עיתונאים הפגינו בעפולה לשחרורו ממעצר של העיתונאי הפלסטיני שובת הרעב

כארבעים מפגינים התייצבו היום בצהריים בשערי בית החולים "העמק" בעפולה בקריאה לשחרורו המיידי של העיתונאי הפלסטיני מוחמד אלקיק, ששובת רעב מזה 62 ימים נגד מעצרו המנהלי ונמצא בסכנת חיים.

בהפגנה השתתפו בין היתר שורת עיתונאים ערבים מרדיו א-שמס, מעיתון אל-אתיחאד, מהאתרים כל אלערב, בוקרא ועוד, וכן חברי הכנסת חנין זועבי, יוסף ג'בארין, באסל גטאס ועבד אל-חכים חאג' יחיא מהרשימה המשותפת. המפגינים נשאו כרזות בערבית, עברית ואנגלית נגד מעצרו של אלקיק ולמען חופש העיתונות בכלל, וכן קראו לשחרור האסירים הפוליטיים בכלל.

"מוחמד אלקיק הפך לסמל עבור עיתונאים, ודוגמא לאדם שגם כשהוא עצור מצליח להיות חופשי במחשבותיו", אמר חה"כ ג'בארין לשיחה מקומית. "כל חטאו הוא שהגן בכתיבתו על זכויות העם שלו. בשביתת הרעב שלו הוא מאתגר את כוחות הכיבוש ואת המעצר המנהלי, כשהוא דורש או שחרור – או שיגישו נגדו כתב אישום אם יש ראיות כלשהן שעבר על החוק".

ג'בארין וזועבי ציינו שניהם שהם מנסים מזה כמה שבועות לבקר את אלקיק, שכן מעמדם כחברי כנסת מקנה להם את הזכות לבקר כל אסיר, אך לדבריהם שב"ס מונע זאת מהם, והם פנו בעניין ליו"ר הכנסת. [עדכון, 27.1: משב"ס נמסר בתגובה כי "האסיר שובת רעב, ובכך מפר את המשמעת, ועל כן אסורים עליו גם ביקורים". יש לציין שמדובר בתגובה מוזרה מעט, שכן ביקור אצל אסירים היא פריבילגיה של חברי הכנסת, לא של האסיר עצמו, ועל כן לא אמורים לשלול אותה על בסיס התנהגותו של האסיר].

> ארבעה גוונים של שמאל מול ימין אחד גדול

מוחמד אלקיק, שעובד ככתב של כלי תקשורת סעודי, נעצר על ידי חיילים בביתו ברמאללה בנובמבר האחרון. לדברי קרוביו נחקר בחשד ל"הסתה עיתונאית" ונשאל שאלות בעלות אופי פוליטי, מה שהוביל אותו לסרב לשתף פעולה עם חוקריו. לאחר מכן הוציא הצבא נגדו צו מעצר מנהלי בטענה שהעיתונאי מהווה סכנה לביטחון האזור, אך ללא האשמות ספציפיות, ללא כתב אישום, ללא משפט וללא הגבלת זמן. אלקיק שובת רעב נגד המעצר המנהלי, ומצבו הרפואי הדרדר קשות בימים האחרונים.

מקורביו טוענים שמדובר ברדיפה בשל דעות שהביע במסגרת עבודתו, אך בשב"כ טוענים שלמעצר אין קשר לעבודתו העיתונאית, אלא לכך שאלקיק הוא פעיל חמאס, שישב על כך בכלא בעבר, ושמעורב בפעילויות טרור.

"במסגרת העבודה העיתונאית אנחנו [העיתונאים הערבים, ח.מ.] יכולים לפגוש אנשים המוגדרים ביטחונית כאויבים, ואם אנחנו מדברים איתם מתוך מחויבות מקצועית-עיתונאית זה מיד מכניס אותנו לקטגוריה של חשודים", אומרת על כך חולוד מסאלחה, ממארגני ההפגנה, שעובדת ב"אעלאם – המרכז הערבי לחירות המדיה". "לעומת זאת, אם עיתונאי ישראלי נוסע לסוריה או אירן – החשד הזה לא קיים.

"במקרה של אלקיק אנחנו רואים אדם במעצר מנהלי, שלא מגישים נגדו כתב אישום, כשבמקביל עוד ועוד עיתונאים פלסטינים מדווחים לאחרונה שהם מזומנים לחקירות, מגבילים את חופש התנועה שלהם או שהם מותקפים באזור הסיקור. כל זה לדעתי מלמד שהעיתונאים הפלסטינים על הכוונת".

מעבר למחאת העיתונאים בבית החולים "העמק" בימים האחרונים נשמעו יותר ויותר קולות מחאה מצד ארגון העיתונאים הפלסטיני ושר האסירים של הרשות הפלסטינית. מחר (רביעי) צפוי עניינו של אלקיק לעלות לדיון בפני שופטי בג"ץ. [עדכון, 27.1: שופטי בג"ץ קבעו שלאור החומר הסודי שהוצג להם, ולא לנציגיו של אלקיק, העציר יישאר במעצר מנהלי].

> מבקשי המקט ב"חולות" עזבו את חדר האוכל כי המזון לא ראוי למאכל 

****

חלק מהעיתונאים בהפגנה היום מצאו את עצמם במצב החריג שבו הם משמשים בו זמנית כמפגינים וכמסקרים מטעם כלי התקשורת שלהם. כך גם אני. את מחאת העיתונאים לשחרורו של אלקיק חשוב לסקר, אבל כעיתונאי ברור לי שגם חשוב להצטרף אליה.

נכון, אנחנו לא יודעים על מה באמת עצור אלקיק. בשב"כ, כאמור, טוענים שאין שום קשר בין המעצר לבין עבודתו והתבטאויותיו. אבל בהיעדר אישומים ספציפיים, בהיעדר כתב אישום ומשפט שמתנהלים בשקיפות כמתבקש במדינת חוק, לא ניתן לקבל את הטענות האלה כמות שהן, בעיקר לאור העובדה שמדובר בעיתונאי ולאור טענות קרובי משפחתו, עורך דינו וארגון העיתונאים הפלסטיני ומרכז אעלאם. אלה מדגישים שבתקופה האחרונה עצרה ישראל שורה של פלסטינים שנודעו בהתבטאויות ביקורתיות כלפי הרשות הפלסטינית – ובהם חבר פרלמנט פלסטיני ואת אלקיק עצמו, שמרבה למתוח ביקורת על הנהגת הרשות.

"למוחמד אלקיק יש אג'נדה אסלאמית, ויכול להיות שאני לא מסכימה עם האג'נדה שלו", אומרת מסאלחה. "אבל גם לעיתונאים ישראלים יש אג'נדות ואינטרסים שאני לא תמיד מסכימה איתם, אבל ברור שגם אם עיתונאי ישראלי ייעצר אני אעמוד לצדו. זה מבחן הקוליגיאליות".

במצב הזה אני חושב שחובתם של עיתונאים, ובמיוחד של עיתונאים ישראלים, לדרוש את מה שמוחמד אלקיק דורש בעצמו: אם הוא פשע, יש להגיש נגדו כתב אישום. אם לא – לשחרר אותו. חובתנו להתנגד למעצר מנהלי של עיתונאי.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> הפגנה בכלא 400 לשחרור סרבנית מצפון וכל האסירים הפוליטיים