newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למה כניסה לכפר בגדה המערבית חסומה כבר 17 שנים?

בימי האינתיפאדה השנייה ניהלה ישראל מדיניות סיטונאית של חסימות בגדה. למרות הבטחות הצבא, הכניסה לכפר קלקאס נותרה חסומה מאז, מה שמאלץ את התושבים לנסוע בדרכים עוקפות וארוכות או לסכן את חייהם בחצייה רגלית של כביש 60. כעת התושבים יוצאים למחות

מאת:

דיווח ותמונות: אחמד אל-באז, אקטיבסטילס

כ-250 תושבי הכפר קלקאס, דרומית לחברון, הפגינו ביום שישי האחרון בשעות הצהריים נגד חסימת הכניסה הראשית לכפרם על ידי הצבא.

חסימת הכניסה לכפר החלה בימי האינתיפאדה השניה, לפני 17 שנים. לדברי אחד התושבים, "לא היתה סיבה מיוחדת לחסימת הכפר שלנו דוקא. בימי האינתיפאדה השניה, עם הפשיטות התכופות ליישובים הערבים והעימותים בין הצבא למתנגדים הפלסטינים, ישראל הפעילה מדיניות נרחבת של חסימות כאלה. תלוליות עפר היו הדרך הקלה והמהירה ביותר לבצע אותן, בזמנו יכולת לראות אותן ממש בכל מקום".

המוחים קיימו את תפילת יום השישי המוסלמית ליד תלוליות העפר החוסמות את המעבר לעיר הגדולה הסמוכה, חברון. ילדים נשאו שלטים עליהם נכתב "לסיים את המצור על קלקאס", ו"17 שנות מצור הן די והותר", בנוסף על שלטים שהאשימו את עיריית חברון באדישות למצבם.

חיילים ניסו להרחיק את המפגינים מכביש 60 המשמש מתנחלים ופלסטינים, ובסופו של דבר האירוע הסתיים ללא עימותים או מעצרים.

> ביום שבו נולדת התגייסתי. חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון. טעיתי

הפגנה בכפר קלקאס (אחמד אל-באז)

הפגנה בכפר קלקאס (אחמד אל-באז)

יוסף אבו סנינה, פעיל מהכפר קלקאס, מספר כי תושבים ארגנו את פעולת המחאה בעקבות מותו של היית'ם ארפאעיה, שנהרג מפגיעת רכב כשחצה את כביש 60 בשבוע שעבר. "מאז שנת 2000 חמישה תושבים מכפר קלקאס נהרגו כשחצו את הכביש ברגל בגלל המחסומים שישראל הציבה", אמר. עוד הוסיף אבו סנינה כי הרשויות הישראליות הבטיחו פעם אחר פעם לפתור את הבעיה, למשל באמצעות בניית גשר, מעגל תנועה או חפירת מנהרה, אך דבר מכל זה לא נעשה.

יחיא אבו סנינה, תושב קלקאס: "הצבא הישראלי מרים מחסומים לעתים תכופות באזור תלוליות העפר". אבו סנינה גם מציין את העובדה כי ההתנחלות בית חגי הסמוכה מחוברת לכביש 60 באמצעות צומת נוח, ונגיש באמצעות תחבורה ציבורית, שלא כמו קלקאס.

חסימת הכניסה הראשית לכפר על ידי הצבא מאלצת את התושבים לנסוע בדרכים עוקפות המאריכות את הדרך ב5-7 קילומטרים. כיום הכפר נודע בשם "סאדת קלקאס", שמשמעו "חסימת קלקאס", במקום בשמו המקורי ח'ירבת קלקאס.

> פרס ישראל למתנחל מעיר דוד שפיצח את השיטה

עד כה גבתה החסימה את חייהם של חמישה מתושבי הכפר קלקאס (צילום: אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

הפגנה בכפר קלקאס (אחמד אל-באז)

ביקשנו את תגובת הצבא וזו טרם התקבלה. אם תתקבל נפרסם אותה כאן.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf