newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פרשת שמות: שנאת הזר של פרעה מלך מצרים

בפרשת השבוע מתוארים דברי השטנה של פרעה נגד הזרים הנמצאים בארצו, המהדהדים בדיוק את המסר אותו מפיצים חברי הממשלה נגד "הזרים" בישראל. מול פרעה מתייצבת נסיכה מצריה, המאמצת אל ליבה ילד של משפחה זרה

מאת:

כותב אורח: איתן קלינסקי

בפרשת "שמות" סובלים בני עמי, העברים, מדמוניזציה של הזר במצרים. העברים הגיעו למצרים כפליטים, שנסו מהרעב בארץ כנען. הממשל המצרי זורע את הדמוניזציה של הזר החי במצרים בנאומים פופוליסטיים זולים ואימתניים, המציגים את הזר כמי שעלול לתת יד לאויב.

בפרשת החיים בארצי סובלים אפריקאים, שהגיעו לישראל כפליטים הנסים מרעב ואימה באפריקה, מדמוניזציה של הזר. בישראל, הממשל הישראלי זורע את הדמוניזציה הזו בנאומים פופוליסטיים זולים ואימתניים כלפי הזר, המוצג כסרטן.

> מורה לנבוכים: הגורל אליו מגרש אבי גבאי את הפליטים 

מבקשי מקלט אפריקאים מפגינים מול הכנסת בינואר האחרון (סבי ברנס/פלאש90)

מבקשי מקלט אפריקאים מפגינים מול הכנסת בינואר האחרון (סבי ברנס/פלאש90)

בפרשת "שמות", המלך המצרי מנצח על הדמוניזציה כלפי הפליטים. בפרשת חיינו מנצחים חברי ממשלת הימין על הדמוניזציה כלפי פליטים מאפריקה. למרבה הצער, הבוטות כלפי הזר בספר שמות דומה להפליא לטקסט האימתני כלפי הזר בישראל. בשני המקרים אנו רואים זריעת פחד בלתי רציונלי, הפורט על נימים לאומניים של סכנה קיומית.

שנאת הזר אז והיום

בשני המקרים הסממנים האופייניים לזר הם בבחינת "שׁוֹרְצִים" המסכנים את קיומם של ילידי הארץ. הנוסח המבהיל של פרעה, שנוסח בספר שמות, תואם לדברי ההבל השכיחים כיום:

וּבְנֵי יִשְׁרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאוֹד מְאוֹד וַתִּמַּלֵּא הָאָרֶץ אוֹתָם" (שמות פרק א' 7).

אצלנו החליפו "שׁוֹרְצִים" עבריים ב"שורצים" אפריקנים בדרום תל אביב, ב"שורצים" בדווים בדרום הארץ, וב"שורצים" ערבים בארץ כולה.

בפסוק 9 באותו פרק אנו קוראים:

וַיּאמֶר (פרעה) אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם יִשְׁרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ"

פרופסור נחמה ליבוביץ בספרה ספר "שמות" מביאה את פירושו של הרמב"ן, לפיו פרעה אינו חושש רק מהריבוי הטבעי, "הסכנה הדמוגרפית", של השורצים החייתיים בדמות בני ישראל, אלא חושש במיוחד מכך שבני ישראל יכולים להצטרף אל האויב :

וְהָיָה כִּי תִּקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא אֶל שׁוֹנֵאנוּ וְנִלְחַם בָּנוּ…" (שם פסוק 10)

למרות שבני ישראל שוהים במצרים מאות שנים, מחליט ממשל אווילי במצרים להסית נגדם ולהצביע על סכנה דמוגרפית. הזר מסוכן כי אולי יום אחד הוא "נִלְחָם בָּנוּ".

פופוליזם זול של פרעה במצרים כלפי מי שהוא רואה בו זר, בני המיעוט העברי, קיבל ממדים מסוכנים בעוינותו כלפי בני העם העברי, החי במצרים כבר כמה מאות שנים. פופוליזם זול של הימין בישראל כלפי מי שהוא רואה בו זר, בני המיעוט הערבי, מקבל ממדים מסוכנים בעוינות שלו כלפי בני העם הערבי, החי בישראל כבר מאות בשנים.

פרשת השבוע, פרשת שמות, זועקת נגד כל גילוי של גזענות. היא דורשת מאיתנו לבל נחטא בחטא הדמוניזציה של הזר, ונייחס לו שדים ורוחות רפאים החבויים בראיה החייתית של "שׁוֹרְצִים".

פרשת השבוע היא גם מקום למחשבה לשמאל הציוני. שמאל שמצביע על סכנה דמוגרפית לחיינו ולמפעל הציוני אם לא ניפרד, זה שמאל שמתנכר לא רק לערכי הדמוקרטיה, אלא גם לערכי פרשת השבוע. אינני רואה איום דמוגרפי בילידי הארץ הזו הערבים, הם צבועים בצבעי אותה האדמה.

מן הראוי שנאמץ ללבנו את גיבורות הפרשה – הנשים. ניתן את ליבנו לנשים המיילדות, פועה ושפרה, שידעו לומר באומץ רב לא לשררה מונרכית שביקשה לזרוע מוות. נאמץ ללבנו את מסירותה של האישה, האחות מרים, שמצילה את אחיה ממפגש עם היד הגרומה של המוות.

נלמד מעוצמת מוסריותה ואנושיותה של אישה, נסיכה מצריה, המאמצת ללבה ילד של משפחה זרה, שאימת מוות איימה עליו. בשלל העימותים הפוקדים את חיינו כיום, מן הראוי שנקבל דוגמה מפרשת השבוע, המתארת כיצד שולבה בטבעיות רבה בחיי עמנו אישה, בת העם המדייני, כרעייתו של אחד המנהיגים החשובים בהיסטוריה שלנו.

ניטול מפרשת השבוע את האמירה: לא לדמוניזציה לזר.

איתן קלינסקי הוא מורה לתנ"ך בגמלאות. לאחרונה יצא לאור ספרו "אַבְרָהָם וְאִבְּרָהִים" בהוצאת עיתון 77.

> הצצה למתקן חולות: אוכל מזוהם, טיפול רפואי לקוי והפקרת מבקשי המקלט

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf