עזה: ילד נהרג מנפל שהתפוצץ, ההרוג העשירי מאז צוק איתן

אתמול נהרג בעזה מוחמד סמי אבו ג'ראד, בן 4, כתוצאה מהתפוצצות נפל (תחמושת שלא התפוצצה ברגע הפגיעה) שהשאיר שם צה"ל במהלך המתקפה האחרונה. מוות זה מביא את מספר ההרוגים כתוצאה מנפלים אלו לעשרה בפחות מחודשיים.

על פי פרסומים שונים של דובר צה"ל אפשר לחשב כי הצבא השתמש בעזה בלפחות 13 קילוטון של חומרי נפץ של פגזי טנקים, ארטילריה ובעיקר הפצצות מטוסי קרב, הרבה מהם בצורת תחמושת לא מדויקת. זוהי כמות חומר נפץ דומה למה שהופל על הירושימה, אבל על אזור ששטחו בערך כשליש משטח הירושימה. לפי אומדנים מקובלים 5 עד 15 אחוז (תלוי בסוג החימוש) מתחמושת זו הפך לנפלים.

 > איך אמא וארבעה ילדים מתים לא מעניינים את התקשורת הישראלית

מסורת ארוכה של הרוגים חפים מפשע כתוצאה מנפלים

במלחמה בשנת 2006 בלבנון זרה צה"ל פצצות מצרר באזורים נרחבים. גרסת הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, היתה כי לא נתן הוראה לירות פצצות מהסוג הזה וכי הירי בוצע ללא ידיעתו. גרסה זו נסתרה על ידי קצינים מהיחידה שאחראית על הירי. חלוץ אף דאג להקים ועדה שניקתה אותו מאחריות. אחוזי הנפל כאמור הגיעו אז לכ-30 אחוזים, בעיקר בתקיפה ב-72 השעות האחרונות.

עם סיום הלחימה סירב צה"ל להעביר ללבנון ולאו"ם מפות של מיקומי ההפצצות בכדי שיוכלו לטפל בנפלים. לאחר קמפיין בינלאומי – שצמח בעקבות יותר מ-122 הרוגים בחודשים הבאים כתוצאה מהנפלים, רבע מהם ילדים – סיפק צה"ל מפות לא שמישות. צויינו בהן אזורים אך לא קאורדינטות, ואלו לא צמצמו כמעט את אזורי החיפוש.

כך בתוך שנה נהרגו 249 בני אדם כתוצאה מסירוב ישראלי זה, וממשיכים להיהרג. ביניהם גם עובדי או"ם שעוסקים בפינוי. בעזה בשלוש השנים שאחרי "עופרת יצוקה" נהרגו כך 111 בני-אדם מתוכם 64 ילדים. גם אם תושבי האזורים הללו מודעים לסכנות, לחצים כלכליים מכריחים אותם בכל זאת לצאת לאזורים הממוקשים, בטח באזור צפוף כמו עזה.

 לא רוצים לפגוע בחפים מפשע? חייבים לשנות את המדיניות

לא מן הנמנע כי שיעורי הנפל החריגים מלבנון של צה"ל חזרו גם ב"צוק איתן". עם ההתמשכות הלא צפויה של הלחימה ("תוך יומיים שלושה יושמד החלק הארי של המנהרות", אמר אז שר הביטחון), המנוגדת לתורת הלחימה הישראלית, שמן הסתם שבשה את תוכנית החימוש, ייתכן כי צה"ל החל להשתמש בפצצות שתאריך התוקף שלהן קרוב יותר לתפוגה ובחימוש ישן יותר.

גורם נוסף שעשוי להגדיל את שיעור הנפלים הוא השימוש הלא סטנדרטי של צה"ל בפגזי טנקים למשל, שמיועדים להתפוצץ בפגיעות בשיריון טנק וצה"ל משתמש בהם לפגיעה בבתים וגם בבני-אדם. גם סביר להניח שהיות וצה"ל שומר כמות נכבדה של תחמושת לאיומים הרבה יותר גדולים מהחמאס, ככל שהתמשכה הלחימה נעשה שימוש בתחמושת פחות איכותית. כלומר ניתן להעריך כי יש היום בעזה בין 1,300 טון עד 3,000 טונות של חומר נפץ תקני, המקבילה של 300,000 קסאמים, המחכים להתפוצץ בריכוזי אוכלוסיה או סמוך להם.

אם צה"ל ינהג באופן דומה למה שעשה בלבנון ו"עופרת יצוקה", כפי שצפוי לצערי, צפויים עוד מאות הרוגים בעזה בשנים הקרובות, היות ותושבי עזה חסרים את האמצעים והידע לאיתור ופירוק בטוח של הפצצות הללו. בחלקם הגדול ההרוגים יהיו ילדים, בשל סקרנותם ואי הבנתם את גודל הסכנה.

בתקיפות "צוק איתן" נהרגו בעזה לפחות 2,189 בני אדם, לפי נתוני האו"ם לפחות 67 אחוז אזרחים, לפי נתוני צה"ל כ-55 אחוז אזרחים, מהם 521 ילדים. למעט שני מקרים שסוקרו בהרחבה בעולם – הרג הילדים בחוף עזה, והרג הפליטים במחנה האו"ם בבית חאנון, שם נפתחו חקירות פליליות במצ"ח לאחר שוועדה מטכ"לית קבעה כי "הממצאים העובדתיים שנאספו על ידי המנגנון והוצגו לפצ"ר, ביססו יסוד סביר לחשד כי התקיפה בוצעה שלא בהתאם לכללים המחייבים" – טענות צה"ל היו כי הוא עושה ככל יכולתו שלא לפגוע בבלתי מעורבים.

ניקוי האזורים הללו הוא מלאכה סבוכה, יקרה מאוד, שתארך שנים. התירוצים הרגילים שישראל נוהגת להשתמש בהם לגבי הפגיעה בבלתי מעורבים – שהייתם באזור קרוב ללחימה וטעויות למיניהן – כבר לא עומדים לה במצב שנוצר אחרי הלחימה. המינימום המוטל על ישראל לאחר התקיפות הנרחבות הוא עזרה מסיבית בניקיון השטח, אם לא לקיחת אחריות מלאה על כך. זאת אפילו רק בכדי לתקף במשהו את טענתה לגבי השתדלותה הרבה למזעור הפגיעה בבלתי מעורבים, "כפי שאף צבא בעולם לא נוהג".

זה גם לדעתי המינימום המצופה מעם שטוען שפניו לשלום. שיתוף פעולה שכזה אולי אפילו סופסוף יוליד משהו למען צמצום הקזת הדם ההדדית והחוזרת ונשנית השגורה באזור.