפט, טען עורך דינו של סיאח שאין מדובר בריבוי עבירות, כי הוא נמצא על הקרקע באופן רצוף  במשך שנים רבות. עם זאת שופט בית משפט השלום, יואב עטר, קבע שבכל פעם שסיאח יצא מהכפר לטיפול רפואי או פגישה ואז חזר – מדובר בעבירה חדשה. לדבריו, לאחר כל הריסה המדינה לוקחת את חזקת הבעלות מחדש על האדמות, והישארותו של סיאח במקום היא עבירה חדשה.

ד״ר עואד אבו פריח, יליד הכפר, התייחס להקשר הפוליטי של החלטת בית המשפט: ״סיאח הוא סמל בשבילי ובשביל שאר הבדואים. הערבים בנגב ובמיוחד הכפר עראקיב הם המראה האמיתית שאומרת אין צדק, אין דמוקרטיה, לא היתה פה מההתחלה״. לגבי ההליך בעניין הקרקעות שעדיין נדון בבית המשפט הוא הוסיף: ״המאבק נמשך משנות החמישים, אז נישלו את הקרקעות שלנו, ועכשיו הם רוצים להפוך את הנישול לחוקי על ידי הפיכת בעל הקרקע החוקי לפושע ולהכניס אותו לכלא. משתמשים בחוקי המדינה, שהם לא לטובתנו מלכתחילה. לא נעשה פה צדק, זה המשך ישיר של הממשל הצבאי. המדינה עדיין לא הוכיחה שהקרקע שלה, אז למה הם ממהרים להכניס אזרח ישראל שחי על האדמות שלו מאז ומתמיד, בן שבעים, לכלא? כל הזרועות של הממסד, כולל קק״ל והמנהל, לא יצליחו, גם בעזרת החוקים החדשים שחוקקו במיוחד בשבילנו, למחוק את הזכות הבסיסית שלנו לבעלות על הקרקע שלנו״.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf