newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

על ערביי מחמד וערבים טובים: תגובה לרמי יונס

מרבית אזרחי ישראל הערבים מצהירים שיש לשחרר את החטופים, וגם שצה"ל הוא צבא לא מוסרי ורצחני. ח"כ זועבי ודומיה הם "הערבים הטובים" שמעשיהם משרתים את נתניהו ומרזל ומשניאים אותנו על הרוב היהודי

מאת:

כותב אורח: עבּד ל. עזבּ

אמרו את זה חכמים ממני: לעיתים המציאות עולה על כל דמיון. כך חשתי כשקראתי את רשימתו של רמי יונס, "יש ערביי מחמד שיגידו רק מה שהישראלים רוצים לשמוע על החטיפה". עד כדי כך מר יונס? הם ערביי "מחמד"? אם העברית שלי אינה מטעה אותי, המלה "מחמד" מתייחסת כמעט תמיד לחיות הנמצאות ברשות האדם למטרות שעשוע.

בתור דוגמאות לערביי מחמד, מביא המחבר את לוסי אהריש, חבר הכנסת ד"ר עפו אגבארייה ואת יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו-מאזן). הרשה נא לי לומר לך שאני חולק על דבריך מאוד ולו מהטעם הפשוט שכל אחד מהנ"ל תרם ועדיין תורם לעמו בצורה משמעותית ביותר בעיניי.

> יש ערביי מחמד שיגידו רק מה שהישראלים רוצים לשמוע על החטיפה / רמי יונס

שימו לב למגוון הלא גדול של התגובות בקרב אזרחי ישראל הערבים לחטיפה. הרוב נוטה להצהיר בגלוי שיש לשחרר את החטופים. ברור שיש גם קו שאותו מובילה חברת הכנסת חנין זועבי, ושעורר גל עצום של תגובות נזעמות מצד החברה היהודית-ישראלית. רמי יונס, כשהזכרת את "הישראלים" בכותרת מאמרך ברור שהתכוונת ליהודים, כי באותה כותרת אתה מזכיר גם את הערבים. מסקנה: אתה לא חושב או לפחות לא מצהיר שאתה ישראלי.

אז בניגוד אליך – אני כן. יש לי אזרחות ישראלית שלעיתים אני גאה בה (מדע, קצת חופש ביטוי, רמת חיים גבוהה) ולרוב אני מתבייש בה (כיבוש). אינני פרנואיד בדרך כלל אך תחושתי היא שהצהרתך משתלבת היטב עם הקו שאתה מייצג, יחד עם רשימה ארוכה של אנשים בולטים כמו ח"כ זועבי.

אנחנו יודעים היטב בשמאל הערבי בסגנון חד"ש שהמסר שלנו לציבור "בעייתי". הוא איננו חד כמו המסרים שגורסים שערבים לא יכירו במדינת ישראל, כמו חנין זועבי שמבצעת פעולות ראווה (המרמרה) ושל ראאד סלאח שמצהיר השכם והערב שישראל היא עניין זמן. ואיזה מדינה איננה עניין של זמן?

המסר ה"בעייתי" שלנו הוא בדיוק, אבל בדיוק, יתרוננו המוסרי. כן, אני לא מצטנע, זהו בדיוק יתרוננו המוסרי עליכם. אין אצלנו שחור ולבן. אין אמת מוחלטת חוץ משתיים: נולדתי ואמות. אין קדושים. הדבר היחיד שמתקרב לדרגת קדושה בעינינו הוא חיי אדם. לכן בכל הדיונים והוויכוחים בהם השתתפתי אמרתי שגלעד שליט איננו חטוף, הוא שבוי מלחמה. הוא היה במדים בעמדה צבאית כשנשבה. אנחנו בשמאל "המחמד" חושבים שלא רק שצה"ל איננו הצבא המוסרי בעולם, הוא צבא לא מוסרי כלל ורצחני. אנחנו חושבים שישראל היא פסאודו-דמוקרטיה.

בשמאל "הבעייתי" אנו רואים ברוצחי משפחת פוגל רוצחים שפלים שיש לגנות בכל לשון, ואנו רואים במי שירה את הפגז בזמן עופרת יצוקה לתוך בית בעזה ובו 14 נפשות – רובן ילדים ונשים, והוא ידע זאת – רוצח שפל לא פחות. בשמאל "הבעייתי" אנו מאמינים ודוגלים בדו-קיום של יהודים וערבים במדינת ישראל שתהפוך לדמוקרטית. לכן, יוצא שהערבים "האמיתיים" כמוך מר יונס ושהיהודים "האמיתיים" דוגמת ליברמן ומרזל, שני הצדדים שונאים אותנו.

הפיאודלים של פעם, הלאומנים של היום

וכאן הגענו למשוואה האמיתית. ידוע לך מאין צמחה חברת הכנסת זועבי. שורשיה דומים מאוד לשורשיך מבחינה חברתית. ולכן מה שהיה פעם השכבה הפאודלית הפלסטינית מהווה קבוצה כמעט סגורה. זוהי השכבה החברתית שמצצה בתאווה את הדם של רוב העם הפלסטיני לפי 1948. כאשר שכבה זו הבינה כי מדינת ישראל תהיה עובדה קיימת – וכמו כל בעלי ההון האופורטוניסטים בעולם, שרק הכסף והשררה מעניינים אותם ושעבורם המטרה מקדשת ועוד איך את האמצעים – היא חברה לכוח החדש.

סבה של ח"כ זועבי היה ממקימי מדינת ישראל, נא לעיין בוויקיפדיה. כיום היא ממלאת בדיוק אותו תפקיד אבל בתחכום, כאילו. היא ואתה משרתי נתניהו-ליברמן-מרזל. הנה הילד מנצרת שהעלה את מה שהעלה לרשת החברתית. וכמו במקרה של סלמאן רושדי, מהומת אלוהים. מה יצא מזה? הוא נעשה לאחד האנשים המפורסמים והעשירים ביותר בעולם והוא חי עד היום באושר ועושר.

בקומכם, משרתי הימין, להקים זעקות אלוהים במקרים כאלה, אתם כמובן משרתים את שולחיכם בכך שאתם משניאים את האוכלוסייה הערבית על הרוב היהודי. אבל, וחשוב מכך, אתם מפרים עקרונות יסוד רבים של החיים, לא כל שכן של הדמוקרטיה.

שניים מהם חשובים ביותר: מדוע לא יורשה לילד מנצרת לומר את אשר על לבו כל עוד איננו עובר על החוק? זכותו. בדיוק כפי שזכותך לכתוב את מאמריך וזכותה של חברת הכנסת זועבי לומר מה שהיא רוצה ובו בזמן לשרת את בן-גביר. זכותכם.

ואם הוא כבר אמר את אשר אמר, מדוע לגנות אותו? האם לא היה ראוי יותר לקיים עימו דו-שיח תרבותי כדי להבהיר לו מדוע דעתו איננה מקובלת? ואגב, הרקע המשפחתי שלו איננו ממין העניין. ועוד אגב, גם אם הוא חיפש תשומת לב וקיבל אותה בזכות משרתי ביבי כדוגמת ח"כ זועבי, זה עניינו בלבד.

כן, אנחנו מתנגדים לחטיפה של אזרחים. גם אם הם מתנחלים פשיסטים, עדיין מדובר באזרחים. אנחנו מתנגדים לכל חטיפה של אזרחים ללא קשר לזהותם או לזהות חוטפיהם. כן, אנחנו מקווים ששלושת החטופים ישוחררו בריאים ושלמים מיד. אנחנו מתנגדים למעצרים מנהליים של הפלסטינים אבל מתנגדים גם לירי באזרחים גם אם הם מתנחלים. אנחנו מתנגדים לכיבוש, אנחנו בעד צדק חברתי, אנחנו בעד שוויון מגדרי ואנחנו שונאים טייקונים ומשרתיהם.

ואם לסכם את הדברים ברוח הימים ההם שהיא אקטואלית מאוד לימינו: אתם "ערבים טובים". הצרה הקטנה היא שאתם שופרי ההסברה והתעמולה הטובים ביותר של הימין הישראלי. הצרה הגדולה יותר היא שאתם עושים זאת ביודעין.

ד"ר עבּד ל. עזבּ, הוא ד"ר לכימיה תרופתית, מורה ועיתונאי חובב.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf