newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיר שבועי מפרסית: הישארי אמא

שיר ליום האם באיראן, בעקבות האירועים האלימים בכלא אווין

תרגום:

יצא שהאירועים הקשים בכלא אווין הצטלבו השבוע עם יום האם באיראן. במיוחד עמדה לנגד עיני דמותה של גוהר עשקי, אמו של הבלוגר סטאר בהשתי, אסיר פוליטי צעיר שעונה למוות בכלא אווין בנובמבר 2012. מאז עשקי נלחמת באומץ לב בלתי רגיל בהחלטה לסגור את תיק החקירה בעניין מות בנה. כך חשבתי על השיר הזה:

הישארי אמא / נאדר נאדר-פור

הישארי אמא, הישארי היום בביתך הכבוי
בחוץ רק שמים הממטירים פורענות
אל תפתחי לאיש את דלת בית האבלים החפוי
כי אין ממתין בשער זולת המוות, המת או העומד למות

האדמה לוהטת היום מגשמי הדם, מהבילה
אבל הלבבות המדממים בקרבינו קפואים
אל תעצמי עיניים לוטשות בציפייה בדלת נעולה
כי הכאב הזה עוד יעקור גם לבבות ברזל נעולים

הסירי את מבטך הכלה ממרצפות האבן ברחובות
הוא יהיה למרמס תחת צעדיהם הכבדים
הרחיקי, אמא, את ברק עינייך מהקירות
כי להבה שכזאת תתאדה תחת הגשמים

הגשם משתעשע על הזגוגיות ונוקש
משב רוח קלילה מצטחק ברחוב החרב
פי הרחוב נשטף בדם מאגרוף רימון מתנקש
ושפתיו נתפרות לשיניו מעוצמת הכאב

האדמה לוהטת מגשמי הדמים היום, אמא
האדמה שיכורה ממחול הדמעות והדם
תראי את האוזן הכרותה נשטפת, אמא
עוד מרדימה עצמה לצלילי שיר ערש שנדם

תראי את העין המוטלת בעפר כגוזל
שעד אתמול עוד ישבה בארובת עצמותיה
תראי את כף היד שזרוקה לצד גוף מבוהל
רק אתמול עוד היתה אגרוף ויכלה לאויביה

הסתכלי על המוח המגואל בדם, על הלב וקרעיו
שעוד פועם תחת הסוליות ברכּות
דממה קרה מתיזה ארס צהוב בעורקיו
מבטיחה לה כי אחרי המוות – תפציע חירות

הישארי אמא! הישארי היום בביתך הכבוי
רק גשמי זוועה מחכים על מפתנך
עד מתי תנעצי עיניים כלות בשער דהוי?
לא תראי, לא תראי על ספו עוד את בנך.

גוהר עשקי, אמו של הבלוגר סטאר בהשתי שעונה למוות בכלא אווין (מאתר iranglobal.info)

גוהר עשקי, אמו של הבלוגר סטאר בהשתי שעונה למוות בכלא אווין (מאתר iranglobal.info)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חיילים מגנים על המתנחלים. חייל זורק אבן לכיוון כבשים של רועים פלסטינים (צילום: אורן זיו)

מושא ההתעללות העיקרי של הפורעים היהודים הן קהילות הרועים בשטח C, הנתונות להתעמרות מצד המדינה באופן שיטתי. חייל לצד עדר כבשים של רועים פלסטינים (צילום: אורן זיו)

סנקציות לבדן לא יועילו. יש לחזק במקביל את קהילות הרועים

עד כה, כחודשיים מאז הושתו הסנקציות הראשונות, אין אינדיקציות לשינוי בעוצמה ובתדירות אירועי האלימות נגד פלסטינים בגדה. על מדינות העולם לפעול לא רק כנגד הפורעים, אלא גם לחיזוק הקהילות שנאבקות באופן יומיומי על הישרדותן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf