newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם עובדים פלסטינים יפגעו מההחלטה לסמן מוצרי התנחלויות?

הכיבוש הוא שחונק את הכלכלה הפלסטינית, ולא סימון מוצרי ההתנחלויות באירופה. רק אחוז זעום מהעובדים הפלסטינים מועסק בהתנחלויות, ומרביתם היו מעדיפים לא לעבוד שם אם היתה להם אלטרנטיבה

מאת:

כותבת אורחת: נור עראפה

בשעה טובה פרסם האיחוד האירופי את הנחיותיו לסימון מוצרים שיוצרו בהתנחלויות הבלתי-חוקיות, אשר נבנו על-ידי ישראל בשטחים שכבשה ב-1967. עוד בטרם פורסמו ההנחיות יצאה ממשלת ישראל נגד המהלך בטענה שהוא חותר תחת השלום ומפלה כנגד ישראל.

בנוסף טענה הממשלה, בלי טיפת בושה, שהסימון יפגע בפלסטינים שעובדים בהתנחלויות. טענה זו זורעת בלבול במכוון, ומסיטה את תשומת הלב הבינלאומית מהנזק האדיר שנגרם לכלכלה הפלסטינית כתוצאה מהכיבוש והקולוניאליזם הישראליים.

נכון, ישנם פלסטינים שעובדים בהתנחלויות. אבל מהו מספרם? ומדוע הם עובדים בהתנחלויות? כדי לענות על שאלות אלה, ראוי להתחיל במבט קצר על השפעתו של הכיבוש הישראלי על הכלכלה הפלסטינית.

> איך ההחלטה על סימון מוצרים מחזקת את הכיבוש

עובדי מוסך י.צרפתי שובתים במישור אדומים, בשטחים הכבושים, לאחר שיו"ר הועד הנבחר שלהם אוים בפיטורים משום שניסה לאגד את העובדים הפלסטינים (צילום: אליפלט שרה לביא)

עובדי מוסך י.צרפתי שובתים במישור אדומים, בשטחים הכבושים, לאחר שיו"ר הועד הנבחר שלהם אוים בפיטורים משום שניסה לאגד את העובדים הפלסטינים (צילום: אליפלט שרה לביא)

ישראל ניצלה ועודנה מנצלת את הכלכלה הפלסטינית – הן ישירות והן באמצעות מפעל ההתנחלויות הבלתי-חוקי שלה – מאז תחילתו של הכיבוש. היא הפקיעה אדמה ורכוש פלסטיניים לטובת בנייה בהתנחלויות ולצורכי חקלאות; היא השתלטה על משאבי מים (המתנחלים, שמספרם מגיע כיום ללמעלה מ-600 אלף, משתמשים בפי שישה מכמות המים, המשמשת את 2.6 מיליון הפלסטינים בגדה המערבית); היא השתלטה על אתרים תיירותיים; והיא ניצלה מחצבות ומכרות פלסטיניים, את ים המלח ומשאבי טבע בלתי מתחדשים נוספים.

בנוסף, ההתנחלויות נתמכות על-ידי תשתית של כבישים ומחסומים ועל-ידי גדר ההפרדה, המובילים ליצירתם של בנטוסטנים מבודדים. על-פי מחקר של הבנק העולמי, 68% מהשטחים המכונים שטחי C – המהווים 60% מהגדה המערבית, ושבורכו בעושר של משאבי טבע – מיועדים לצרכי ההתנחלויות, בעוד שפחות מאחוז אחד מיועד לשימוש פלסטיני. הפרגמנטציה הפיזית של המרחב הפלסטיני, בשילוב עם המגבלות הישראליות על תנועה וגישה, הובילו להתפתחותן של כלכלות נפרדות בתוך השטחים הכבושים – עובדה שפוגעת פגיעה אנושה בהיתכנות של הפיתוח הכלכלי הפלסטיני המיוחל.

בשנת 2010 הוערכו העלויות הנגזרות מהכיבוש הישראלי בכ-85% מהתמ״ג הפלסטיני הכולל (כ-7 מיליארד דולרים). מכך עולה כי מפעל ההתנחלויות הבלתי-חוקי חונק לחלוטין את הכלכלה הפלסטינית. אין זה מפתיע, אם כן, שהכלכלה הפלסטינית סובלת מחולשה מבנית ומבסיס ייצור מוחלש, אשר איננו מסוגל לייצר תעסוקה והשקעה באופן מספק. כמו כן, אין זה מפתיע שהפלסטינים הפכו תלויים לחלוטין בסיוע בינלאומי – שמגיע בין היתר מכספם של משלמי המסים במדינות האיחוד האירופי.

המציאות הכלכלית הקשה הזו היא שדוחפת חלק מהפלסטינים – שמספרם הוערך בפחות מ-3.5% מכוח העבודה הפלסטיני הכולל בשנת 2013 – לעבוד בהתנחלויות הישראלית, היכן שהם נתונים לתנאי אבודה קשים ואף לעיתים מסוכנים. למרביתם אין ביטוח בריאות שיגן עליהם במקרה של תאונת עבודה, ו-93% מהם אינם מיוצגים על ידי איגוד עובדים, כך על-פי ההערכות. כמו כן, ניתן לפטר אותם באופן שרירותי ואף לבטל את היתרי העבודה שלהם במידה וינסו להתאגד ולדרוש את זכויותיהם.

אנו שומעים לעיתים טענות שעובדים פלסטינים מקבלים שכר גבוה יותר בהתנחלויות מאשר בשוק העבודה הפלסטיני. עם זאת, חשוב לציין שלפי המחקר הזה – הם מרוויחים בממוצע פחות מחצי משכר המינימום בישראל. בהתנחלות בקעות שבבקעת הירדן, לדוגמא, פלסטינים מרווחים רק 35% משכר המינימום החוקי. זוהי ההתנחלות שבה יושבים בתי האריזה של חברת "מהדרין", היצואן הגדול ביותר של פירות וירקות לאיחוד האירופי.

בפועל, למעלה מ-82% מהעובדים הפלסטינים היו שמחים לעזוב את עבודתם בהתנחלויות, אם רק הייתה להם אלטרנטיבה בשוק העבודה הפלסטיני.

> אין בהתנחלויות כמעט מוצרים לסמן

מדבקה שמסמנת מוצרים ישראלים בחנות ברמאללה (צילום: ג'סיקה דוואני, ג'אסט ויז'ן)

מדבקה שמסמנת מוצרים ישראלים בחנות ברמאללה (צילום: ג'סיקה דוואני, ג'אסט ויז'ן)

ישראל מסיטה את הדיון כשהיא טוענת שהסימון האירופי יפגע בכמה אלפי עובדים פלסטינים, כשבמציאות מיליוני פלסטינים נושלו על-ידיה ממשאביהם הכלכליים. המדיניות הקולוניאלית של ישראל הרסה כליל את הכלכלה הפלסטינית.

בקיצור, הכיבוש הישראלי פוגע בפלסטינים הרבה יותר מאשר כל השפעה שיכולה להיות לסימון מוצרי התנחלויות באיחוד האירופי. מה שהפלסטינים צריכים זה לא עוד עבודות בהתנחלויות בלתי-חוקיות. הם צריכים סוף לכיבוש. רק אז הם יוכלו לחזק את בסיס הייצור של כלכלתם, לייצר תעסוקה, להבטיח עצמאות ואי-תלות כלכליים –  ולהפסיק להיות תלויים בסיוע מהאיחוד.

האיחוד האירופי מכיר באי-חוקיותו של הפרויקט הקולוניאלי הישראלי, המפר את תקנות אמנת האג מ-1907, את אמנת ז׳נבה הרביעית מ-1949, ואת זכות הפלסטינים להגדרה עצמית.

בתור שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, הנחיות האיחוד האירופי לסימון מוצרים אינן עומדות בהתחייבויות המשפטיות והמוסריות של האיחוד: מדינות שלישיות מחויבות להמנע מסיוע שמתחזק מצב בלתי-חוקי. האיחוד האירופי צריך להכיר בכך ששימור יחסי הסחר עם ההתנחלויות, הוא למעשה מנציח את הכיבוש הישראלי ואת הניצול של משאבי הטבע הפלסטיניים.

נור עראפה היא עמיתת מחקר באל-שבקה, רשת המדיניות הפלסטינית. המאמר פורסם במקור באנגלית ב"לה מונד דיפלומטיק" ותורגם על ידי תום דולב.

> קק"ל מנשלת בדואים בישראל, קק"ל בריטניה עורכת "ערב בדואי קסום" בלונדון

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf