newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התוכנית החדשה למתקני הכליאה בישראל תרע את תנאי האסירים

אין מגבלה על מספר האסירים בתא, שטח מחיה קטן ביותר לכל אסיר, מתקן כליאה גדול בדרום במקום הקיימים בת"א וירושלים, הפרה של אמנת ז'נבה ועוד. כך מקדמת המדינה תוכנית חדשה המפרה את זכויותיהם הבסיסיות ביותר של האסירים בישראל

מאת:

בימים אלה מקדמת המועצה הארצית לתכנון ובניה תכנית מתאר ארצית חדשה למתקני כליאה, תמ"א 24/4, אשר תבטל את התכנית הישנה תמ"א 24. התמ"א החדשה מיועדת לכאורה לקדם את רווחת האסיר במתקני כליאה חדשים שייבנו, אך בפועל היא מבטלת סטנדרטים שנקבעו בתמ"א הישנה לפני 40 שנה כמעט: שטח מחייה מינימלי לאסיר, מספר מקסימום של אסירים בתא אחד, גודל חצר הטיולים ועוד. כל אלה ייקבעו בתכניות המפורטות לכל מתקן כליאה חדש, תוך תחרות שסופה ידוע מראש בין רווחת האסיר לשיקולי תקציב.

התמ"א החדשה למתקני כליאה אינה תכנית מפורטת ולכן אינה מופקדת לשמיעת השגות. למעשה, לאיש אין זכות להביע עמדה לגבי התכנית: לא לאסירים, לא לארגונים מקצועיים ואקדמיה ולא לכלל הציבור. התוצאה היא שהמדינה מקדמת תכנית שתשפיע לרעה על תנאי המגורים והמחייה של אלפי אסירים שיוחזקו על-ידה במתקני כליאה שייבנו בעתיד, ללא שום עין ביקורתית. רק הוועדות המחוזיות לתכנון ובניה יקבלו הזדמנות להתייחס לתכנית המתאר החדשה לפני אישורה, בהתאם לסמכותן בחוק.

עמותת "במקום", העוסקת מזה עשרים שנה בהיבטים חברתיים של התכנון, ערכה מסמך הערות מקצועיות לתמ"א החדשה המתמקד בהשפעתה הצפויה על הפרת זכויות בסיסיות של הכלואים. המסמך מוגש בימים אלה לוועדות המחוזיות, במטרה שאלה יאמצו את ההערות ויציגו אותן בפני המועצה הארצית.

אנחנו עוד עלולים להתגעגע לתנאי הכליאה הקיימים היום. כלא הדרים בשרון (הדס פרוש / פלאש90)

אמנת ז'נבה? הצחקתם את המועצה הארצית לתכנון ובנייה

העובדה שהתמ"א החדשה עתידה להרע משמעותית את תנאי הכליאה במקום לשפר אותם, מעלה תהיות קשות. כך למשל, בעוד תמ"א 24 הקיימת קובעת שרוב תאי הכליאה יהיו לאסיר בודד ושלא ניתן לכלוא בתא יותר משלושה אסירים, התכנית החדשה לא מטילה כל מגבלה על מספר הכלואים בתא. היא אף ממליצה על החזקת שישה אסירים בתא אחד, למרות שהתקנות המסדירות את התחום אוסרות על החזקת יותר מארבעה כלואים בתא.

בעוד שתמ"א 24 מחייבת ששטח המחיה לאסיר בתא לא יפחת מ-6.5 מ"ר (בתא ליחיד) ומ-5 מ"ר (בתא לשלושה אסירים), התכנית החדשה לא קובעת כל הוראה מחייבת בעניין זה. היא מסתפקת בהמלצה על הקצאת 4.5 עד 5.5 מ"ר בלבד לאסיר, כולל שטח השירותים והמקלחת.

להשוואה, במדינות מערב אירופה שטח הכליאה הממוצע לאסיר הוא 8.9 מ"ר. מועצת אירופה שבה חברות כל מדינות האיחוד האירופי וכמעט כל שאר מדינות היבשת, קבעה שככלל, יש לכלוא אסירים בתאי יחיד וששטח התא לאסיר בודד יהיה לפחות 6 מ"ר, לא כולל שירותים ומקלחת. הוראות התכנית החדשה סותרות גם את יעדי שב"ס, שלפיהם מספר הכלואים המקסימלי בתא יהיה שניים וששטח המחיה לכל אחד מהם יהיה לפחות 6 מ"ר. גם אם המציאות הישראלית מעוררת קשיים לעמוד ברף מינימום כזה, לכל הפחות ראוי להעמיד רף מינימום כלשהו למתקני כליאה חדשים, ובעיקר לאור התחייבויות המדינה להפחתת הצפיפות בבתי הסוהר הקיימים, במסגרת העתירה לבג"צ שהוגשה בנושא זה.

בהשוואה לתמ"א 24, התכנית החדשה פוגעת גם בתנאי המחיה של האסירים מחוץ לתא הכליאה. תמ"א 24 מחייבת לספק בתחום בית הסוהר מגוון שירותים שמטרתם לאפשר שגרת חיים סבירה (מגרש ספורט למשל), מענה לצרכים אנושיים (מבני דת) ושיפור סיכוייו של האסיר לאחר שחרורו (כיתות לימוד). מכל אלה, התכנית החדשה מחייבת לספק לאסירים רק חצר טיולים, כיתות לימוד, מבני תעסוקה ומרפאה. אלא שהתכנית החדשה מאפשרת לספק שירותים אלה לכמה בתי סוהר יחד, כל עוד הם שייכים לאשכול כליאה אחד. המשמעות עלולה להיות קריטית כאשר אסיר הנזקק לטיפול רפואי באמצע הלילה נדרש להגיע למרפאה אשכולית במהלך לוגיסטי מסובך, איטי ומסורבל.

התכנית החדשה עתידה להקשות לא רק על האסירים אלא גם על משפחותיהם. התכנית מבטלת את בתי המעצר היחידים שקיימים במחוזות תל אביב (אבו כביר) וירושלים (מגרש הרוסים), ומחליפה אותם בבית מעצר חדש שייבנה באזור קריית גת. כתוצאה עצירים יוחזקו, לעיתים במשך חודשים ארוכים, רחוק מבני המשפחה, ויסעו מרחקים גדולים בנסיעות יקרות ומורכבות אל בתי המשפט בתל אביב ובירושלים. מעבר לקושי האישי, לנטל על השב"ס ולעלויות הציבוריות, זהו עוד סממן של ניצול הנגב כחצר אחורית של מדינת ישראל.

התכנית החדשה תוכננה לספק בתוך הקו הירוק כ-9,300 מקומות כליאה לאסירים ולעצירים תושבי השטחים המוחזקים, בסתירה לאמנת ז'נבה הרביעית שעליה חתומה ישראל, האוסרת להחזיק תושבים מהשטח הכבוש במתקני כליאה שנמצאים בתחום המדינה הכובשת. בכך תפגע התכנית החדשה בזכויותיהם הבסיסיות, לרבות בזכותם המוכרת במשפט הבינלאומי לביקורים סדירים של בני משפחותיהם.

בעולם המערבי גוברת ההכרה בחובה לספק לעצירים ולאסירים תנאי מחיה הולמים, הן כדי להגן על זכויותיהם הבסיסיות והן כדי למנוע חיכוכים ואלימות כתוצאה מצפיפות גבוהה ותנאי כליאה לא נאותים. בעת הדיון על תנאי האחזקה של אסירים ועצירים, חשוב לזכור שהענישה לאנשים אלה היא עצם שלילת החירות – ושזוהי ענישה קשה דיה. אין שום צורך ואין הצדקה מוסרית להוסיף ענישה נוספת בדמות תנאים פיזיים בלתי אנושיים. עלינו לשאוף לכך שאנשים שנכלאו והורחקו מהחברה, מהקהילה ומהמשפחה, יוכלו להשתקם ולחזור ולהשתלב בכל המעגלים האנושיים הללו לאחר שחרורם ממאסר. לשם כך, תכנית המתאר הארצית החדשה למתקני כליאה, חייבת להתייחס בצורה ברורה לתקנים פיזיים של מרחב הכליאה ולאפשר בו מינימום של קיום אנושי בכבוד.

שרון קרני היא עורכת דין והיועצת המשפטית של עמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf