newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיעור בלוגיקה של התופעה ושמה "המחנה הציוני"

ציפי לבני שברה שיא נוסף, גם אם אגבי, בהצגת קו המחשבה הנעלם של "המחנה הציוני": בריאיון עמה טענה שעד היום לא ניתן היה לפסול את התנועה האסלאמית כי היה חשוב לקבל קודם לכן את הסכמת השב"כ למהלך

מאת:

אין לי הקלטה של הריאיון המוזר שאתאר כאן, אבל אני בטוח שמתישהו הוא יעלה ויוכל להיות מושא לניתוח מדוקדק יותר. זה קרה היום, שלישי, מתישהו בין השעה 17:00 ל-18:00, בתכנית של גלית אלטשטיין בגלי צה"ל. אולי בדיעבד היה עדיף להקשיב למוסיקה, אבל אז לא הייתי זוכה לשיעור המרתק בלוגיקה המורכבת של המפלגה הייחודית המכונה "המחנה הציוני"; פנינה בים, תופעת טבע נדירה המבקשת גם להיות אופוזיציה לוחמת לנתניהו וגם לאמץ את כל הקווים והמנטרות של הליכוד.

בכל מקרה, הריאיון עם נציגת "המחנה הציוני", מפלגת מרכז ישראלית עם נטייה ימינה, משהו בין "קדימה" של אריאל שרון ל"הדרך השלישית" של אביגדור קהלני, עסק בפסילת התנועה האסלאמית בראשות השייח' ראיד סלאח.

הראיון עסק בעמדה של "המחנה הציוני" בכלל, ושל ח"כ ציפי לבני בפרט, לפסילה. לבני הבהירה שמפלגת "המחנה הציוני" תומכת בצעד, כנראה במסגרת הקו הכללי של המפלגה לתמוך בכל עוולות הממשלה, קל וחומר אם הן כוללות פגיעה בחופש הביטוי או ההתאגדות של הערבים בישראל. אחרי הכל גם יו"ר המחנה העצום הזה, בוז'י הרצוג, שלעיתים מכונה בטעות "ראש האופוזיציה", אמר היום שפסילת התנועה האסלאמית, מחנה פוליטי המייצג חלק נכבד מהערבים אזרחי ישראל הוא, לדבריו, "צעד ראשון בהגנה על הדמוקרטיה הישראלית".

> אם הימין ימשיך ככה, אנחנו עוד נתגעגע לפלג הצפוני

רגע, אז השב"כ הסכים או לא הסכים? ציפי לבני (אקטיבסטילס)

רגע, אז השב"כ הסכים או לא הסכים? ציפי לבני (אקטיבסטילס)

מחכים לשב"כ

מכל מקום, אחרי שלבני הדגישה את הקו העקרוני של ממשלת נתניהו, סליחה של האופוזיציה, המגישה הקשתה. היא העלתה את הטיעון שאותה תופעה נדירה וחסרת עמוד שדרה המכונה "המחנה הציוני" אמנם תומכת בפסילת התנועה האסלאמית בישראל ובכך מיישרת קו עם נתניהו, ינון מגל ואיילת שקד (שזה בסדר, בהנחה שמדובר במפלגת-בת), אבל היא בה בעת מנוגדת לעמדת השב"כ שקבע כי אין קשר בין התנועה האסלאמית לארגוני טרור, ושלמעשה מתנגד לפסילה.

או אז לבני שינתה מעט כיוון. היא אמרה שהיא תומכת בפסילת כל תנועה שקוראת להסתה נגד ישראל, ושהעמדה הזו היא לא חדשה. המגישה, לא ברור אם היא ידעה מה הפנינה שעומדת להגיע עוד כמה רגעים, ניסתה שוב להקשות ושאלה את לבני מדוע אם כן לא תמכה בפסילתה של התנועה האסלאמית בעבר, כשהיה לה הכוח הביצועי לעשות כן, בתור שרה בממשלות ששקלו גם הן את פסילת התנועה האסלאמית.

לבני אמרה שההסבר לכך פשוט. לדבריה, הממשלות בהן היא כיהנה בעבר שקלו בכובד ראש את פסילתה של התנועה האסלאמית, אבל הפסילה לא התבצעה כי לפני הכל היה צריך לקבל את חוות הדעת של השב"כ, ארגון ששיקול הדעת שלו מקובל על לבני מאוד מאוד. לבני הוסיפה שבזמנו, היא והשרים האחרים בממשלה המתינו לחוות הדעת של השב"כ ובסופו של דבר היא הגיעה "עם סימן שאלה". היינו, כך לבני, השב"כ ביקש לבחון את התיקים לפני שהוא מקבל החלטה. ובגלל שלבני והשרים כיבדו את הדעה של נציגי השב"כ, אז הם המתינו והמתינו לדעת מה יגידו בשירות הביטחון הכללי: לפסול או לא לפסול.

במילים אחרות, ועבור קוראינו ששוקדים כעת על לימודי הפסיכומטרי: לבני, נציגת "המחנה הציוני", אמרה שסוף סוף, אחרי זמן רב בו מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית ישבה על המדוכה ולא יכלה לפסול את התנועה האסלאמית כי היא היתה חייבת לקבל את חוות הדעת המכרעת של השב"כ שתודיע כי הארגון תומך בפסילה, הנה בשעה טובה הסתיימה ההמתנה והשב"כ פרסם כי אינו תומך בפסילת התנועה האסלאמית, ומכאן שניתן סוף סוף להסיר את המכשול האחרון שעמד בפני הפסילה ולפסול את התנועה האסלאמית והעומדים בראשה.

בהן צדק שזה קרה היום. אמנם לא לאור היום, כי מתחיל להחשיך מוקדם בנובמבר, אבל זה קרה. אחר כך עלה ח"כ מסעוד גנאים שאמר שכל החברה הערבית מתנגדת לפסילה של התנועה האסלאמית, והמראיינת אמרה לו שבדברים האלו "אתה בעצם סותר את עצמך… כי אתה מהתנועה הדרומית ומי שנפסל זה התנועה הצפונית". אבל אולי לא צריך להכביד, זה כבר סיפור מאגדה אחרת.

> תתפלאו, אבל פסילתה של התנועה האסלאמית היא מתנה לציבור הפלסטיני

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf