newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רוב הישראלים היהודים והפלסטינים בשטחים כבר לא תומכים בפתרון שתי המדינות

סקר חדש בקרב ישראלים ופלסטינים: המשך הרחבת ההתנחלויות מוביל לחוסר אמון בכך שפתרון שתי המדינות ניתן ליישום. על רקע הכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל עולה התמיכה במאבק חמוש בקרב הפלסטינים וב"מלחמה מכרעת" בקרב הישראלים היהודים

מאת:

חוסר אמון מוחלט, ייאוש מפתרונות של שלום ועלייה בתמיכה במלחמה מכרעת (בקרב ישראלים) או מאבק אלים (בקרב פלסטינים), כך עולה מסקר עומק חדש שמתפרסם היום (חמישי). על פי הסקר הפלסטיני-ישראלי המשותף, התמיכה בפתרון שתי המדינות יורדת, כאשר רק מיעוט של 46% מהפלסטינים ואחוז זהה של ישראלים יהודים מביעים תמיכה בפתרון. בקרב פלסטינים אזרחי ישראל נרשמת עדיין תמיכה גבוהה בפתרון שתי המדינות והיא עומדת על 83%.

בתגובה לשאלה "מה הדבר הבא שצריך לקרות", רק 26% מהפלסטינים, לעומת 45% ביוני האחרון, אמרו שצריכים להגיע להסכם שלום, ואילו 38%, לעומת 21% בסקר הקודם, בחרו באפשרות של מאבק חמוש. בקרב הישראלים, הקבוצה הגדולה ביותר (38%) בחרה שלום, לעומת 45% ביוני האחרון. 19% מהישראלים בחרו באפשרות של "מלחמה מכרעת" בפלסטינים. ביוני האחרון, רק 12% בחרו באפשרות המלחמה.

את הסקר ערכו ביחד החוקרים ד״ר ח׳ליל שקאקי ווליד לדאדווה מהמרכז הפלסטיני למדיניות ולמחקרים, וד״ר דליה שיינדלין (שהיא גם בלוגרית באתר האח של שיחה מקומית, "מגזין 972+"), עם מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום. על פי חוק סימון ארגוני שמאל, שנכנס לתוקף לאחרונה, ציינו מחברי הסקר כי הוא נערך במימון זר, של האיחוד האירופי, משרד הנציגות ההולנדית ברמאללה ומשרד תוכנית הפיתוח של האו"ם בשם משרד הנציגות היפנית ברמאללה.

> בתי ספר הרוסים: ישראל מונעת חינוך מילדים פלסטינים בשטחים

תושב בלעין וההתנחלות מודיעין עלית (ארכיון: אורן זיו / אקטיבסטילס)

תושב בלעין וההתנחלות מודיעין עלית, שנבנתה על אדמת הכפר (ארכיון: אורן זיו / אקטיבסטילס)

הסקר נערך בדצמבר 2017, לאחר הכרזתו השנויה במחלוקת של טראמפ על הכרה אמריקאית בירושלים כבירת ישראל, בקרב מדגם מייצג של 1,270 פלסטינים בגדה המערבית ועזה ושל 900 ישראלים, והוא כלל מדגמים מורחבים של מתנחלים ושל פלסטינים תושבי ישראל. צוות הסוקרים מקיים מידי כחצי שנה סקר דומה ומנתח כך מגמות שונות בקרב החברות בישראל-פלסטין.

את הירידה בתמיכה בפתרון שתי המדינות מייחסים מחברי הסקר להכרזתו של טראמפ, שהובילה לעימותים אלימים, אולם בעיקר להמשך התרחבות ההתנחלויות. לשאלה האם ההתנחלויות התרחבו יותר מדי, עד כדי כך שפתרון שתי המדינות נעשה בלתי אפשרי, או שמא עוד אפשר לפנות את ההתנחלויות כך שהפתרון עדיין ישים ענו 60% מהפלסטינים כי איחרנו כבר את הרכבת. לעומתם 48% מכלל הישראלים חושבים שיש עדיין היתכנות לפתרון מול 42% שחושבים שהוא אינו ישים. אבל – בקרב ישראלים יהודים בלבד ישנו כבר רוב לאלו שחושבים שהתפתחות ההתנחלויות הופכת את פתרון שתי המדינות לבלתי ישים בפועל.

על פי הסקר בשני הצדדים, כשלושה רבעים מאמינים שהסיכוי להקמת מדינה פלסטינית בצד מדינת ישראל בחמש השנים הקרובות נמוך או אפסי (75% מהפלסטינים ו־73% מהיהודים הישראלים).

משחק סכום אפס

הסקר עמוס במידע ונתונים מרתקים, ובוחן את עמדות המשיבים משני הצדדים לגבי שלל הצעות לפתרונות לסכסוך – החל ממדינה אחת וקונפדרציה ועד אפרטהייד או טרנספר. אני ממליצה מאוד לקרוא אותו. אבל אולי החלק המעניין ביותר לדעתי הוא זה שעוסק באופן שבו הצדדים תופסים את עצמם ואת הצד האחר.

האם הצד האחר רוצה שלום? בקרב הפלסטינים, 37% מסכימים לכך שרוב הישראלים רוצים שלום. פחות משליש מהיהודים הישראלים (30%) חושבים שרוב הפלסטינים רוצים שלום. בקרב פלסטינים אזרחי ישראל, 85% מסכימים לכך שרוב הפלסטינים רוצים שלום, ו־57% מסכימים לכך שהיהודים הישראלים רוצים שלום.

> יותר מאלף חיילים כבר שברו שתיקה. למה הם עושים את זה?

ההכרזה של טראמפ הובילה לעימותים אלימים ולמשבר אמון חמור (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)

ההכרזה של טראמפ הובילה לעימותים אלימים ולמשבר אמון חמור (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)

האם אפשר לסמוך עליהם? בקרב הפלסטינים יש רוב מוצק המרגיש שאי אפשר לסמוך על היהודים הישראלים (89%). בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל המצב משתנה: 61% מסכימים לכך שאפשר לסמוך על היהודים הישראלים, ו־30% אינם מסכימים. בקרב היהודים הישראלים, שלושה רבעים מאמינים שאי אפשר לסמוך על הפלסטינים. רק 19% הסכימו להיגד שאפשר לסמוך על הפלסטינים.

את הבסיס לחוסר האמון ניתן אולי למצוא בתפיסה המדכדכת הרווחת בקרב הצדדים שהסכסוך הישראלי פלסטיני מתאפיין ביחסים של "סכום אפס", כלומר – אין שום צעד שיהיה מועיל לשני הצדדים; כל דבר שמועיל לצד אחד ירע את מצבו של הצד האחר. 51% מהישראלים היהודים מסכימים עם התפיסה הזאת, כמו גם 53% מהפלסטינים אזרחי ישראל ו־72% מהפלסטינים.

על הפחד: 46% מהפלסטינים מפחדים מחיילים ישראלים וממתנחלים חמושים. 35% מפחדים מכלל היהודים. יש הבדלים ניכרים בין הנסקרים בגדה המערבית לבין אלה ברצועת עזה: 53% מהנסקרים בגדה פוחדים מחיילים וממתנחלים, לעומת רק 36% מתושבי רצועת עזה. נתון זה משקף את העובדה שתושבי הגדה נמצאים במגע יומיומי עם חיילים ומתנחלים.

בקרב היהודים הישראלים, רוב של 57% מסכים עם ההיגד "אני מרגיש פחד כלפי פלסטינים". זוהי ירידה לעומת שני הסקרים שנערכו בשנה הקודמת אז הרגישו כך שלושה רבעים מהישראלים היהודים. בקרב המתנחלים 79% הסכימו עם ההיגד.

בנוסף, על פי הסקר, 51% מהיהודים פוחדים מערבים ישראלים, אבל רק 7% מערביי ישראל הסכימו עם ההיגד שהם פוחדים מיהודים ישראלים, ו־90% לא הסכימו.

> מאגר מידע חדש: כך האוניברסיטאות משתפות פעולה עם הכיבוש

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf