newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"צומוד": מאות פלסטינים ויהודים הקימו מאחז מחאה בגדה

פעילים מארגונים פלסטינים, ישראלים ויהודים-אמריקאים, הקימו מחנה בכפר סארורה בדרום הר חברון, ומשקמים את הכפר במטרה לאפשר לתושביו לחזור. בשבוע הקרוב הם יקיימו במקום סדנאות אי אלימות

מאת:

[עדכון 23:30:] עשרות חיילים הגיעו לשטח המחנה כדי לפנות את מאות הפעילים שמנסים להתנגד בדרכים לא אלימות, תוך שירת מחאה. "העולם כולו רואה" הם קוראים לעבר החיילים שמפרקים את האוהלים שבנו ביומיים האחרונים.

[עדכון 00:10:] החיילים החרימו את כל הציוד של הפעילים, כולל האוהלים, ציוד חשמל וגנרטור, ועזבו את השטח. הפעילים ממשיכים בצומוד, נשארים במקום וממשיכים בהפעלת "מחנה החירות".

***

כ-300 פעילות ופעילים פלסטינים, ישראלים, ויהודים מהתפוצות הקימו אתמול (שישי) את "צומוד – מחנה חירות" בכפר סארורה שבגדה המערבית ומאז הם שוהים במקום. הפעילים והפעילות הקימו שלושה מאהלים, ניקו ושיפצו את אחת ממערות המגורים, ומתכוונים להמשיך ולעבוד על ידי סלילת כביש לכפר, הכנה של המערה למגורים ושיקום באר הכפר, במטרה לאפשר לתושבים לחזור ולגור בכפרם.

סארורה הוא כפר פלסטיני בדרום הר חברון השוכן בגבעות הסמוכות להתנחלות מעון והמאחז חוות מעון. במשך עשורים תושביו סבלו מהתנכלויות אלימות של מתנחלים, עד שאחרוני התושבים עזבו אותו ועברו לכפרים סמוכים בשנת 1997. אנשי הכפר מספרים כי גם לאחר העזיבה ניסו התושבים להמשיך ולעבד את אדמותיהם, אולם, הם טוענים, כל מה שזרעו נעקר, באר המים הורעלה על ידי חיות מתות שהושלכו לתוכה, וכל ניסיון לאחוז באדמתם סוכל באלימות מצד המתנחלים באזור.

> המתנחלים צריכים לשלוח פרחים לשופטי בג"צ לדורותיהם

צומוד – מחנה החירות נבנה בכפר סארורה, שתושביו חוזרים אליו אחרי 20 שנה. (צילום: אחמד אל באז/אקטיבסטילס)

צומוד – מחנה החירות נבנה בכפר סארורה, שתושביו חוזרים אליו אחרי 20 שנה. (צילום: אחמד אל באז/אקטיבסטילס)

משמעות המילה הערבית "צומוד" – התנגדות דרך היאחזות בקרקע. אתמול בשעות הצהרים המוקדמות, עימאד סארורה פתח את דלת המערה שבה גדל אך שאינה משמשת כביתו כבר עשרים שנה והזמין את הפעילים והפעילות להתארח בה, ולעזור לו לשפץ אותה. הפעילים ניקו את המערה ושיפצו את חומת האבן מסביב לפתחה, והיום מתכננים הפעילים לבנות בה רצפת בטון.

מאחורי "צומוד-מחנה החירות" עומדת קואליציה רחבה של ארגונים, בהם "צעירים נגד התנחלויות" הפועל בחברון, ארגון The Holly Land Trust , "לוחמים לשלום", וכן "המרכז היהודי לאי-אלימות" ו-All that's Left – שניהם ארגונים יהודים-אמריקאים. הפעילים מתכננים להישאר במחנה בשבוע הקרוב. לצד עבודות השיקום של הכפר הם מתכננים לקיים במקום סדנאות אי אלימות ופעילויות שונות.

עיסא עמרו מ"צעירים נגד ההתנחלויות" אמר על הפעולה כי "בכל יום אנחנו רואים עוד ועוד התנחלויות נבנות ועוד פלסטינים נעקרים מאדמתם. הפעילות שנעשית כאן להשיב משפחות פלסטיניות לאדמתן היא חלק מהמאבק המתמשך שלנו לצדק, חירות ושוויון". סמי עוואד מארגון holy land trust אמר "אנחנו חלק מתנועה גלובלית של אנשים שדורשים את אדמותיהם וזכויותיהם באופן לא אלים". סולימאן ח'טיב, מנכ"ל לוחמים לשלום, הזמין אנשים להגיע למחנה ולשדר מסר של תמיכה בחירות לכל יושבי הארץ.

עימאד סארורה פותח את דלת המערה שהיתה ביתו:

צומוד - מחנה החירות (צילום: All that's left)

צומוד – מחנה החירות (צילום: All that's left)

שעות העבודה הראשונות במחנה התנהלו תחת עינם הפקוחה של אנשי כוחות הבטחון שהשקיפו על הנעשה כשהם ממוקמים במרחק מה ברכביהם הצבאיים. גם רכב הבטחון של ההתנחלות מעון נצפה בסביבה. הפעילים גם זיהו רחפן חג מעליהם ומצלם אותם. לא ברור מי המשלח והמתעד שהפעיל אותו מרחוק. לפי עדויות של פעילים, גם רכב של המנהל האזרחי עבר במקום בצהרי שישי וסקר את המאהלים שהוקמו, ללא אינטרקציה עם תושבי המחנה. כמה שעות אחר כך, לאחר השעה חמש, הגיעו למקום מתנחלים על אופנועי שטח וצילמו את הפעילים. לא נרשמו עימותים.

עד כה נראה כי מספרם הרב של הפעילים מנע מהמתנחלים או הצבא להגיע ולהפריע לעבודות. הצלחתם של התושבים לחזור לאדמותיהם תלויה בכך שפלסטינים, ישראלים ובינלאומיים ימשיכו לבוא ולעבוד כתף אל כתף עם תושבי המקום. יוזמי "צומוד" מסבירים כי פעילות כזו היא בו-זמנית אקט של סולידריות ועזרה ממשית לאנשים שאדמותיהם נגזלו מהם, פעולה ישירה, אחיזה איתנה בקרקע במחאה נגד ההתפשטות של ההתנחלויות, והשמעת קול נגד משטר הכיבוש בכלל. הם מבהירים ש"צמוד: מחנה חירות" ימשיך לעבוד עד שכל תושבי הכפר יוכלו לחזור אליו, שהם מחויבים להמשיך בדרך של התנגדות לא-אלימה לכיבוש ומזמינים את כולכן להצטרף.

> החייל הבודד והמתנחל עם הקוראן: עוד יום שמש בארץ המאחזים

צומוד – מחנה החירות נבנה בכפר סארורה, שתושביו חוזרים אליו אחרי 20 שנה. (צילום: All that's left)

צומוד – מחנה החירות נבנה בכפר סארורה, שתושביו חוזרים אליו אחרי 20 שנה. (צילום: All that's left)

צומוד – מחנה החירות נבנה בכפר סארורה, שתושביו חוזרים אליו אחרי 20 שנה. (צילום: אחמד אל באז/אקטיבסטילס)

צומוד – מחנה החירות נבנה בכפר סארורה, שתושביו חוזרים אליו אחרי 20 שנה. (צילום: אחמד אל באז/אקטיבסטילס)

חמישים שנים יותר מידי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf