newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נתוני שב"ס: רק כרבע מהאסירים בישראל יהודים

חשיפה: גם בניכוי פלסטינים מהשטחים, ערבים נכלאים בשיעור של פי שניים מחלקם באוכלוסייה. בנתונים לגבי אסירים קטינים הפערים גדולים עוד יותר, לרבות שיעורי כליאה קיצוניים לצעירים אתיופים

מאת:

על פי נתונים רשמיים שהגיעו לידי שיחה מקומית, רק כרבע מהאסירים המוחזקים בבתי הכלא במדינת ישראל הם יהודים, ומקרב הקטינים רק כ-13% הם יהודים. בתשובה לבקשת חופש מידע שהגשתי יחד עם ארגון "רופאים לזכויות אדם", ענה קצין ניהול ורישום אסירים בשירות בתי הסוהר, עו"ד מיכאל אביטן, כי מתוך 20,568 האסירים והעצירים הנמצאים כעת בחסות שב"ס, 5,659 הם יהודים, 12,397 הם ערבים, ו-2,512 מוגדרים כ"אחר" (ביניהם גם מבקשי המקלט המוחזקים בכלא חולות, וכמה אזרחים זרים שאינם יהודים ואינם ערבים).

מקרב אזרחי ותושבי ישראל (לא כולל פלסטינים תושבי הגדה ורצועת עזה), שיעור הערבים בכלא עומד על מעל ל-43%, יותר מכפול משיעורם באוכלוסייה. בין הקטינים אזרחי ותושבי ישראל המצב אף חמור יותר: מתוך 281 הקטינים הישראלים המוחזקים על ידי שב"ס, רק 100 הם יהודים, והשאר ערבים (160) ואחרים (21). בהתחשב בעובדה שעל פי נתוני למ"ס, שיעור הקטינים היהודים עומד על מעל 73% מכלל הקטינים בישראל, שיעור ייצוגם באוכלוסיית הכלואים נמוך ממחצית שיעורם באוכלוסייה.

אם נוסיף לאלה את מספר הקטינים הפלסטינים תושבי הגדה המערבית המוחזקים בבתי הכלא בישראל (511, על פי נתוני שב"ס שהועברו ל"בצלם"), יוצא ששיעור הקטינים היהודים מסך כל הקטינים הכלואים עומד על כ-13% בלבד.

> אלשיך טעה אפילו בנתונים, אבל גם מבקריו טועים

אינפוגרפיקה: רות מרום. נתונים: שב"ס. תמונת רקע: מארק ניימן, לע"מ

אינפוגרפיקה: רות מרום. נתונים: שב"ס. תמונת רקע: מארק ניימן, לע"מ

בין תושבי הגדה ורצועת עזה הכלואים בישראל, רובם המכריע (81%) הם ביטחוניים, והשאר פליליים. אסירים ביטחוניים הם כאלה שמסווגים כך על ידי שב"ס. למונח "אסיר ביטחוני" אין הגדרה חוקית ואין רשימת עבירות פומבית לפיה אפשר לסווג מישהו כאסיר ביטחוני. עם זאת, ובניגוד לדעה הרווחת, מרוב האסירים הביטחוניים נמנעות אותן הטבות להן זוכים אסירים פליליים, כמו למשל לימודים, שיחות טלפון, ביקורי המשפחות שלהם מוגבלים לפעמיים בחודש, ועוד. מתוך 6,283 האסירים הביטחוניים המוחזקים כעת בבתי הכלא הישראלים, רק 31 מהם (כחצי אחוז) הם יהודים.

בעקבות הודאתו של המפכ"ל רוני אלשיך אין להתפלא על כך שגם בקרב היהודים קיימת הטייה אתנית: בחודש יוני עמד מספר הקטינים יוצאי אתיופיה הכלואים בכלא אופק על כ-18.5%, ירידה משנים קודמות, אך עדיין עשרות מונים יותר משיעורם באוכלוסיה הכללית. אם כן, מכיוון שכלא אופק הוא מתקן הקטינים היחיד בארץ (ליהודים, פלסטינים קטינים נכלאים גם במגידו ובעופר), מתוך 281 אזרחים ותושבים ישראלים קטינים בכלא, 18.5% הם כ-51 קטינים, שהם 51% ממספר היהודים הקטינים. בהתחשב בעובדה שיוצאי אתיופיה מהווים 2% מהאוכלוסיה, מדובר בהטייה עצומה, העשויה להעלות שאלות קשות לגבי אי-הפניות של מערכת המשפט הישראלית.

בחודש יוני חשפנו כאן כי מעל מ-60% מהמעצרים שמבצעת משטרת ישראל מנוהלים כנגד לא-יהודים. הנתונים הנחשפים כאן עכשיו משלימים את התמונה, ומציירים מציאות לפיה יהודים לא רק נעצרים פחות, אלא גם נשלחים פחות לכלא. ישראל היא לא המדינה היחידה בה הכליאה מוטה על בסיס אתני: בארצות הברית שיעור הכליאה של אפריקנים-אמריקאים הוא פי שישה מזה של לבנים. עיקר ההבדל הוא בהכרה שמדובר בבעיה. בעוד שבארה"ב מתנהלים קמפיינים להעלאת המודעות להטיה הזו, בארץ הנושא הזה כמעט ולא קיים בשיח הציבורי.

"כליאה במקום שוויון"

עו"ד רגד ג'ראייסי, מנהלת היחידה לזכויות המיעוט הערבי באגודה לזכויות האזרח, מסבירה כי הנתונים מעידים על הרשלנות בטיפול בפשיעה במגזר הערבי. "האפליה היומיומית שחווים הערבים בישראל, היעדר מסגרות שימנעו התדרדרות לפשע, היעדר משאבים לטיפול מונע, עוני ומצוקה, הם הגורמים שמובילים לכך ששיעור הערבים בכלא כל כך גבוה יחסית לאוכלוסייה. כל המנהיגים של החברה הערבית בישראל מבקשים כבר שנים שהמשטרה תטפל בנושא הפשיעה ותאסוף את הנשק הבלתי חוקי, אבל לחינם. אפשר וצריך לעצור את המצב עוד לפני שהוא מתדרדר לפשיעה ולכליאה".

מחקרים גם מראים ששופטים מטילים יותר עונשי מאסר על ערבים מאשר על יהודים, במיוחד אם מדובר בשופט יהודי. מהאגודה נמסר גם כי מכיוון שערבים מהווים מיעוט גם במערכת המשפט, הסיכוי של ערבי להישלח למאסר עולה.

ח"כ מיכל רוזין (מרצ), חברה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, אמרה לשיחה מקומית כי "הנתונים מצביעים על מדיניות כליאה שמחליפה מדיניות של שוויון, חינוך ומניעה. הפשיעה הפלילית משקפת את הפערים האתניים והמעמדיים בחברה הישראלית ומעידים כי הממשלה מטפחת את הפערים וסוללת את דרכם  לפשיעה. פערים בחינוך ובהשכלה, בתשתיות, ואכיפה סלקטיבית בין המגזר היהודי לערבי מובילים לתוצאה העגומה הנשקפת בנתונים".

"לטעמי", המשיכה, "הבעיה העיקרית בנתונים הללו הם האחוזים הגבוהים של הקטינים הכלואים. המצב הביטחוני הנפיץ הותיר את הממשלה ללא מענה מדיני ראוי וחבריה בחרו לקדם מדיניות "אצבע קלה על ההדק" תוך כרסום הולך וגובר בזכויות הפרט. לא בכדי ישראל מצויה כיום בין המדינות היחידות במערב המאפשרות הטלת עונשי מאסר על קטינים מתחת לגיל 14. בתי הכלא משמשים את הממשלה להמשך מדיניות הפלסטרים, ללא פתרון ארוך טווח – כלאת, שכחת – למרות שלא טיפלת. אין להקל ראש באכיפה, אך חוזקה של מדינה היא בשמירת המתח הנכון שבין ביטחון לזכויות הפרט וטיפוח מדיניות שוויונית שמזהה פערים המובילים לפשיעה ומשקיעה תקציבים ומשאבים בטיפול מונע".

עו"ד פאדי ח'ורי מהמרכז המשפטי עדאלה מסר כי "האפליה בין יהודים לערבים, לרעת האחרונים, עוברת כחוט השני בכל שלבי ההליך הפלילי. החל משלב המעצר, בו לזהותו הלאומית של העצור השפעה על השאלה אם ולכמה זמן ישהה העצור מאחורי סורג ובריח, וכלה בשלב ההליך הפלילי גופו, שממחקר של הנהלת בתי המשפט עולה כי סיכויי נאשם ערבי להיות מורשע עולים על סיכויי נאשם יהודי. כמו כן, לפי אותו מחקר, העונשים המוטלים על מורשעים ערבים הינם חמורים יותר מהעונשים המוטלים על מורשעים יהודים. אפליה זו יכולה להסביר את ייצוג היתר של האוכלוסייה הערבית באוכלוסיית האסירים בבתי הכלא".

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

> לעיריית ירושלים יש תירוצים חדשים למחסור הישן בכיתות במזרח העיר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf