newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כיף לחגוג עם נטע, עצוב להבין מה שהניצחון יעשה לנתניהו ולכיבוש

לפתיחת השבוע של העברת שגרירות ארה"ב לירושלים הימין יכול לסמן עוד וי: אירוויזיון 2019 בירושלים הבנויה והמאוחדת. נטע ברזילי היא אדירה, ואישית מגיע לה ההישג הזה, אבל עם הניצחון היא הבקיעה גם גול למען ההסברה של הכיבוש

מאת:

אני אתחיל מהרמה האישית: אני מת על נטע ברזילי. הייתי בעדה כל הדרך כבר ב"הכוכב הבא". אני חושב שהיא עילוי מוזיקלי נדיר. אישית, איחלתי לה כל נקודה במהלך הצפייה הלילית באירוויזיון, וכעסתי על כל מדינה שלא הצביעה לה. אני ממש שמח בשבילה שהיא ניצחה.

אבל בתמונת המאקרו, התוצאות מצביעות על משהו אחר. וזה שאין ספק: הימין צודק. ישראל יכולה להפציץ את האיראנים חופשי, לדחוף לפירוק הסכם בינלאומי שרוב העולם מאמין בו כדרך מרכזית לפירוז גרעיני, לירות בעיתונאים ובמפגינים לא חמושים, להחזיק מליוני בני אדם תחת משטר צבאי גזעני למעלה מחצי מאה – ושום דבר רע לא יקרה. להיפך. שגרירויות עוברות לירושלים. המסחר הבינלאומי בצמיחה (בעיקר הייצוא הביטחוני שאפשר לשווק לאחר שנוסה בקרב). ומעכשיו אימרו: בשנה הבאה אירוויזיון בירושלים המאוחדת שלנו. ואם מדי פעם שומעים חרחור מהפלסטינים שדורכים על צווארם אז לא נורא.

אפשר לטעון, כמובן, שהצבעת הקהל המסיבית לנטע ברזילי, בכל קצוות אירופה, לא הייתה אמירה פוליטית בעד הכיבוש, אלא התלהבות כנה ממנה אישית ו/או מהמסר שלה. התלהבות שאני עצמי חולק, כאמור. אני בטוח שזה נכון, ושרוב המצביעים לא חשבו שהם עושים מעשה פוליטי, בניגוד לשופטים מטעם תאגידי השידור – שבפירוש כן הביאו את הפוליטיקה בחשבון. (אם כי סביר שחלק מהצופים, אגב, דווקא בפירוש כן עושים מעשה פוליטי, כחלק מהנדידה של אירופה לכיוון של ימין איסלמופובי ואנטי-דמוקרטי). אפשר להגיד שנטע עצמה מייצגת משהו אחר, פתוח, מקבל, כמו שהיא עצמה אמרה על הבמה לאחר הזכייה.

אבל בפוליטיקה אנחנו לא מתעסקים רק בכוונות טובות. ישראל הרשמית, ישראל של ה"הסברה", יודעת טוב מאוד למנף כל קול ביקורתי ולהפוך אותו להוכחה שלמרות הכיבוש, אנחנו הרי ה"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" (גם אם רק ליהודים). היא יודעת לארוז את תל אביב כליברלית ופתוחה ומגניבה, בכוונה מוצהרת ממש להסתיר את ירושלים על דתיותה וכיבושה.

וכך גם כאן. כמו שכתבה אורלי נוי לאחרונה, נטע ברזילי מייצגת את ישראל, במלוא מובן המילה. כשבאולפני השידור במודיעין ובבית בבלפור מאחלים מזל טוב לנטע ועל הדרך מודיעים חגיגית "בשנה הבאה בירושלים הבנויה" – המאחלים יודעים טוב מאוד שזו חגיגה לאומית, שזו תרומה אדירה למיצוב הבינלאומי של ישראל, ויותר ספציפית שזה הישג דיפלומטי נוסף ל"קוסם יחסי החוץ", בנימין נתניהו. הוא לא מתבלבל לרגע וחושב על ההישג האישי של נטע, כמו שאולי היינו רוצים לחשוב על זה. הוא כבר חושב איך ימנף את האירוויזיון הבא לקידום ההסברה של ישראל, ולקידום ההסברה של בנימין נתניהו.

חגיגות בכיכר רבין אחרי הניצחון של נטע ברזילי באירוויזיון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חגיגות בכיכר רבין אחרי הניצחון של נטע ברזילי באירוויזיון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מה שבטוח – זה יהיה מעניין. ככל שיתקרב האירוויזיון בירושלים, כך בכל אחת מארבעים ומשהו המדינות המשתתפות יתחילו דיונים פוליטיים על הכיבוש. פעילי BDS יפרסמו תמונות ופרטים על מה שקורה לפלסטינים בירושלים הכבושה ובכלל תחת השלטון הצבאי של ישראל, והמדינות והאמנים שנוסעים לכאן יצטרכו להתייחס לזה. זה כנראה לא יעצור את האירוויזיון הבא מלהתקיים באצטדיון טדי, אבל לדיון הפוליטי הבינלאומי הזה, ולצורך של ישראל להתגונן בפניו – יהיו ערך בפני עצמם.

עד אז צריך להמשיך להיאבק בכיבוש כאן, בכלים שלנו, בתמיכה במאבק העממי הפלסטיני, בעבודה פוליטית בתוך החברה הישראלית – ובין לבין ללכת להופעות של נטע ולהרים עם הנסיכה הזאת את הגג. כי לה באמת מגיע.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf