newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התמיכה בשביתת האסירים מתרחבת. מאות הפגינו בחיפה וחסמו כבישים

פלסטינים רבים משני צידי הקו הירוק נענו לקריאה לאיחוד המאבק ולקחו חלק בשביתה הכללית בסולידריות עם האסירים שובתי הרעב. בחיפה, שממשיכה להיות מוקד למחאה הפלסטינית, כוחות שיטור מוגברים ליוו מאות מפגינים שצעדו וחסמו רחובות ראשיים

מאת:

כותב אורח: יואב חיפאווי

כאשר ביקור טראמפ מנסה לעורר שוב את אשליות ה"שלום" במסגרת פאקס-אמריקאנה של האזור, מזכירה שביתת הרעב המתמשכת של האסירים הפלסטינים כי משטר הכיבוש הישראלי מונע מהפלסטינים אפילו את זכויות האדם הבסיסיות ביותר.

בגילוי דעת שפרסמה "התנועה השבויה" (אלחרכה אלאסירה) – כפי שמכנים עצמם האסירים הנאבקים מתוך בתי הכלא – ביום ה-20 לשביתה הם קראו לאיחוד המאבק משני צידי הקו הירוק ובגלות על ידי פעולה מאוחדת של הכוחות הפטריוטיים הפלסטינים שתכלול גם את ועדת המעקב המייצגת את הערבים אזרחי ישראל. בתקדים היסטורי נענו ההנהגות ליזמת האסירים, נפגשו ברמאללה והכריזו על שביתה כללית של כל העם הפלסטיני בכל שטחי המולדת ובגלות, שנקבעה ליום שני ה-22 במאי, היום ה-36 לשביתה. ואכן, ברחבי הגדה המערבית נרשמה אתמול היענות גדולה לקריאה, וברחובות נראו שורות שורות של חנויות ובתי עסק סגורים, וכך גם בירושלים המזרחית ובערים פלסטיניות בתוך הקו הירוק.

> לימודים, טלפונים ומשפט הוגן: דרישות האסירים שובתי הרעב

שביתה כללית בהזדהות עם האסירים שובתי הרעב התקיימה משני צידי הקו הירוק. חנויות סגורות בנצרץ. 22 במאי 2017. (צילום: יואב חיפאווי)

שביתה כללית בהזדהות עם האסירים שובתי הרעב התקיימה משני צידי הקו הירוק. חנויות סגורות בנצרת. 22 במאי 2017. (צילום: יואב חיפאווי)

מהשוליים למרכז

חיפה ממשיכה להיות מוקד לפעילות המחאה הפלסטינית שבמסגרתה שכבה הולכת ומתרחבת של פעילים מדגישים את השותפות במאבק הפלסטיני מעבר לגבולות המחלקים בין השטחים שנכבשו ב-1967 ובין אלו שבתוך "הקו הירוק". עם זאת המאבק חושף שוב את משבר ההנהגות והקושי להביא לידי ביטוי אפקטיבי את התסכול והרצון למאבק. קושי זה מחריף כיוון שלפי כללי המשחק של "הדמוקרטיה היהודית" דעת הקהל הפלסטינית כלל אינה גורם שיש להתחשב בו.

משמרת המחאה הראשונה בתמיכה בשביתת הרעב של האסירים התקיימה בחיפה כבר ביומה השני של השביתה, ה-18 באפריל. היא התקיימה במושבה הגרמנית, המרכז התיירותי של העיר, ברחבה שקיבלה את השם הסמלי "כיכר האסיר" מאז אוקטובר 2011 כשהתמקמה בה קבוצה של שובתי רעב, תחת הכותרת "רעבים לחירות", בסולידריות עם שביתת אסירים קודמת.

המשמרת נועדה לציין גם את "יום האסיר הפלסטיני", ה-17 באפריל, שנבחר שלא במקרה גם כמועד התחלת השביתה. ראוי לציין כאן כי המושג "אסיר" בערבית אינו חופף למילה בעלת ההיגוי הזהה בעברית. תרגום מדויק יותר יהיה המונח "שבוי" – שנועד לציין את מעמדם של האסירים הפלסטינים כשבויי מלחמה – מי שמוחזקים על ידי האויב עקב מלחמתם לחרות עמם. הוויתור על התרגום הנכון הוא עוד הנחה שאנו עושים מבלי משים ל"דעת הקהל הישראלית" המתקשה לעכל את הנרטיב הפלסטיני.

שתי המשמרות הבאות התקיימו ביזמת "חראק חיפה". המקום שנבחר על ידי החראק היה קצת במעלה המושבה הגרמנית, פינת רחוב אלנבי ושדרות הכרמל (בן גוריון), רחבה קטנה יותר בצומת בו עוברת תנועה רבה יותר. כאשר נרצח לפני מספר חדשים פעיל ותיאורטיקן "אלחראק אלשבאבי" בגדה המערבית באסל אלאערג' על ידי כוחות הכיבוש החליטו פעילי חראק חיפה לקרוא את הצומת על שמו. קיום משמרות המחאה בצומת נועד גם לקבע את השם בתודעה הציבורית.

> המחוות של נתניהו לפלסטינים הן בלוף, והתקשורת משתפת פעולה

הפגנה בתמיכה באסירים. חיפה 22 במאי 2017 (צילום: מאריא זרייק/אקטיבסטילס)

הפגנה בתמיכה באסירים. חיפה 22 במאי 2017 (צילום: מאריא זרייק/אקטיבסטילס)

חיפה, 18.4.17 (צילום: מאריא זרייק/אקטיבסטילס)

חיפה, 18.4.17 (צילום: מאריא זרייק/אקטיבסטילס)

פעילות סולידריות נוספת עם האסירים, של הנוער הקומוניסטי, התקיימה בשבוע שעבר מעט למעלה יותר במעלה המושבה הגרמנית, בכיכר הבהאים. הם הביאו מים, מלח וכוסות והציעו לעוברים ושבים לשתות מי מלח כצעד סמלי של תמיכה בשובתים. תזמורת תנועת הנוער יצרה אטרקציה נוספת למשיכת תשומת הלב.

יוצאים לרחובות

בינתיים, בשבועות האחרונים החלה התארגנות של צעירים, ברוח התנועה שהובילה את ההתנגדות למתווה פראוור, לנסות ולארגן פעילות מאוחדת ומיליטנטית יותר. ההפגנה נקבעה ליום שני ה-22 במאי עוד לפני שיום זה הוכרז על ידי ההנהגות הפלסטיניות משני צידי הקו הירוק כיום שביתה כללית לתמיכה במאבק האסירים.

את ההזמנה לאירוע בפייסבוק תחת הכותרת "עלשווארע" (לרחובות) פרסמו פעילים מזרמים שונים והפעם החבר'ה עבדו ברצינות להזמין ולהכין. בפייסבוק אישרו מעל ל-250 אנשים את הגעתם לאירוע וביום שני, עוד לפני השעה המיועדת, כבר הייתה "כיכר האסיר" מלאה בצעירות וצעירים וגם פעילים ותיקים לא מעטים מחיפה והאזור.

המשטרה נערכה גם היא בכוחות מתוגברים, כולל מכונית מעצרים, אנשי היחידות המיוחדות לדיכוי הפגנות ואף שוטרים מלווים בכלבים. אולם בפועל העדיפה המשטרה לא להתערב, גם כאשר המפגינים, לאחר כחצי שעה של קריאת ססמאות בכיכר האסיר, ירדו לשדרות הכרמל, חסמו את הרחוב והחלו לצעוד.

> מתי התבהמנו ככה?

הפגנה בתמיכה באסירים. חיפה 22 במאי 2017 (צילום: מאריא זרייק/אקטיבסטילס)

הפגנה בתמיכה באסירים. חיפה 22 במאי 2017 (צילום: מאריא זרייק/אקטיבסטילס)

חוסמים את הכביש. הפגנה בתמיכה באסירים. חיפה 22 במאי 2017 (צילום: מאריא זרייק/אקטיבסטילס)

חוסמים את הכביש. הפגנה בתמיכה באסירים. חיפה 22 במאי 2017 (צילום: מאריא זרייק/אקטיבסטילס)

כמאתיים מפגינים צעדו ברחוב הראשי של המושבה הגרמנית לכיוון רחוב אלנבי, בין בתי הקפה והמסעדות העמוסים, מספקים את התמונות האיקוניות האופייניות לחיפה של דגלי פלסטין מתנופפים ברוח כשברקע הגנים הבהאים והמקדש בעל כיפת הזהב. משם המשיכו המפגינים ברחוב אלנבי לכיוון ואדי ניסנאס, כאשר המשטרה חוסמת את התנועה משני הצדדים. בהמשך צעדו המפגינים ברחוב ההר ("שדרות הציונות"), רחוב כורי ולבסוף ברח' הוואדי – הרחוב הראשי הצר של ואדי ניסנאס.

כאשר הגיעו לצומת האחרון התכנסו במפגש הרחובות והמארגנים הודו לכולם ובקשו את השתתפותם בתוכנית שנקבעה מראש להמשך המאבק, כולל הפגנות, חלוקת כרוזים ועד "יום זעם" ביום חמישי ה-1 ביוני.

הצעד הבא בתנועת המחאה הוא משמרת שתתקיים היום (שלישי ה-23.5) בתל אביב בשעה 8 בפינת הרחובות קינג ג'ורג' ושדרות בן ציון ליד דיזנגוף סנטר, ביזמת "פעילי כיכר השעון" מיפו.

יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית בעבריתבערבית ובאנגלית.

> לא טרור יהודי, טרור ישראלי

חמישים שנים יותר מידי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf