newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בניגוד לגרסת המשטרה, הצעיר בירושלים נהרג מירי לראשו

תוצאות הנתיחה שנמסרו בעל-פה לעורך הדין המייצג את המשפחה, מאשרות כי מוחמד סנוקרוט נורה בראשו, סימן פגיעת הכדור נראה בברור, פגיעה שגרמה לשבר בגולגולת ומאוחר יותר למותו

מאת:

ב-31 באוגוסט נורה הנער מוחמד סנוקרוט בן ה-16, על ידי שוטרי משמר הגבול בשכונת ואדי אל-גו'ז במזרח ירושלים. ביום ראשון האחרון (7.8) הוא מת מפצעיו. המשטרה טענה כי הנער היה מעורב ביידוי אבנים, נורה ברגלו בכדור ספוג, ברח ומעד, וכך נפגע בראשו. עוד טענו כי ההידרדרות במצבו חלק רק לאחר שפונה לבית החולים "אל-מקסאד".

אדל, דודו של הנער, מספר לשיחה מקומית גרסה שונה לחלוטין. לדבריו, מוחמד יצא באותו ערב לקנות לחם לאחר שנתבקש לעשות זאת על ידי אביו שחזר מהעבודה באותם רגעים. הוא מספר כי אביו לעולם לא היה שולח אותו אם היו מהומות קרוב לביתו. הוא שב ומדגיש כי מוחמד מעולם לא השתתף ביידוי אבנים או אפילו בהפגנה כלשהי, וכי כל בני המשפחה מאמינים בדו-קיום ואין דבר הרחוק יותר מערכיהם מאשר אלימות. מבחינתו הטענה כי יידה אבנים היא הכפשה ובגדר הוספה של חטא על פשע ההריגה.

הוא ממשיך ומספר כי כעשר דקות לאחר שיצא, הגיעו אנשים בריצה לביתו להודיע כי מוחמד נורה. אחיו של מוחמד יצא מיד והגיע למקום הירי ושם, הוא כמו עדים נוספים במקום, ראה כי מוחמד נורה בראשו. כשניסה לבדוק את מצבו, אחד מהשוטרים שהקיפו את מוחמד כיוון את נשקו לראשו ואיים להרוג אותו אם לא יתרחק. כפי שאפשר לשמוע בהקלטה של מוקד מגן דוד אדום, ובניגוד לטענות השוטרים, כבר אז היה ברור שמצבו חמור, הנער הקיא וראשו התנפח. סימנים אלו לא הפריעו לשוטרים לעכב את פינויו במשך כרבע שעה קריטית, כשהנער גוסס מול עיניהם.

> בחקירת הרג הנערים בביתוניא אין חדש, ולא במקרה

גופתו של מוחמד סינוקרוט מונחת לפני מסע הלוויתו, מזרח ירושלים, ה-8 לספטמבר, 2014. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

גופתו של מוחמד סנוקרוט מונחת לפני מסע הלוויתו, מזרח ירושלים, ה-8 לספטמבר, 2014. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

תוצאות הנתיחה

ביום שני ה-8 באוגוסט הסתיימה הנתיחה שלאחר המוות של מוחמד סונקרוט. תוצאותיה נמסרו בעל-פה לעורך הדין המייצג את המשפחה, מונעם תאבת, על ידי הרופא הפלסטיני שנכח בה, כמו גם על ידי גורמים במח"ש. התוצאות מאשרות כי סונקרוט נורה בראשו, סימן פגיעת הכדור נראה בברור, פגיעה  שגרמה לשבר בגולגולת ומאוחר יותר למותו. בניגוד גמור לשקר הירייה ברגלו שנמסר לתקשורת. בנוסף, לדברי עורך הדין עימו שוחחתי השבוע, כדור הספוג שבו נורה מוחמד נעלם מהזירה, למרות שנורה מטווח קרוב ומיד רצו שוטרים והקיפו את הנער, כך שלכאורה היה צריך להימצא בקלות. הוא עצמו נכח באזור וציין כי סנוקרוט נמצא במרחק של יותר מ-250 מטר ממוקד הפרות הסדר במעלה הרחוב.

הטווח האופטימלי של ירי מהסוג הזה הוא עד 36.6 מטר, כלומר מעבר למרחק הזה הוא לא אפקטיבי בעצירת מפגינים וממילא לא אמור לגרום  לנזק בסדר הגודל הזה, כך שסביר להניח כי הירי בוצע ממרחק מאד קצר בכדי לגרום לפגיעה שהובילה למותו של מוחמד. כמו כן ירי כדור ספוג הוא מדויק יחסית והסבירות כי הכדור לא כוון לעבר פלג הגוף העליון לא קיימת למעשה. ירי כדור ספוג לעבר פלג הגוף העליון מנוגד לנהליי המשטרה בכל מקרה.

מוות ידוע מראש
בתחילת יולי נרשמו נרשמו ארבעה מקרי ירי נוספים לעבר פלג גופם העליון של תושבי מזרח ירושלים. באחד המקרים פגע כדור כזה בעינו של תייסיר סנדוקה וגרם לעיוורון העין הזו. במקרה אחר צלמת "וואלה" ו"אקטיבסטילס", טלי מאייר, נורתה בראשה ונגרמו לה שברים בלסת. ב-16 ביולי פנתה האגודה לזכויות האזרח בעניין הירי הלא חוקי הרב מהסוג הזה למשטרה.

> עזה, ואליפות העולם בשכחה למרחקים קצרים

ד"ר רפיק חוסייני, מנהל בית החולים אל-מקאסד, אוחז בכדור הגומי החדש בו עושה הצבא שימוש לפיזור הפגנות בשטחים הכבושים (צילום: יעל מרום)

ד"ר רפיק חוסייני, מנהל בית החולים אל-מקאסד, אוחז בכדור הגומי החדש בו עושה הצבא שימוש לפיזור הפגנות בשטחים הכבושים (צילום: יעל מרום)

בתחילת אוגוסט סיפר מנהל החולים "אל-מקסאד" ד"ר רפיק חוסייני לשיחה מקומית כי הצבא משתמש באמצעי חדש לפיזור הפגנות, מעין מסת גומי דחוסה, הכלאה בין כדורי הספוג הכחולים לכדורי הגומי "זה נשק חדש שמרסק עצמות ושובר גולגלות" אמר חוסייני, "כבר הגיעו לפה לא מעט מאלה". לא ניתן לקבוע  בוודאות כי מדובר בכדור מהסוג הזה בגלל שהכדור לא נמצא ככל הנראה בזירה, אך התוצאות הקטלניות מרמזות כי זו אפשרות סבירה.

סוף דבר. מעניין להוסיף כי בסיקורי המהומות שהחלו לאחר ההרג של סנוקרוט, בכלי תקשורת פופולריים כמו "ערוץ 2" ו"מעריב" הושמט כל מהלך העניינים שתואר לעיל והן מתוארות כאילו החלו באופן ספונטני.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf